שלמה זלמן שניאורסון

רב אוקראיני

רבי שלמה זלמן[1] בן רבי יהודה לֵיבּ שניאורסון (מכונה ה"מגן אבות" על שם ספרו; קיץ[דרוש מקור] ה'תק"ץ (1830, לובביץ') – כ"ז באייר תר"ס, 26 במאי 1900) היה האדמו"ר השני של חסידות קאפוסט, ענף של חסידות חב"ד.

האדמו"ר מחב"ד קאפוסט
שלמה זלמן שניאורסון
מגן אבות - חלק שישי, מהדורה ראשונה, ברדיצ'ב, תרס"ב (1902)
מגן אבות - חלק שישי, מהדורה ראשונה, ברדיצ'ב, תרס"ב (1902)
לידה 1830
ה'תק"ץ
לובביץ', רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במאי 1900 (בגיל 70 בערך)
כ"ז באייר ה'תר"ס
כינוי ה"מגן אבות"
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1900 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חב"ד-קאפוסט
חיבוריו מגן אבות
בת זוג חנה
שם השושלת משפחת שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
אב יהודה לייב שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים הרב יהודה ליב
אדמו"ר מחב"ד-קאפוסט
ה־חמישי בחב"ד, ה־שני בקאפוסט
12 באוקטובר 186626 במאי 1900
(33 שנים)
מקביל ל שלום דובער שניאורסון (רצ'יצ'ה)
פרסים והוקרה תואר 'אזרח נכבד לדורותיו' של האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו

עריכה

נולד לרבי יהודה לֵיבּ שניאורסון מקאפוסט, בשנת תק"ץ. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו גם בתורת החסידות. נישא לחנה[2], בתו של רבי יעקב אריה לייב לוריא מליעפלי, בי' בטבת ה'תר"ז (29 בדצמבר 1846). מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בתורה וחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, ללובביץ'.

רבי שלמה זלמן היה נכדו של רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק). חמישה מבניו של ה"צמח צדק" שמשו כאדמו"רים, כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה ליב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד-קאפוסט", השוכנת דרומית לוויטבסק (היום בבלארוס).

מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, הצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי בעל התניא מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ההתבוננות השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוון להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמו"רות שלושים וארבע שנים. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו. בשנת תר"ס חלה ונסע למוסקבה לצורכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר בכ"ז באייר.

בנו יהודה ליב היה בנו היחיד[3]. ממלאי מקומו אחרי מותו היו אחיו, רבי שלום דובער מרציצה ואדמו"ר הרש"נ רבי שמריה נח מבוברויסק. אך רוב החסידים נסעו לליאדי, לאדמו"ר רבי יצחק דובער שניאורסון, שנפטר בשנת ה'תר"ע.

תמך ביוזמת חובבי ציון[4].

בחיי סבו הצמח צדק, רשם פעמים מאמר חסידות מתורת סבו (בתפקיד החוזר), שניים מתוכם נדפסו בסדרת הספרים "מאמרי אדמו"ר הצמח צדק הנחות" בהוצאת ספרים קה"ת[5].

מאמרי החסידות שלו

עריכה

השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה.

ספרו מגן אבות, יצא לאור לראשונה בברדיטשוב בשנת ה'תרס"ב, שנתיים לאחר פטירתו. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה ליב, שכתב את ההקדמה על הספר. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם בגימטריה "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפולאצק, ונדפס בווילנה בשנת ה'תרס"ג.

בכ"ה בתשרי תש"ל (7 באוקטובר 1969), אמר הרבי מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון לגיסו הרב שמריהו גוראריה[6] שמאמרי החסידות בספר "מגן אבות" הם "געשמאקע מאמרים" (מאמרים עם טעם טוב), "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר . . הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". ובספר "אגרות קודש" של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון[7], כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע".

באדר א' תשפ"ב (פברואר 2022) העלתה ספריית חב"ד לאתר האינטרנט של הספרייה סריקה של כמה כרכים מכתב יד, מאוסף כתבי היד של הספרייה[8]. בהם כתב יד של ה"מגן אבות"[9] ובהם כתבי יד שככל הנראה שלו[10].

מחסידיו המפורסמים

עריכה

בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי חיים מאיר היילמן, מחבר ספר תולדות חב"ד "בית רבי", ורבי יוסף רוזין, ה"רוגאטשובי". בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים בירושלים שייך במקורו לחב"ד-קאפוסט - חסידיו של רבי שלמה זלמן[11][12].

