סידור אדמו"ר הזקן
סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא נוסח סידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, את נוסח זה ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו על פי "נוסח האריז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי שניאור זלמן מליאדי |
| שפת המקור | עברית |
| תורגם לשפות | אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית |
| הוצאה | |
| הוצאה | קה"ת |
| תאריך הוצאה |
1965  |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 978-0-8266-5186-0 |
  | |
בחיי המחבר הודפסו שלוש מהדורות.
רקע
עריכהאחד ממאפייני ראשיתה של תנועת החסידות הוא שינוי נוסח התפילה שהיה מקובל במזרח אירופה באותה עת, נוסח אשכנז, והחלפתו בנוסח ספרד, במגמה להתפלל בנוסח האר"י, דבר שעורר התנגדות, בטענה שהוא נוגד את ההלכה שאין לשנות את המסורת המקובלת[1]. במאסרו המפורסם בתקנ"ט, נשאל הרב שניאור זלמן במהלך חקירתו האם משמעותו של שינוי הנוסח היא שהחסידות היא דת חדשה. על כך השיב:
.
מטרתה העיקרית של החסידות באימוץ נוסח האר"י הייתה הנחלתו להמונים, זאת ביצירת נוסח תפילה עצמאי ללא הכוונות הקבליות שבנוסח האר"י, שהן נחלת יחידים הבקיאים בתורת הסוד. אך למרות מטרה זו, ועל-אף התפתחות תנועת החסידות בקרב ההמון, לא ערכו מנהיגי התנועה בשתי הדורות הראשונים של החסידות, סידור תפילה בנוסח מסודר המיועד לכלל החסידים. ייתכן שהזמן לא היה בשל לכך, עקב ההתנגדות הגדולה באותה עת לנוסח החסידי[3].
סידור הרב
עריכהבדור השלישי של תנועת החסידות, כהמשך למגמה החסידית הכללית, ערך רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, נוסח תפילה מסודר, "שווה לכל נפש", בשילוב הלכות שונות, והדפיסו כסידור. יש טוענים שהוא למעשה הסידור החסידי הראשון שנדפס[4], אולם היו סידורים קבליים שנדפסו על ידי תלמידי הבעש"ט קודם לכן[5]. בספר "בית רבי" מובא שלדברי נכדו, הצמח צדק, כתב רש"ז את סידורו לאחר הגהה ועבודת מחקר על שישים סידורים ונוסחי תפילה שונים[6].
נוסח סידור זה מכונה לעיתים בשם נוסח האר"י, אף על פי שנוסח האר"י הידוע לנו כיום שונה ממנו מהותית. סידור זה משתייך בעיקרו לנוסח ספרד החסידי בשל היותו משלב את נוסח הספרדים עם נוסח אשכנז, אלא שבניגוד לנוהג המקובל לעיתים בנוסח ספרד החסידי להרכיב מטבעות לשון של נוסח ספרד על נוסח אשכנז גם כשאינן משתלבות, רבי שניאור זלמן בחר תמיד נוסח אחד ולא הרכיב שני נוסחים יחד.
ההלכות בסידור
עריכהבסידור שילב רבי שניאור זלמן הלכות המכונות "פסקי הסידור". אלה מתחלקים לשניים:
א. קונטרסים הלכתיים שנדפסו תחת הכותרת 'סדר...' או 'הלכות...', כמו "סדר ברכות הנהנין". הם כוללים פסקי דינים בקיצור מתוך השולחן ערוך שלו.
ב. מנהגים הכוללים הדרכות למתפלל[7].
משנתו האחרונה
עריכהכשיש סתירה בין פסקי השולחן ערוך הרב לפסקים בסידור מקובל אצל חסידי חב"ד לפסוק כמו פסקי הסידור, משום שאת הסידור ערך בסוף ימיו[8].
