חורבת קיטמית

חורבת קיטמית הוא אתר ארכאולוגי השוכן כ-10 קילומטרים מדרום לתל ערד, סמוך לנחל קיטמית בשטח בסיס נבטים. האתר נתגלה במהלך הסקר של אזור מלחתה שנערך באביב 1979 בראשותו של יצחק בית אריה. שטח האתר שני דונם. האתר נחפר לראשונה בשנת 1984. אין ודאות אם האתר היה שייך לממלכת יהודה או לממלכת אדום.[1]

חורבת קיטמית
מידות
שטח 2 דונם
אתר ארכאולוגי
התגלה אביב 1979
חפירות 1984
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°11′07″N 35°03′58″E / 31.1854°N 35.0661°E / 31.1854; 35.0661
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חורבת קיטמית, המתחם המקודש

תיאור האתר עריכה

האתר כולל שכבה אחת בעלת שני שלבים, שמאופיינים בשני מכלולי מבנים המרוחקים זה מזה כ-20 מטרים. המכלול הראשון כולל מבנה בן שלושה חדרים, במה מוקפת גדר מאבן, מזבח ואגן. המבנה בנוי מאבני צור מקומיות בגודל 10.5 על 5.5 מטרים ופתחי החדרים פונים דרומה. בשלב השני עובו חלק מקירות החדרים ונוספו ספסלים מאבן. על רצפת החדרים שעשויה מגיר כתוש, נתגלתה כמות גדולה של חרסים ועצמות צאן ומדרום למבנה במרחק 11 מטרים נחשפה במה נמוכה.

הממצאים עריכה

 
צלמית כרוב שנמצאה באתר
 
צלמית ראש אלה בעלת שלוש קרניים מחימר, עדות לאפשרות לייצג אלוהות גם מחומרים זולים יחסית[2]
 
צלמית מבוססת כד מהאתר; כדים ש"שודרגו" לצלמיות נמצאו גם באתרים אדומיים נוספים[2]

הכמות הגדולה ביותר של ממצאים נתגלתה באזור הבמה. הממצא כלל כלי יום יום, כלי פולחן וצלמיות מחרס. כלי הפולחן הבולטים הם כנים גליליים שנוצרו על אובניים. על חלק מהכנים הודבקו צלמיות אדם, צאן, בקר או ציפורים וחלקם היו צבועים באדום ושחור. גובה הכנים הגיע עד ל-60 סנטימטרים. הממצאים הרבים באתר כוללים צלמית של אלה בעלת שלוש קרניים, שלוש קובעות המעוטרות ברימונים, ספלי מקטר מחוררים, ומזבחונים מחרס. בנוסף נמצא חותם מאבן במתחם הבמה אשר מגולפת בו דמות אדם לובשת גלימה ארוכה וידה מורמת למעלה. נתגלו חפצי ברונזה, בעיקר טבעות ועגילים דמויי סהרונים. על חמישה חרסים נתגלו כתובות, באחת מהכתובות מופיע השם "קוס" שהוא האל הראשי של אדום. את כלי החרס שנמצאו ניתן לחלק לשלוש קבוצות:

  1. כלי יום יום שהיו נפוצים באזור יהודה בסוף המאה ה-7 ובתחילת המאה ה-6 לפנה"ס.
  2. כלי חרס אדומיים.
  3. כלי חרס שנפוצים בארץ ישראל ובעבר הירדן, בעיקר קעריות שמחקות "כלי ארמון" אשוריים וקנקנים פערוריים.

ניתוח האתר עריכה

יצחק בית אריה אשר חקר את האתר, הגיע למסקנה שמדובר במקדש אדומי שנבנה בסוף המאה ה-7 לפנה"ס. לדעתו זוהי עדות נוספת לחדירה של אדומים לצפון הנגב סמוך לנפילת ירושלים וגלות בבל.[3] אחרים מציעים שהאתר אולי השתייך לממלכת יהודה.[1]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Christoph Uehlinger, "The Archaeology of Israelite Cult", in: Kyle H. Keimer, The Ancient Israelite World, Taylor & Francis, 2022, p. 442
  2. ^ 1 2 Christoph Uehlinger, "The Archaeology of Israelite Cult", in: Kyle H. Keimer, The Ancient Israelite World, Taylor & Francis, 2022, p. 442
  3. ^ בית אריה, י., תשמ"ז, "מקדש אדומי בחורבת קיטמית", קדמוניות שנה יט חוברת 3–4 (76-75): 79-72.