עצי משפחה

עריכה
עץ משפחתו


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור
זלמן מלאדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דבורה לאה
אלטשולר[א]
 
רבי דובער שניאורי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הצמח צדק, רבי
מ"מ שניאורסון
 
חיה מושקא
שניאורסון
(אנ')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זלטא
שניאורסון[ב]
 
רבי ישראל
נח שניאורסון
 
שרה
שניאורסון[ג]
 
(1) רבי יהודה
לייב שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
בתו של שלמה פריידעס[ד]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום שניאורסון[ה]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר ליבא
שניאורסון
 
רבי שמריה
נח שניאורסון
 
 
 
רחל מוניסזון[ו]
 
רבי שלמה זלמן שניאורסון
 
 
 
 
רבקה[ז]
 
 
 
 
 
רבי שלום דובער
שניאורסון (רצ'יצ'ה)
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מנדל[ח]
שניאורסון (בברויסק)
 
מוסיא (אשת
דוד ברבש)[ח]
 
גב' גינזבורג[ח]
 
גב' הנלין[ח]
 
(2) יהודה לייב
שניאורסון[ח]
 
גב' וישלצקי[ח]
 
הרב שניאור[ט][ח] זלמן שניאורסון
 
רחל מגזניק[ח]
 
 
משה
שניאורסון[ח]
 
(3) יהודה לייב
שניאורסון[ח]
 
ביילא
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שניאורסון[י]
 
ישראל משה ברבש[י"א]
 
שיינה רבקה[י"ב]
 
שמואל בזפלוב[י"ג]
 
 
 
דבורה לאה שניאורסון[י"ד]
 
יצחק שניאורסון (אנ') [ט"ו]
 
פישל
שניאורסון
 
חיים ישעיה שניאורסון[ט"ז][ח]
 
אשתו
 
פנחס
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רחל שניאורסון
 
שניאור זלמן ברבש[י"ז]
 
 
 
מנחם ברבש
 
שטרה דובקין[י"ח]
 
אליהו דובקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה בזפלוב[י"ט]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גבי ברבש
 
אורי ברבש[כ]
 
בני ברבש[כ"א]
 
נחמה דקל
 
יהודה דקל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבישי דקל

- עץ זה הוא חלק ממשפחת שניאורסון ענף מהרי"ל מקאפוסט, והוא מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת אדמור"י חסידות קאפוסט, חוליה המקשרת בין דורות, סבי המשפחה, ילדי מהרי"ל מקאפוסט וילדיהם של שאר אדמו"רי קאפוסט
- להרחבה על שושלת האדמור"ים ראו בעץ שושלת חב"ד, להרחבה על סבי המשפחה וחלקים אחרים של המשפחה ראו בעץ המרכזי של משפחת שניאורסון[כ"ב]
- אדמור"י בית קאפוסט סומנו בצבע כזה | קישור לענף אחר במשפחת שניאורסון סומן בבצבע תכלת | מספור בצבע אדום כגון זה: (2) - כדי להבדיל בין שלושת ה"יהודה לייב" השונים

הערות:

  1. ^ ‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)
  2. ^ ‏זלטא שניאורסון‏ (Q91481822).
  3. ^ מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 2 בשורת הנשים
  4. ^ ספר הצאצאים עמוד 135
  5. ^ לענף שלו ראו כאן
  6. ^ ספר הצאצאים עמוד 172
  7. ^ מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 3 בשורת הנשים
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 ספר הצאצאים, עמוד 214
  9. ^ ‏שניאור זלמן שניאורסון (רעפקא)‏ (Q90392481)
  10. ^ מספר 591 בספר הצאצאים, עמוד 292
  11. ^ מספר 593 בספר הצאצאים, עמוד 293
  12. ^ מספר 597 בספר הצאצאים, עמוד 293 | כרטיס ביד ושם
  13. ^ שימש כרב העיר בברויסק, במקום הסבא שמריה נח שניאורסון עד להירצחו בשואה | אביו הוא יעקב מרדכי בזפלוב - ‏יעקב מרדכי בזפלוב‏ (Q117074631)
  14. ^ ספר הצאצאים עמוד 294, קטע מספר 623, ועמוד 386 קטע מספר (623) 578
  15. ^ ספר הצאצאים עמוד 291, קטע מספר 578
  16. ^ ‏חיים ישעיה שניאורסון‏ (Q93565199) | התחתן עם בת המשפחה, הנדל - בתו של הרה"ק רבי מרדכי דב מהורנסייפול. הוא ואשתו מופיעים גם בעץ משפחת טברסקי
  17. ^ מספר 1186 בספר הצאצאים, עמוד 387
  18. ^ או: שטערנא | מספר 599 בספר הצאצאים, עמוד 293
  19. ^ בעלה שניאור זלמן בזפלוב בן יעקב מרדכי בזפלוב - ‏יעקב מרדכי בזפלוב‏ (Q117074631)
  20. ^ מספר 2169 בספר הצאצאים
  21. ^ מספר 2170 בספר הצאצאים
  22. ^ מקורות העץ כאן הם מספר הצאצאים אלא אם כן נכתב אחרת