כמה מפסקיו הידועים ביותר הם אלו ששונו בסידור, כגון זמן קריאת שמע, שבשולחן ערוך פסק כשיטת המגן אברהם ובסידור חזר בו ופסק כשיטת הגר"א, וכן בעניין זמן השקיעה, שחזר בו משיטת רבינו תם ופסק כשיטת הגאונים. פסק נוסף שלו הוא בעניין בישול בשבת פסק להחמיר בבישול דבר שנמס[9], שפסק בשו"ע[10] שמותר.
תפוצתו
עריכהרבי יוסף יצחק שניאורסון כותב כי כבר בתקמ"ג (20 שנה לפני הדפסת סידורו) הנהיג רש"ז את נוסח התפילה שלו בקרב חסידיו[11], ובתקנ"ב כבר פורסם הנוסח בין החסידים, הם העתיקו את שינויי הנוסח בשולי דפי הסידור בו התפללו (לרוב בנוסח אשכנז, אך מקצתם החזיקו בסידור 'שער השמים' של השל"ה שנוסחו די דומה לנוסח הרש"ז, על-גביו ציינו את השינויים)[12].
בחצרות חסידיות רבות בפולין נהגו להתפלל בנוסח תפילה זה, כגון חסידות סוכטשוב, חסידות סטריקוב, חסידות ראדזין ועוד. נוסח ספרד של סידור רינת ישראל הולך בדרך כלל בעקבות סידור אדמו"ר הזקן כאשר ישנן מחלוקות בין סידורי נוסח ספרד.
מהדורות
עריכהמהדורות הדפוס בימי חייו
עריכהכפי הידוע, שלוש מהדורות דפוס יצאו-לאור בחיי המחבר (שנפטר בתקע"ג-1812). מקובל[13] כי הסידור נדפס לראשונה באופן מלא בתקס"ג-1803 בשקלוב ובמהדורה שנייה ושלישית, עם הגהות נוספות של המחבר, בקאפוסט[14].
בתשע"ד הציע[15] הרב שלום דובער לוין אפשרות שהייתה מהדורה קודמת למהדורה הראשונה, בעקבות גילוי שני דפים בספריית חב"ד בתוך כריכה של ספר[16], אך יש חולקים עליו וסבורים שזה דפי הגהה[17].
העותק היחידי מהמהדורה הראשונה
עריכהממהדורות אלו שרד רק עותק אחד מהמהדורה הראשונה (הנמצא כיום באוסף שניאורסון), שהגיע לידי הרש"ב[18] והופקד על ידיו בזמן מלחמת העולם הראשונה בידי שלטונות רוסיה. העותק הולאם והועבר לספריית מוסקבה. בסוף 2013 העלתה ספריית מוסקבה לאתר האינטרנט שלה סריקה של העותק[19]. במרץ 2014 העבירו את הסידור למוזיאון היהודי במוסקבה. מהדורת פקסימילה משוחזרת מדפוס זה בתוספת השוואות וציונים לנוסח, יצאה לאור בחודש אב תשע"ה (יולי 2015) בהוצאת חזק.
מהדורות שונות
עריכהלאחר פטירת אדמו"ר הזקן, נדפס הסידור על ידי מדפיסים שונים[20], עם הוספות שונות שלא היו בסידור שנדפס בחייו. עותק יחיד בעולם ממהדורת סלויטה תקצ"ו, אחת המהדורות הראשונות, התגלה בשנת תשס"ו אצל אספן פרטי בניו יורק[21].
בין המהדורות הראויות לציון:
סידור עם דא"ח
עריכהלאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן, הוציא לאור בנו רבי דובער שניאורי (האדמו"ר האמצעי), את הספר סידור עם דא"ח[22] -נוסח התפילה שהתקין אביו בתוספת דרושי חסידות ("דא"ח" - דברי אלוקים חיים) שאמר אביו, המבארים את התפילה, המועדים ועוד, בדרך הקבלה והחסידות. סידור זה נדפס לראשונה בקאפוסט בשנת ה'תקע"ו. במשך השנים נדפסו מהדורות שונות מסידור זה בשמות: "סידור תפילות מכל השנה", "סידור עם דא"ח".
