ריאל בטיס

קבוצת כדורגל מספרד

ריאל בטיס בלומפיהספרדית: Real Betis Balompié) היא קבוצת כדורגל ספרדית מהעיר סביליה. הקבוצה, שנוסדה ב-1907, משחקת בלה ליגה ואצטדיונה, הבניטו ויימרין, מכיל 60,721 מקומות ישיבה. צבעי הקבוצה הביתיים הם ירוק ולבן, וצבעי הקבוצה במשחקי החוץ הם ירוק ושחור. הקבוצה זכתה פעם אחת באליפות הליגה, בעונת 1934/35, ושלוש פעמים בגביע הספרדי (1977, 2005, 2022). הקבוצה הגיעה פעמיים נוספות לגמר הגביע הספרדי.

ריאל בטיס
Real Betis Balompié
מידע כללי
שם מלא ריאל בטיס בלומפיה
כינוי בטיקוס
תאריך ייסוד 12 בספטמבר 1907
אצטדיון בניטו ויימרין, סביליה, אנדלוסיה, ספרד
(תכולה: 60,721)
נשיא אנחל הארו
מאמן מנואל פלגריני
ליגה לה ליגה
www.realbetisbalompie.es
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
מחלקות הספורט
של ריאל בטיס
כדורגל גברים כדורגל גברים ב' כדורגל גברים נוער
כדורגל נשים כדורסל קטרגל

היסטוריה עריכה

ב-12 בספטמבר 1907 הקימה קבוצת סטודנטים מאוניברסיטה בסביליה קבוצת כדורגל בשם "סביליה בלומפיה" (בלומפיה - מתורגם מספרדית ישירות למילה כדורגל). ב-1909, לאחר פיצול קבוצת סביליה, נוצרה "בטיס פוטבול קלוב". בטיס מתייחס לשם שנתנו הרומאים לנהר הגוואדלקיוויר שעובר במרכז העיר. בטיס פוטבול קלוב וסביליה בלומפיה התאחדו ב-1914, ובאותה שנה העניק מלך ספרד אלפונסו ה-13 את שם התואר המלכותי לקבוצה, ולפיכך נקראה הקבוצה המאוחדת והחדשה "ריאל בטיס בלומפיה".

ב-1929, עם הקמת הלה ליגה, הצטרפה בטיס לליגה השנייה. בעונת 1931/32 סיימה במקום הראשון בליגה השנייה וכך הייתה לקבוצה הראשונה מאנדלוסיה שמעפילה לליגת העל. כעבור שלוש עונות, בעונת 1934/35, הדריך המאמן פטריק אוקונל את בטיס לזכייה באליפות הראשונה והיחידה שלה בהיסטוריה. מצבה הכלכלי של הקבוצה היה קשה, וכבר בעונה שלאחר האליפות סיימה הקבוצה במקום השביעי. מלחמת האזרחים הספרדית הביאה לכך שהליגה הושבתה עד 1939, ודעיכתה של הקבוצה המשיכה גם לאחר חזרתה של הליגה לפעילות. בעונת 1939/40 ירדה לליגה השנייה לאחר שסיימה במקום לפני האחרון.

הקבוצה הצליחה לשוב לליגה הראשונה כעבור שתי עונות, אחרי שזכתה באליפות הליגה השנייה בעונת 1941/42. אולם, כבר בעונת 1942/43 סיימה במקום ה-14 וירדה פעם נוספת לליגה השנייה. בטיס המשיכה לדעוך, ולאחר 4 שנים אף ירדה לליגה השלישית. בטיס הייתה בליגה השלישית שבע עונות לפני ששבה לליגה השנייה. בשנים הבאות התאוששה בטיס, ובסוף עונת 1957/58 הצליחה להעפיל לליגה הראשונה, אחרי שזכתה באליפות הליגה השנייה. בשני העשורים הבאים שיחקה הקבוצה לסירוגין בליגה הראשונה ובליגה השנייה. בעונת 1962/63 הגיעה להישג שיא בתקופה זו, מקום 3 בליגה הראשונה, אחרי ברצלונה וריאל מדריד.

בעונת 1976/77 זכתה בטיס בגביע המלך והגיעה למקום החמישי בליגה. בזכות כך שיחקה הקבוצה לראשונה במפעלים האירופאיים בעונת 1977/1978, במסגרת גביע אירופה למחזיקות גביע, בה הגיעה לשלב רבע גמר. בסוף עונת 1981/1982 הקבוצה סיימה במקום השישי בליגה והעפילה בפעם הראשונה לגביע אופ"א בעונת 1982/1983. הקבוצה הפסידה בסיבוב הראשון לקבוצת בנפיקה ליסבון מפורטוגל והודחה מהטורניר.

