פתיחת התפריט הראשי

חיים שמואל שמרלינג

ילדותו וראשית דרכועריכה

חיים שמואל שמרלינג נולד בחברון בשנת תקפ"ו (1826). אביו, משה[2] ואמו חנה דבורה[3], עלו יחד עם הסב שמעון שמרלינג[4] ואשתו שרה משקלוב בשליחות אדמו"ר חב"ד הרב דובער שניאורי להקמת הקהילה החב"דית בחברון (בשנת ה'תקפ"א - 1822) שהייתה ראשית היישוב של חב"ד בעיר. וייתכן שעלו כבר בשנת ה'תקע"ט - 1819[5].

בצעירותו למד תורה וחסידות. נשא לאשה את מלכה חאשע (חסיה), ובניהם הם: יצחק דב, יחיאל אביגדור, מנחם צבי (הירש) ושמעון אורי.

לאחר נישואיו החל לעסוק במסחר בין חברון לירושלים. בכך הוא צבר ניסיון וניצל את שליטתו בשפה הערבית לכינון קשרי מסחר עם ערביי הסביבה. ניסיונו זה סייע לו רבות לאחר המעבר ליפו (בשנת 1866), בקשריו הן עם סוחרים יהודים וערבים והן עם השלטונות.

בשנת 1876 הלכה לעולמה אשתו, מלכה חאשע. חיים שמואל נשא לאשה את סימקע בת אחיו הבכור, הרב יוסף יהודה לייב, וממנה נולדה לו בת, בשם מלכה חאשע.

ישנן דעות שונות באשר למועד הגעתו של שמרלינג ליפו. דעה אחת טוענת שהוא התיישב ביפו בשנת 1866, עם הקמת העסק לעמילות מכס. אך על פי יצחק שמר, נינו וחוקר תולדות המשפחה, הוא התיישב ביפו בין שנת 1859 לשנת 1862 ועסק בה בחלפנות ומסחר[6].

פעילות עסקיתעריכה

בשנת 1866 הקים יחד עם בניו שירות חדש שלא היה קודם לכן בנמל יפו - עמילות המכס שמרלינג, לשם טיפול בפריקת סחורות ייבוא מהאניות, שחרורן משלטונות המכס, שילוח למזמינים ברחבי הארץ וכן הטענת סחורות ייצוא על האוניות בנמל. פעילות זו דרשה ניהול מערכות יחסים עם שלטונות הנמל והשלטונות העות'מאניים בארץ, עם הפקידים, הסוחרים וראשי הספנים. בפעולות העסק בא לידי ביטוי ניסיונו במסחר ושליטתו בערבית, אותם רכש בשנות פעילותו בחברון וירושלים. העסק שירת סוחרים יהודים וערבים מרחבי האזור וכן ייצג חברות זרות.

כמו כן, הרחיב שמרלינג את עסקיו למסחר בטבק והיה שותף בחברה למסחר בטבק בשם "לאנדא ושמרלינג". לחברה היה מפעל ביפו, ומסחר הטבק שלה היה ברחבי הארץ.

פעילות ציבוריתעריכה

שנים אחדות אחרי התיישבותו ביפו צבר שמרלינג מעמד אישי וציבורי. בשנת תר"ן (1890) השתתף בייסוד קהילה עצמאית שבה השתתפו אשכנזים וספרדים, בשם "ועד העיר ליהודי יפו", והיה מראשי עסקניה, ומאז השתתף בכל הפעולות שהביאו לבסוף לידי ליכוד הספרדים והאשכנזים בקהילה אחת.

הוא גם יזם את הקמת חברה קדישא אשכנזית ביפו. בשנות השמונים של המאה ה-19 הואצה פעילותו הציבורית. אנשי חובבי ציון מרוסיה ורומניה התכנסו בביתו, וכמו כן "ועד חלוצי יסוד המעלה". שמרלינג השתתף בהקמת חברת החסד "עזרת ישראל", אשר הקימה בראשית שנות ה-90 של המאה ה-19 את בית החולים בית החולים שער ציון.

חצר שמרלינגעריכה

שמרלינג היה מראשוני היהודים[7] שבנו בית מחוץ לתוואי חומות העיר יפו, עוד לפני הקמתה של שכונת נווה צדק. ביתו היה בפועל חלק מראשית ההתיישבות היהודית הראשונה מחוץ ליפו. בתי משפחת שמרלינג נקראו בפי המשפחה "חצר שמרלינג" (בהגייה אשכנזית יידישאית - "חוֹצֶר שמרלינג"). החצר נבנתה בשכונת מנשיה, קרוב לים, בין בתי הערבים, בשטח שנרכש או נחכר מסגן הקונסול האוסטרי, יעקב פאסקאל.

