חור בסדין

מיתוס לפיו חרדים מקיימים יחסים דרך חור בסדין

חור בסדין הוא כינוי לאגדה אורבנית ולפיה במגזר החרדי מקיימים יחסי אישות דרך חור בסדין. האגדה נפוצה בעיקר בקרב יהודים חילונים או לא-אורתודוקסים.

מקור הביטויעריכה

המקור הראשון הידוע על קיום יחסי אישות דרך סדין הוא בתלמוד הירושלמי, שם מסופר על רבי יוסי בן חלפתא, שהיה עליו לייבם את אשת אחיו שנפטר ערירי. הוא קיים עמה יחסי אישות דרך סדין חמש פעמים, ומזה נולדו לו חמישה בנים שגדלו לתנאים בישראל.

רבי יוסי בר חלפתא ייבם את אשת אחיו. חמש חרישות חרש, וחמש נטיעות נטע, ודרך סדין בעל. אילו הן: רבי ישמעאל ביר' יוסי, ר' לעזר ביר' יוסי, ר' מנחם בי ר' יוסי, ור' חלפתא בר' יוסי, רבי אבדימוס ביר' יוסי

הסיבה שזהירות קיצונית נדרשת בייבום היא שבאופן רגיל אשת האח אסורה באיסור חמור מאוד, גם אחרי מותו. הייבום הוא דין מיוחד במינו שמאפשר להתיר, בנסיבות שבהן אין לאח ילדים, איסור חמור זה, זאת כדי להעמיד צאצאים לאח. מאחר שההיתר היא רק לצורך העמדת צאצאים לא רצה רבי יוסי ליהנות מקיום יחסי האישות עם אשת אחיו המנוח, ולכן בעל אותה באמצעות סדין שחצץ בינו לבינה.

המיתוס והמציאותעריכה

לפי המיתוס הקיים בחברה החילונית חלק מהחרדים נמנעים מלקיים יחסים בעירום מלא, על פי המיתוס קיים סדין החוצץ בין האישה לגבר ובסדין יש חור המיועד אך ורק לצורך החדרת פין הגבר לנרתיק האישה. העיתונאי אמנון לוי כתב על כך: "אין, וכנראה לא היה אף פעם, סדין כזה. אף קבוצה חרדית שפגשתי, כולל המחמירות ביותר כמו חסידי גור וחסידי "תולדות אהרון", אינה מקיימת את המנהג המוזר הזה. אף אחד מהחרדים גם לא שמע על המנהג הזה בעבר. פשוט אין 'סדין עם חור' בשום מקום, להוציא אולי את דמיונם הפרוע של החילונים"[1].

הגמרא במסכת כתובות פרק רביעי אף מביאה ברייתא שסותרת את המיתוס: "רבי אליעזר בן יעקוב אומר: שארה- זה קירוב בשר שלא ינהג בה מנהג פרסיים שמשמשים מיטתם במלבושיהם. (וממשיכה הגמרא בעניין-) מסייע ליה לרב יוסף דאמר רב יוסף: האומר אי אפשי לי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה". לדעת הרמב"ן זהו איסור דאורייתא. הפוסקים מסכימים שכן אם להפך, שהאשה מסרבת בעירום, הבעל יכול לדרוש גט ללא כתובה.

רבי משה קורדובירו, מקובל בן המאה ה-16, התייחס לתופעה זו בחומרה רבה: "ויש שרצו להוסיף קדושה ולבעול דרך סדין, והיזהר והישמר, דבהא שבקוה לחסידותייהו [עוזב את החסידות של עצמו], שחס ושלום הוא פירוד בין זכר ונקבה וקרוב להוליד פסולים בעניין זה, אלא 'והיו לבשר אחד' כתיב, שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבינה כלל, וכן פירשו בתיקוני הזוהר"[2].

בהלכה אין זכר לקיום יחסי אישות באמצעות סדין, אולם חלקים מסוימים בחברה החרדית החסידית נמנעים מלקיים יחסים בעירום מלא. חסידות גור ידועה כמחמירה שבהם, שם נשים מקיימות יחסים כשחלוק השינה מופשל מעט למעלה והגבר מוריד במעט את מכנסיו ומפשיל את חולצתו למעלה; אופן זה של קיום יחסים מוזכר לעיתים כחור בסדין[3].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אמנון לוי, חרדים, הוצאת כתר, עמ' 120
  2. ^ ספר תפילה למשה, שער תשיעי, סימן ט, קפז ע"ב. הסתמכות הרמ"ק היא על תיקוני הזוהר, תיקון נח הדורש את צירוף הפסוק ודבק באשתו והיו לבשר אחד (בראשית ב,כד) אל הפסוק שאחריו, ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו (שם, פסוק כה) להוכיח שאיחוד זכר ונקבה חייב להיות בקירוב בשר שלא יהיה 'דבר חוצץ' כמו שאסור שיהיה 'דבר חוצץ' בין הקב"ה לשכינה, אלא יהיו שניהם בדבקות ממשית ללא לבוש כלל. ראה הרחבה בעניין זה בחוברת הבית היהודי בתורת רשב"י
  3. ^ תומר פרסיקו, הבעיה המינית של חסידות גור, בבלוג "לולאת האל", 14 באוקטובר 2009.