פתיחת התפריט הראשי

יצחק אולשן

הנשיא השני של בית המשפט העליון

יצחק אוֹלשָן (אולשנסקי) (כ"ה בשבט ה'תרנ"ה; 19 בפברואר 1895כ"ב בשבט תשמ"ג; 5 בפברואר 1983) היה הנשיא השני של בית המשפט העליון.

יצחק אולשן
יצחק אולשן בשנות ה-30
יצחק אולשן בשנות ה-30
לידה 19 בפברואר 1895
קובנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בפברואר 1983 (בגיל 87)
כ"ב בשבט ה'תשמ"ג
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1912
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שופט עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא בית המשפט העליון ה־2
1 באוגוסט 195419 בפברואר 1965
(10 שנים)
ממלא מקום קבוע לנשיא בית המשפט העליון ה־1
11 בדצמבר 19531 באוגוסט 1954
(33 שבועות ו-3 ימים)
תחת נשיא בית המשפט העליון משה זמורה
שופט בית המשפט העליון
194819 בפברואר 1965
(כ־17 שנים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יצחק אולשן ראשון משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948

ביוגרפיהעריכה

נולד ב-1895 בקובנה שבליטא. ב-1912 עלה לארץ ישראל, למד בגימנסיה הרצליה[1] וסיים במחזור השלישי של הגימנסיה, היה חבר בהסתדרות המצומצמת. בחודש מאי 1918 התגייס לגדוד העברי ושירת בו עד לפירוקו של הגדוד, במאי 1921.

עם שחרורו מהגדוד העברי הצטרף אולשן ל"הגנה". ב-1923 נסע אולשן ללונדון לצורך לימודיו באוניברסיטת לונדון. את השנתיים הראשונות בלונדון הוא הקדיש ללימודים במדעי החברה במסגרת בית הספר לכלכלה של אוניברסיטת לונדון ובשנת 1924 נרשם ללימודי התואר הראשון למשפטים, אותם סיים בהצלחה בשנת 1927. בשנה זו חזר לארץ ישראל, אז הוסמך לעריכת דין.

אולשן הצטרף למשרד עורכי הדין של עורך דין עליאש בירושלים. תפקיד אותו ביצע בהצלחה מרובה הוא ייצוג קבוצת יהודים שנגדם הוגש כתב אישום במאורעות תרפ"ט, מכיוון שכל היהודים אשר ייצג זוכו במשפטם. כעורך דין הרבה אולשן להופיע במשפטים בעלי עניין ציבורי כגון משפטים שעסקו בהגבלת העלייה לישראל, בהגבלת רכישת קרקעות על ידי יהודים מערבים וכן בעניינים הקשורים לארגון ההגנה ונשיאת נשק לא חוקי[2].

ב-1948 נמנה יצחק אולשן על חמשת השופטים הראשונים אשר נבחרו לכהן בבית המשפט העליון, שזה עתה הוקם[3]. ב-11 בדצמבר 1953 מונה אולשן כממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון, וכשמונה חודשים לאחר מכן, ב-1 באוגוסט 1954 נבחר יצחק אולשן לנשיא בית המשפט העליון. עיקר תפקידו של יצחק אולשן כנשיא בית המשפט העליון היה הסדרת נוהלי עבודה תקינים וכן קביעת כללים אתיים לשופטים, כגון הימנעות מהבעת דעות פוליטיות וכדומה.

היה חבר בוועדת אולשן-דורי לחקירת פרשת לבון ופסק בערעור במשפט קסטנר.

ב-19 בפברואר 1965, פרש אולשן מכס השיפוט בהגיעו לגיל 70. במקומו נבחר כנשיא בית המשפט העליון השופט שמעון אגרנט.

אולשן הלך לעולמו בכ"ב בשבט ה'תשמ"ג, 5 בפברואר 1983, ימים ספורים לפני יום הולדתו ה-88.

משפחתועריכה

אולשן היה נשוי לשמחה (סימי), בתם של אברהם (אלברט) וציפורה צילה עמיאל. אלברט עמיאל היה בן למשפחה יהודית עשירה ממרוקו שעלתה לירושלים באונייתה הפרטית, בשנת תרל"ה (1875), בגיל חצי שנה. אמו דונה הייתה בת למשפחת אל-עסרי העשירה. משפחת עמיאל המסועפת השתקעה בירושלים ורכשה קרקעות בירושלים וביפו. חמותו של אולשן, ציפורה צילה, שהייתה מיילדת, הייתה בתו של חיים יעקב קרישבסקי.

בשנת 1972 שכל אולשן את בנו יורם-אברהם, שנפטר בגיל 32.

לקריאה נוספתעריכה

  • יצחק אולשן, דין ודברים, הוצאת שוקן, 1978.
  • 'אולשן, יצחק', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי,‫ תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 28–29.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "הכל פוליטי" מאת עמוס כרמל בערך עליו.
  2. ^ בית המשפט העליון מאשר פסק דין חמור על המתגוננים, דבר, 20 באוגוסט 1936
  3. ^ דיוויד סלע, ‏70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 20 יולי 2018