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שמו המלא הוא שלמה שניאור זלמן, אבל בדרך כלל מופיע בחתימתו רק "שלמה זלמן" או "ש' זלמן". ספר בית רבי עמוד קכד' הערה ב'.
  2. ^ שמהּ לא היה ידוע בעבר. לאחר שהתגלו מפקדי מחוז אורשא משנות 1834 ו-1851, נודע השם. ראה אגרות קודש הצמח צדק מהדורת תשע"ג עמוד קכא
  3. ^ עמרם בלוי, כתבה, שטורעם
  4. ^ ע"פ עדות מנחם אוסישקין, אם כי חסידי קאפוסט לא האמינו לידיעה זו והרבי לא טרח לאשרה או להכחישה. אלפסי, עמ' 22.
  5. ^ ISBN 9780826662705 - אחד בכרך ראשון עמודים רנ"ג-רס"א מאמר בשם "ויטע אשל" משנת תרכ"ב. השני בכרך שני עמודים רכ"ו-רל"ג מאמר בשם "רני ושמחי" משנת תרכ"ג
  6. ^ נדפס בתו"מ מנחם ציון ח"ב ע' 374.
  7. ^ חי"ד, עמ' שנח
  8. ^ לפי כרטיסים:
    • כרטיס 15 דרושי אדמו"ר מהרש"ז מקאפוסט, בכ"מ נרשם תאריכים: בדף קג: תרכח. בדף קיג: תרלב"
    • כרטיס 56 "דרושי אדמו"ר מהרש"ז מקאפוסט. בכמה מקומות נרשם: תרמא-נג"
    • כרטיס 89 "דרושי אדמו"ר מהרש"ז מקאפוסט, אדמו"ר מהרש"נ מבאברויסק. דרושים אחדים מאדמו"ר הצ"צ"
    • כרטיס 187 "דרושי אדמו"ר מהרש"ז מקאפוסט ועוד."
    • כרטיס 1318 "דרושי אדמו"ר מהרש"ז מקאפוסט. אדמו"ר מהרי"ד מלאדי"
  9. ^ כרטיס 183 "דרושי דא"ח. כמה מהם נדפסו בספר מגן אבות. ויש מקום להשערה שכולם דרושיו של אדמו"ר מהרש"ז מקאפוסט"
  10. ^ כרטיסים:
    • כרטיס 22 "כנראה דרושי אדמו"ר מהרש"ז מקאפוסט"
    • כרטיס 65 "כנראה דרושי אדמו"ר מהרש"ז מקאפוסט"
    • כרטיס 85 "כנראה דרושי אדמו"ר מהרש"ז מקאפוסט"
  11. ^ אך בהמשך עבר לחסידי ליובאוויטש
  12. ^ בית חסידים הראשונים, עם ניחוח חב"די עתיק ● מרתק, באתר www.shturem.net
  13. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  14. ^ לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
  15. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  16. ^ לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  17. ^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כ"א ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110–111
  18. ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו.
  19. ^ צבי הר שפר, העבר, שבט תשי"ד, גיליון ב', עמוד 86, בכותרת: "ליובויץ, עיר מושב אדמו"רי חב"ד".
  20. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת – היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמו"ר רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש – העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
  21. ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסגנון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  22. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהן בנות דודות שלו – נינות בעל התניא. לא ברור בוודאות מאיזו אישה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא – מאישה אחת, ואברהם – מאישה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אישה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אישה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף.
  23. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
  24. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  25. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  26. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמו"רות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמו"רות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג' "מעין אדמו"רות בצר משרתו כרב העיר" – היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק'-ק"ג.
  27. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג' עמוד 30)
  28. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  29. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  30. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 באוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
    5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 – נדפס בתשע"א
    6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ – תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות, י"ד בכסלו תשע"ג
    9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
    11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמו"רי חב"ד
    12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019, מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים י"ד-ט"ו (14–15)