בסוף עונת 1999/2000 ירדה בטיס לליגה השנייה אחרי מספר שנים בליגה הראשונה, אך שבה לליגה הראשונה כעבור עונה בלבד. בשנים הראשונות של המאה ה-21 הצליחה הקבוצה לסיים בחלקה העליון של טבלת הליגה, ובעונת 2004/05, עם המאמן לורנס סרה פרר, הגיעה למקום הרביעי וזכתה בפעם השנייה בתולדותיה בגביע המלך. בזכות המקום הרביעי השתתפה ריאל בטיס בליגת האלופות, לראשונה בתולדותיה, בעונת 2005/2006. הקבוצה הגיעה למקום השלישי בביתה אחרי ליברפול וצ'לסי ולפיכך "ירדה" לשחק בגביע אופ"א. בשלב 32 האחרונות ניצחה את א.ז. אלקמאר, ובשמינית הגמר הפסידה לסטיאווה בוקרשט.

בתום עונת 2008/2009 נשרה בטיס לליגת המשנה, וכעבור שנתיים שבה ללה ליגה. כעבור שלוש עונות נוספות נשרה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום האחרון. שנה מאוחר יותר חזרה שוב לליגה הספרדית הראשונה.

בקיץ 2020 מונה מנואל פלגריני למאמן הקבוצה. בעונתו הראשונה, עונת 2020/2021 סיימה הקבוצה במקום השישי.

באפריל 2022 הוביל את הקבוצה לזכייה שלישית בתולדותיה בגביע המלך, לאחר שקבוצתו גברה במשחק הגמר על ולנסיה בדו-קרב פנדלים. באותה העונה, עונת 2021/2022 הגיעה הקבוצה גם לשמינית גמר הליגה האירופית שם הודחה על ידי איינטרכט פרנקפורט. בליגה סיימה בטיס במקום החמישי והשיגה שנה שנייה ברציפות כרטיס לשחק במסגרת אירופית.

בעונת 2022/2023 סיימה בטיס במקום השישי המקנה, זו הפעם השלישית ברציפות, את הזכות לשחק במסגרת הליגה האירופית. בשלב הבתים. באותה עונה עברה את שלב הבתים בליגה האירופית, והצליחה להגיע עד שלב 16 הקבוצות האחרונות, אך הובסה בשלב זה ע"י מנצ'סטר יונייטד התוצאה מצטברת של 5:0.

סגל שחקנים עריכה

נכון ל-14 בפברואר 2024

מס' עמדה שם
1 צ'ילה  שוער קלאודיו בראבו
2 ספרד  מגן הקטור ביירין
3 ספרד  בלם חואן מירנדה
4 ארצות הברית  קשר ג'וני קרדוסו
5 ארגנטינה  קשר גידו רודריגס
6 ארגנטינה  מגן חרמן פסלה
7 מרוקו  חלוץ עבדה א-זלזולי
8 צרפת  קשר נביל פקיר
9 ספרד  חלוץ בורחה איגלסיאס
10 ארגנטינה  חלוץ אסקיאל אווילה
11 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו  חלוץ סדריק בקאמבו
12 ברזיל  חלוץ ויליאן ז'וזה
13 פורטוגל  שוער רוי סילבה
מס' עמדה שם
14 פורטוגל  קשר ויליאם קרבאליו
15 ספרד  בלם מארק ברטרה
17 ספרד  קשר רודרי
18 מקסיקו  קיצוני פבלו פורנאלס (קפטן)
19 יוון  בלם סוקרטיס פאפאסטאטופולוס
20 ברזיל  מגן אבנר ויניסיוס
21 ספרד  קשר מארק רוקה (בהשאלה מלידס יונייטד)
22 ספרד  קשר איסקו
23 סנגל  מגן יוסוף סבאלי
24 ספרד  חלוץ איטור רוביאל
27 ספרד  קשר סרג'י אלטמירה
28 מרוקו  מגן שאדי ריאד (בהשאלה מברצלונה)
38 ספרד  קשר אסאנה דיאו

תארים עריכה

אליפות ספרד
  • 1934/35
גביע המלך הספרדי (3)
  • 1976/1977, 2004/2005, 2021/2022

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ריאל בטיס בוויקישיתוף


הליגה האירופית - עונת 2023/2024
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
אנגליה  וסטהאם יונייטד הולנד  אייאקס סקוטלנד  ריינג'רס איטליה  אטאלנטה אנגליה  ליברפול ספרד  ויאריאל איטליה  רומא גרמניה  באייר לברקוזן
יוון  אולימפיאקוס צרפת  מרסיי ספרד  ריאל בטיס פורטוגל  ספורטינג ליסבון אוסטריה  ל.א.ס.ק. לינץ צרפת  סטאד רן צ'כיה  סלביה פראג אזרבייג'ן  קרבאך
גרמניה  פרייבורג אנגליה  ברייטון אנד הוב אלביון צ'כיה  ספרטה פראג אוסטריה  שטורם גראץ בלגיה  רויאל אוניון סן-ז'ילואז ישראל  מכבי חיפה מולדובה  שריף טירספול נורווגיה  מולדה
סרביה  TSC באצ'קה טופולה יוון  א.א.ק. אתונה קפריסין  אריס לימסול פולין  ראקוב צ'נסטוחובה צרפת  טולוז יוון  פנאתינייקוס שווייץ  סרבט ז'נבה שוודיה  האקן