פתיחת התפריט הראשי

המפלגה החוסטיסיאליסטית

מפלגה בארגנטינה
(הופנה מהדף חוסטיסיאליזם)

המפלגה החוסטיסיאליסטיתספרדית: Partido Justicialista, מלשון justicia, "צדק", ובראשי תיבות - PJ), היא מפלגה פרוניסטית פוליטית בארגנטינה, והמפלגה הגדולה ביותר בתנועה הפרוניסטית. המפלגה מחולקת לשלושה פלגים: החזית לניצחון, החזית המתחדשת ופרוניזם פדרלי, אשר לכל אחד מהם אוטונומיה נרחבת והם מתקיימים בפועל כסיעות נפרדות.

המפלגה החוסטיסיאליסטית
Partido Justicialista
PJ-logo.png
מדינה ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד חואן דומינגו פרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים אדוארדו פלנר
תאריך ייסוד 1947
אידאולוגיות פרוניזם, פופוליזם
מטה בואנוס איירס, ארגנטינה
מיקום במפה הפוליטית מרכז-שמאל
ארגונים בינלאומיים הארגון הנוצרי-דמוקרטי של אמריקה, האינטרנציונל המרכז-דמוקרטי
צבעים רשמיים כחול בהיר, לבן
www.pj.org.ar (בספרדית)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נשיאת ארגנטינה לשעבר, קריסטינה פרננדס דה קירשנר, היא חברת המפלגה. בעלה, הנשיא בין 2003 ל-2007 נסטור קירשנר, הנהיג את המפלגה עד מותו ב-2010, וסגנו בזמן נשיאותו ומושל פרובינציית בואנוס איירס, דניאל סיולי, החליף אותו, והוא שירת בתפקיד הזה עד 2014. מאז 2014 מכהן בתפקיד יו"ר בית הנבחרים הארגנטינאי, אדוארדו פלנר.

היסטוריהעריכה

המפלגה הוקמה ב-1947 על ידי חואן ואווה פרון, והחליפה את מפלגת הלייבור הארגנטינאית, אשר פרון נבחר אליה מוקדם יותר באותה שנה.

כל הישויות הפרוניסטיות נאסרו מלהשתתף בבחירות לאחר המהפכה המשחררת של הצבא בארגנטינה ב-1955, ופרון נמלט ממנה. לאחר מספר תקריות אלימות, כמו גם משא ומתן של פרון עם המשטר הצבאי וזרמים פוליטיים שונים, פרון חזר לארגנטינה ב-1973 וניצח בבחירות באותה שנה. לאחר מכן נוצר מבוי חסום במפלגה, שכן היו בה פעילי שמאל וימין קיצונים יחדיו. לאחר מותו של פרון ב-1974, ההבנה השברירית בין פלגי המפלגה התפוררה, ופרץ גל אלימות פוליטית, שהסתיים בהפיכה צבאית ב-1976.

במהלך המלחמה המלוכלכת בסוף שנות ה-70, מאות פרוניסטים שילמו בחייהם, והתגבשה ההשקפה הפופוליסטית של המפלגה. בבחירות הדמוקרטיות הראשונות לאחר המשטר הצבאי, ב-1983, המפלגה נחלה תבוסה למפלגת האיחוד האזרחי הרדיקלי. כעבור שש שנים המפלגה חזרה לשלטון עם קרלוס מנם, שערך רפורמה בחוקה שאפשרה לו להיבחר בשנית. בנוסף הוא אימץ מדיניות ימנית נאו-ליברלית, ששינתה את ההשקפה הכללית של המפלגה.

בבחירות ב-1999 המפלגה הובסה על ידי קואליציה של האיחוד האזרחי הרדיקלי והחזית למדינה בסולידריות (גם היא ענף במפלגה החוסטיסיאליסטית), אך שבה לשלוט ב-2001, והייתה לה השליטה לבחירת נשיא זמני לארגנטינה לאחר המשבר הכלכלי באותה שנה. הקונגרס בחר בחוסטיסיאליסטי אדוארדו דואלדה, אשר כיהן ב-2002 וחלק מ-2003.

בבחירות ב-2003, קהל הבוחרים התפצל ל-3 חלקים, כאשר קרלוס מנם, נסטור קירשנר ואדולפו רודריגס סאה רצו כולם לנשיאות. לאחר ניצחונו של קירשנר, המפלגה התייצבה מאחוריו, כשהיא זזה מעט שמאלה על המפה הפוליטית.