החצר שכנה כמה מאות מטרים מדרום למסגד חסן בק. במזרח גבלה החצר בביתו של הספרדי אבו נעים ובין המשפחות שררו יחסי שכנות טובים. ביתו של אבו נעים גבל במזרחו בבית החולים שער ציון. ממערב ומצפון לחצר שמרלינג היה שטח חולי עד לים. מדרום לחצר שכן ביתו של בורסקאי (מעבד עורות) ערבי.

המבנה כלל חצר פנימית, וסביבה ביתנים בצורת האות ח'. במרכז החצר עמדה באר ממנה שאבו מים לכל צורכי החיים. הביתנים כללו דירות מגורים בנות שני חדרים אשר שימשו את בני המשפחה.

פטירתו וקבורתועריכה

חיים שמואל שמרלינג נפטר בגיל שישים ותשע ביום כ' באדר א' תרנ"ד (1894)[8].

על פי צוואתו, הוא נקבר בהר הזיתים בירושלים בחלקת שמרלינג. הוא הובא לקבורה בירושלים ברכבת שהחלה לפעול בשנת 1892.

לפי החלטת מועצת העיר תל אביב-יפו משנת 1950, נקבע שמו של חיים שמואל שמרלינג על רחוב בשכונת נווה צדק.

משפחתועריכה

  • בנו הבכור, יצחק דוב (1850-1914)[9].
  • בנו יחיאל אביגדור היה מעסקני ומקימי היישוב היהודי ביפו. (1852-1920)[10].
  • בנו מנחם מנדל צבי הירש היה שו"ב.
  • נכדו הרב יוסף מנדל שמרלינג (בן מנחם מנדל צבי) היה אף הוא שוחט ובודק ראשי של העדה החסידית ביפו (1876–1956).
  • נכדו ישראל-מלך שמרלינג, בנו של יחיאל אביגדור, היה מראשוני המתיישבים ב"עיר גנים" (רמת-גן), שימש יו"ר המועצה הראשונה של רמת גן, ואחר כך סגנו של אברהם קריניצי. (1892-1978)[11]
  • נינו יצחק שמר (שמרלינג), היה מבכירי רואי החשבון בישראל והיו"ר השני של עמותת אקים בשנים 1965–1973. (1924-2009)[12]

יצוגיו בתרבות הישראליתעריכה

 
שלט רחוב על שמו

רחוב בשכונת נווה צדק בסמוך לחצר שהקים, נקרא על שמו.

הוקמה אנדרטה, ביוזמת נינו, יצחק שמר-שמרלינג, בשנת 2008. בלוח האבן של האנדרטה נכתב:

יד לחצר (חוצר) שמרלינג
הבית היהודי הראשון מחוץ לחומות יפו, שנבנה ואוכלס במקום זה על ידי חיים שמואל שמרלינג בשנת תרל"ו - 1876
 
לוח האבן שנקבע במקום בו הייתה חצר שמרלינג

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הערך: חיים שמרלינג, לקסיקון האישים של ארץ-ישראל 1948-1799
  2. ^ היה מדייני חב"ד והוא חתום על שתים מהאגרות למונטיפיורי בקיץ תקצ"ט - בהוספת התואר "גבאי הכנסת"
  3. ^ ראו: מעשה חתונם בדרך לארץ ישראל בספר תולדות משפחת הרב מלאדי, עמ' 60.
  4. ^ בן רבי חיים שמרלינג משקלוב.
  5. ^ ראו: כרם חבד עמ' 134.
  6. ^ כך על פי יצחק שמר, השמרלינגים, עמ' 53-54.
  7. ^ גם בחברון היו אחותו טרנא נעכא ובעלה ר' לוי יצחק מסלונים הראשונים שבנו את ביתם מחוץ לתחומי הרובע היהודי
  8. ^ מצבת חיים שמואל שמרלינג בהר הזיתים
  9. ^ מצבת יצחק דוב בהר הזיתים
  10. ^ מצבת יחיאל אביגדור בהר הזיתים
  11. ^ דוד תדהר (עורך), "ישראל-מלך שמרלינג", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4048
  12. ^ יצחק שמר, מבכירי רואי החשבון בישראל, 1924-2009, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2009