חטיפתו ורציחתו של הנס מרטין שלאייר

חטיפתו ורציחתו של הנס מרטין שלאייר התרחשו בחודשים ספטמבר ואוקטובר 1977. שלאייר, ממנהיגי התעשיינים בגרמניה המערבית, נחטף ב-5 בספטמבר 1977 על ידי אנשי סיעת הצבא האדום, תוך הריגת ארבעה אנשים נוספים. חוטפיו דרשו תמורת שחרורו את שחרורם מהכלא של חברים בארגונם. לאחר שממשלת גרמניה המערבית סירבה להיענות לדרישותיהם ושלושה מאנשי סיעת הצבא האדום נמצאו מתים בכלאם נרצח שלאייר על ידי חוטפיו ב-18 באוקטובר. היה זה אחד מסדרת אירועי טרור בגרמניה המערבית בשנת 1977 שכונו לימים "הסתיו הגרמני".

תמונת שלאייר שפורסמה על ידי חוטפיו

החטיפה עריכה

הנס מרטין שלאייר (Hanns Martin Schleyer), בן 62 בעת החטיפה, היה תעשיין גרמני אמיד. בשנות השלושים היה חבר המפלגה הנאצית וקצין זוטר באס אס ולאחר מלחמת העולם השנייה היה כלוא במחנה שבויים של בעלות הברית. בגרמניה המערבית החל לעבוד בחברת דיימלר בנץ עד שהיה לחבר מועצת המנהלים של החברה. בעת חטיפתו היה נשיא הקונפדרציה של ארגוני המעסיקים בגרמניה וכן נשיא פדרציית התעשיות הגרמניות. הוא היה לסמל של קפיטליזם בגרמניה ועקב כך הפך למטרה לאנשי סיעת הצבא האדום והוענקה לו הגנה משטרתית.

ב-5 בספטמבר 1977 אחר הצהריים נסע שלאייר במכונית מרצדס בעיר קלן. עמו במכונית היו נהג ושוטר. מאחוריהם נסעה ניידת משטרה שאיבטחה את שלאייר ובה שני שוטרים. אנשי סיעת הצבא האדום שארבו לשלאייר גרמו למכוניתו לעצור כאשר הסיעו לכביש לפניה בפתאומיות עגלת תינוק. ניידת המשטרה שמאחורי מכוניתו של שלאייר לא הספיקה לבלום והתנגשה בה. אז הסתערו ארבעה או חמישה אנשים על שתי המכוניות כשהם יורים מכלי נשק אוטומטיים. 119 קליעים נורו בתוך דקה וחצי. מהאש נהרגו נהגו של שלאייר והשוטר שישב במכוניתו וכן שני השוטרים שבניידת. שלאייר, שלא נפגע, נגרר ממכוניתו לרכב מילוט של החוטפים והוסע מהמקום.

לאחר החטיפה עריכה

החוטפים העבירו את שלאייר לדירת מסתור ששכרו בבניין רב-קומות בעיר ארפטשטדט (Erftstadt) שמדרום-מערב לקלן. הם דרשו מממשלת גרמניה המערבית לשחרר 11 מחבריהם לארגון שהיו כלואים בבתי כלא בגרמניה תמורת שחרור שלאייר. ממשלת גרמניה המערבית בראשות הקאנצלר הלמוט שמידט סירבה להיענות לדרישה.

במהלך החיפושים אחרי שלאייר חשדו אנשי המשטרה המקומית כי הוא מוחזק בבניין בארפטשטדט שבו אכן נמצא, אך משום מה מידע זה לא הועבר למנהלי משבר החטיפה ולא נעשה בו שימוש. בהמשך העבירו החוטפים את שלאייר לעיר האג שבהולנד ומשם לבריסל שבבלגיה.

ב-13 באוקטובר נחטף מטוס של חברת לופטהנזה על ידי מחבלים אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין. אלו דרשו כנגד שחרור יושבי המטוס את שחרורם של עשרה כלואים מאנשי סיעת הצבא האדום ושניים מחברי ארגונם שלהם שהיו כלואים בטורקיה וכן סכום של 15 מיליון דולר. ב-18 באוקטובר, בעוד המטוס החטוף חונה במוגדישו שבסומליה, תקפו אותו אנשי GSG-9, יחידה ללוחמה בטרור של גרמניה המערבית, הרגו שלושה מארבעת החוטפים ושחררו את הנוסעים ואנשי הצוות. סמוך לאחר מכן נמצאו שלושה מאנשי סיעת הצבא האדום - אנדראס באדר, גודרון אנסלין ויאן-קארל ראספה - מתים בתאיהם בכלא בגרמניה. אפשר שהם התאבדו בעקבות כישלון פעולת החטיפה, אך נסיבות מותם נותרו מעורפלות.

לאחר מות שלושת חבריהם בכלא החליטו חוטפיו של שלאייר להמית אותו והוא נרצח ביריות ב-18 באוקטובר, לאחר 43 ימי שבי. גופתו נתגלתה למחרת בתוך מכונית בעיר מילוז בחבל אלזס שבמזרח צרפת. היא נתגלתה לאחר שארגון סיעת הצבא האדום פרסם הודעה על רציחתו של שלאייר ועל מיקום המכונית.

בשנת 2007 נקב חבר לשעבר בארגון סיעת הצבא האדום בשמותיהם של שני חברים אחרים בארגון שלפי טענתו הם שרצחו את שלאייר. עם זאת עד היום לא נעצר ונשפט איש בקשר לרצח.

לאחר מותו של שלאייר נשכח עברו בגרמניה הנאצית וזכרו הונצח בגרמניה על ידי פרס, קרן מחקר והיכל ספורט בעיר שטוטגרט, שנקראו כולם על שמו.

קישורים חיצוניים עריכה