חוק השופטים

חוק השופטים, תשי"ג-1953 היה בתוקף בין 1953 לבין כניסת חוק בתי המשפט [נוסח משולב] לתוקף ב-1984. החוק קבע לראשונה מאז עצמאות מדינת ישראל הוראות לגבי כשירות למינוי שופטים; אופן מינוי השופטים (בידי נשיא מדינת ישראל ועל פי הצעת ועדת מינויים); הוראה בדבר אי תלותם של השופטים. כמו כן קבע החוק הוראות לדין משמעתי של שופטים.

חוק השופטים
Emblem of Israel.svg
פרטי החוק
תאריך חקיקה 20 באוגוסט 1953
תאריך חקיקה עברי ט' באלול תשי"ג
גוף מחוקק הכנסת השנייה
חוברת פרסום ספר החוקים 132, עמ' 149
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה משרד המשפטים
מספר תיקונים 10
נוסח מלא הנוסח המלא
תאריך פקיעה 31 באוגוסט 1984
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מטרת החוק הייתה מתן גושפנקה משפטית-חוקית לאי תלותה של הזרוע השיפוטית במדינה. כבר ב-1951 היה ניסיון להעביר חקיקה בנושא, אך בשל חילופי גברי תכופים בכנסת ובממשלה, הדבר לא התאפשר. ההיסטוריונית של המשפט פנינה להב טוענת כי העובדה שעברו חמש שנים עד לחקיקת החוק מעידה על חוסר יציבות מערכתית ובעייתיות בהפרדת רשויות. יצחק אולשן מעיד בספרו "דין ודברים", כי גם במהלך עיצוב החוק היו חילוקי דעות, שחלקם נבעו מן העובדה כי חלק מן המחוקקים ראו לנגד עיניהם את דמותו של פנחס רוזן (שלא נטה להתערב בשיקולי השופטים והחלטותיהם) ולפיכך התקשו להבין את חשיבות ההפרדה בין הרשות המבצעת (משרד המשפטים) ומינוי השופטים. להב עוד טוענת, כי העברת החוק איפשרה שיקול דעת נרחב יותר לשופטים ומביאה לראיה את פסק דין "קול העם".[דרוש מקור]

החוק מגדיר כי הוועדה לא יכולה למנות כל אדם לשופט, אלא לפי חוק הכשרות. עם זאת, כפיש עולה מדיוני הכנסת ישנה ביקורת על כך שהחלק המתעסק בכשרות הוא פורמלי מידי. לעומת זאת, ישנה סכנה כי סעיף דקדקני מידי יהפוך את הליך בחירת השופטים לטעון פוליטית. הדוברים השונים הביאו מקורות מן המשפט העברי לחיזוק עמדותיהם לכאן ולכאן.[1]

בין המקדמים העיקריים של החוק היה שר המשפטים פנחס רוזן. שופטי בית המשפט העליון (משה זמורה, יצחק אולשן, שמעון אגרנט ומשה זילברג) היו בין היועצים. אחרים היו יואל זוסמן ומשה לנדוי, שמונו מיד לאחר אישור החוק לשופטי בית המשפט העליון. בשל מצבו הבריאותי של השופט זמורה, הופנתה תשומת הלב גם לצורך בממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, והתואר הוכנס לחוק (ממלא המקום הראשון היה אולשן).

בעקבות החוק הוקמה הוועדה לבחירת שופטים.

החוק אושר בכנסת ב-20 באוגוסט 1953, וב-31 באוגוסט 1984 שולב בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נחום רקובר "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 24 359-373: חוק השופטים, באתר דעת.