חיים כפוסי
רבי חיים כפוסי (ה"רח"כ"; 1540 לערך – י"ב בשבט ה'שצ"א, 1631) היה פוסק הלכה ופרשן, מגדולי חכמי מצרים במאות השש עשרה והשבע עשרה.
תולדות חייו עריכה
נולד באלג'יר למשפחה שמוצאה מספרד ואשר עזבה את ספרד בעקבות גזירות קנ"א. לא ידוע מתי עזבה משפחתו של רח"כ למצרים. גם לא ידוע מי היו רבותיו. ישנה מסורת שהאר"י היה רבו בתורת הנסתר. הוא מעיד שישב בישיבתו של ר' יצחק בירב, בנו של ר' יעקב בירב. יש משערים שרח"כ עמד בראש ישיבה במצרים, אולם אין לכך הוכחות ברורות. מתוך כתביו, מתברר שחייו של רח"כ היו מלאים סבל ונדודים, והוא נדד בין קהיר, אלכסנדריה ודמיאט.
רח"כ גם סבל מעיוורון. בהקשר לכך מפורסמת אגדה שבה מסופר שאנשים היו מרננים אחריו שהוא לקח שוחד בשבתו כדיין, ובעקבות כך נתעוור (על פי הפסוק "השוחד יעוור עיני חכמים"). מששמע זאת רח"כ אמר – אם לקחתי שוחד אשאר בעיוורוני, ואם לאו, עיני ייפקחו, ואכן נפקחו עיניו. מאז היה חותם בשם "ה' נסי חיים כפוסי" ואחרים הוסיפו לשמו את התואר –"בעל הנס".[1]
קברו נשמר עד היום בקהיר, והוא מהווה אתר עלייה לרגל ליהודים ומוסלמים. בית הכנסת כפוסי הנושא את שמו, קיים גם הוא בקהיר עד ימינו.
ספריו ותשובותיו עריכה
תשובותיו של רח"כ נשארו בכתב יד מאות שנים ולא נדפסו. החיד"א שראה את הקובץ בכתב יד, מצטט מתשובותיו בכתביו. שלשה תשובות של רח"כ פורסמו על ידי הרב יעקב משה טולידאנו (הוסיאטין, ה'תרס"ט). בשנת ה'תשע"א יצא קובץ תשובותיו במלואו על ידי מכון שלמה אומן במסגרת מכון ירושלים. הספר יצא על ידי ד"ר מיכאל ליטמן, ונערך על ידי הרבנים ש"ש גולדשמידט ויואל קטן. הקובץ מכיל 60 תשובות ועוד מספר סימנים של חידושים על התלמוד.
רח"כ ענה לשאלות בהלכה ליהודי מצרים, וכן עמד בקשר עם רבנים שונים במזרח הקרוב.
יש בתשובות מידע רב ערך על יהדות מצרים ועל קהילות אחרות באימפריה העות'מאנית ובצפון אפריקה, המשקף את המציאות ההיסטורית במשך יותר מ-60 שנה. תקופה זו אופיינה באי יציבות פוליטית, מצב כלכלי רעוע, וסכנות של שוד ורצח בדרכים. מעשי הרצח נזכרים בתשובותיו, בפסקיו שנועדו להתיר עגונות שבעליהן יצאו לערים שונות לצורכי פרנסה.
עמד במחלוקות הלכתיות קשות עם רבה של מצרים – ר' יעקב קאשטרו (המהריק"ש),[2] ובמידה פחותה עם ר' בצלאל אשכנזי.
תשובותיו עוסקים במגוון נושאים כמו תשלום מיסים לקהילה המקומית באלכסנדריה, על ידי יבואני הסחורות המשתמשים בנמל המקומי, דיני אבילות ודינו של המשחק בקוביה בשבת. במשא ומתן המשתרע על פני כמה תשובות בינו לר' בצלאל אשכנזי דנים הפוסקים בדינו של מוכס שנדר לא לאכול בשר כל זמן שלא יחזיר את כל חובותיו, ובמשך הזמן ירד המוכס מנכסיו. רח"כ נטה להתיר לו נדרו מחמת שעוני הרי הוא כאונס, ור' בצלאל אשכנזי אסר עליו להתיר נידרו. לאשה שדרשה מבעלה, שלא לגור עם חמותה, פסק רח"כ שיש להאמין לטענות האשה, ועליהם לעזוב את בית הוריו.
מלבד ספר תשובותיו, נדפס ספרו "באור החיים" (ירושלים, ה'תרפ"ט) דרושים וביאורים על התורה בדרך פשט ורמז.
חיבורים אחרים שלו נותרו עדיין בכתב יד, ובהם פירוש על מדרשי הלכה וקובץ דרשות.
קישורים חיצוניים עריכה
- חיים כפוסי, באתר "החכם היומי"
- ר' חיים כפוסי ומוהר"א גאביזון, קונטרס שלוש תשובות, הוסיאטין, תרס"ח, באתר היברובוקס
- ר' חיים כפוסי, באור החיים – דרושים על התורה, ירושלים, תרפ"ט, באתר היברובוקס
- רבי חיים כפוסי באתר MyTzadik
- על שו"ת רבינו חיים כפוסי – פרופ' יעקב שמואל שפיגל
- הפוסק והדור / לאה מקובצקי פורסם בעיתון מקור ראשון 3.2.2012
חיים כפוסי (1541-1631), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ שם הגדולים, מערכת גדולים, ערך מה' מאיר גביזון.
- ^ ראו שו"ת רבי חיים כפוסי סימן ד; שו"ת אהלי יעקב סימן קלא; ספר מעשה חייא (לרבי חייא רופא) סימן כד.