חסידות ליאדי

חסידות ליאדי הייתה חצר חסידית ענף של חסידות חב"ד שפוצלה וניהלה חצר בפני עצמה. היא נוסדה על ידי רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון בשנת תרכ"ח.

היסטוריה עריכה

עוד בחיי רבי מנחם מנדל שניאורסון החלו רבים מהחסידים להתקשר לבנו רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון^[1]. לאחר פטירת הצמח צדק, הוקם בית דין מיוחד שדן בצוואתו של הצמח צדק, מי יהיה האדמו"ר אחריו. הכרעת בית הדין הייתה כי בנו הצעיר של הצמח צדק, רבי שמואל שניאורסון, יכהן כאדמו"ר הבא^[2].

בעקבות כך עזב רבי יהודה לייב שניאורסון את לובביץ', ובעידוד בנו רבי שלמה זלמן שניאורסון, עבר לקאפוסט וייסד בה את חסידות קאפוסט. האחים רבי ישראל נח שניאורסון ורבי חיים שניאור זלמן שניאורסון נשארו שנתיים בלובביץ' ולאחר מכן עבר רבי ישראל נח לניעז'ין, ורבי חיים שניאור זלמן עבר לליאדי^[3]. רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון בתחילה כיהן רק ברבנות, אולם לאחר הפצרת תושבי העיר הוא החל לנהוג באדמו"רות ולומר מאמרי חסידות^[4].

הנהגתו של רבי חיים שניאור זלמן הייתה בדרך אבותיו – חסידות חב"ד: הוא נהג לקבל אנשים רבים מדי יום, וקיבל מהם פדיונות, ופעמים רבות היה גם נותן להם מטבע לצדקה^{[דרושה הבהרה]}^[5]. הוא גם מימן מכספו האישי אברכים שעסקו בלימוד התורה^[6]. מנהג נוסף שאפיין את החצר היה תהלוכה גדולה אותה היו עושים החסידים עם האדמו"ר בדרך לתשליך^[7].

שושלת אדמו"רי החסידות עריכה

רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון - רבי חיים היה בנו של רבי מנחם מנדל שניאורסון האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד. לאחר פטירת הצמח צדק התפצלה חסידות חב"ד, ובנו רבי חיים הקים חסידות חב"ד בליאדי בשנת ה'תרכ"ט. הוא נפטר בד' בטבת ה'תר"ם. לאחר פטירתו התפצלה החסידות לשניים: חלק מהחסידים קיבלו עליהם כאדמו"ר את בנו רבי יצחק דוב בער שניאורסון, וחלק קיבלו עליהם כאדמו"ר את מחותנו רבי לוי יצחק מסיראטשין.
- רבי לוי יצחק מסיראטשין - נכדו של רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין, היה חתנו של רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון. לאחר פטירת חותנו בשנת ה'תר"ם התיישב בסיראטשין והנהיג שם את החסידות בדרכה של חב"ד, על אף מוצאו מחסידות פולנית. נפטר בכ"ג בטבת ה'תרס"ה.

- רבי יצחק דוב בער שניאורסון - בנו של רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות. נפטר בכ' בניסן ה'תר"ע.

קישורים חיצוניים עריכה

עמרם בלוי, "בית ליאדי: דיוקניהם של אדמו"רי ליאדי זי"ע", בתוך: היכל הבעש"ט, גיליון י"ח, ניו יורק תשס"ז, עמ' ק"ג–קט"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

הערות שוליים עריכה

^ חיים מאיר היילמן, בית רבי, חלק ג', פרק ח', ברדיטשוב תרס"ב, עמ' י"ד–י"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
^ ראו את מכתבו של רבי שניאור זלמן פרדקין ב"רשימות היומן" חוברת ק"מ, אגרת ל"ד.
^ בלוי, עמ' ק"ג.
^ ראו בלוי, עמ' ק"ד.
^ בלוי, עמ' ק"ט.
^ בלוי, עמ' ק"י.
^ בלוי, עמ' קט"ו.

[1] חיים מאיר היילמן, בית רבי, חלק ג', פרק ח', ברדיטשוב תרס"ב, עמ' י"ד–י"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

[2] ראו את מכתבו של רבי שניאור זלמן פרדקין ב"רשימות היומן" חוברת ק"מ, אגרת ל"ד.

[3] בלוי, עמ' ק"ג.

[4] ראו בלוי, עמ' ק"ד.

[5] בלוי, עמ' ק"ט.

[6] בלוי, עמ' ק"י.

[7] בלוי, עמ' קט"ו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]