סידור תורה אור
עריכהסידור זה סודר על ידי הרב אברהם דוד לבוט והודפס לראשונה בדפוס ראם בשנת ה'תרמ"ז. סידור תורה אור נחלק לשנים. החלק הראשון כולל רק מה שנדפס בסידורים הראשונים שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן, ותוקנו בו רוב טעויות הדפוס שבמהדורות הקודמות. כמו כן הוסיף הרב לבוט ציוני מקורות לפסוקי התנ"ך ומאמרי חז"ל, ולכן קרא לו "סידור תורה אור".
בחלק השני כלל הרב לבוט מה שהתפשט המנהג להכניס בסידורים אחרי פטירת אדמו"ר הזקן.
מאז נדפס בכ-15 מהדורות. מתוכם ראויות לציון המהדורות הבאות:
- בשנת תש"א ערך והדפיס רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוראת והכוונת חותנו רבי יוסף יצחק שניאורסון, מהדורה מתוקנת של הסידור, אלא שלא נכנסו בדפוס כל התיקונים שראה לנכון. במהדורה זו הוא הכניס "הגהות לסידור" מאדמו"ר הצמח-צדק ואדמו"ר הרש"ב. ספקות אחרים שהיו לו בעריכה הוא הגיש להכרעת חותנו. בסופו הוסיף את נוסח תפילות ופיוטים לראש השנה ויום כיפור.
- בשנת תשע"ה הוציאה לאור קה"ת מהדורה חדשה ומתוקנת של הסידור "תורה אור - תפילות ישראל". במהדורה זו נכנסו הגהות ותיקונים שהכין רבי מנחם מענדל בתש"א ולא נכנסו אז לדפוס, והגהות נוספות שכתב במשך השנים. במהדורת תשע"ה מופיעה גם רשימה ביבליוגרפית מעודכנת של דפוסי הסידור מהדורת תורה אור. ועוד. לאידך, נשמט ממהדורה זו ה"מחזור לתפילות ראש השנה ויום הכיפורים" שנדפס במהדורות הקודמות.
סידור תהלת ה'
עריכה
סידור זה, שנדפס לראשונה בשנת ה'תרע"ח ברוסטוב על הדון, הוא צילום של "סדר העבודה - תפלות ישראל לכל השנה" (נוסח אשכנז), שנדפס בווילנא שנת תרע"א (1911). נוספו בו תיקונים המבוססים על נוסח סידור אדמו"ר הזקן עם מראי מקומות לתנ"ך, לוח המולדות ועוד הוספות. החל משנת 1942, עם הקמת הוצאת קה"ת, הודפס הסידור בהוצאה זו. בחלק מהמהדורות נספח לסידור ספר תהלים מהדורת "אהל יוסף יצחק" ומכתבים בנוגע לחשיבות אמירת תהלים. הסידור הוא גם חלק מהספר חת"ת.
עם השנים יצאו הסידור מסודר לחגי ישראל, בסדרה הופיע: סידור תהלת ה' לחג הפסח עם הגדה ליל הסדר, סידור תהלת ה' לחג השבועות עם תיקון ליל שבועות, וסידור תהלת ה' לחג הסוכות.
הסידור יצא גם עם תרגומים לרוסית[23], אנגלית, צרפתית, ספרדית וגרמנית[24].
סידורים מבוארים
עריכה- סידור תהילת ה' נוסח האריז"ל, לימות החול, שבת ויו"ט. עם פירוש המילות וביאור תוכן התפילה, בעריכת הרב מנחם מענדל טברדוביץ.
- סידור תפלות לימי השנה עם פירוש שי למורא, בעריכת הרב שמואל יהודה וינפלד.
- סידור טעמו וראו הרב שי עזרן.
- סידור עם לקוטי תורה.
- סידור המפורש - סידור תהילת ה' נוסח האריז"ל, לימות החול, שבת ויו"ט, ראש השנה ויום הכיפורים, חיש הפצת המעיינות.
- סידור שער מנחם.
לקריאה נוספת
עריכה- הסידור - אסופת מחקרים במבנה ונוסח סידור רבינו הזקן, עורך הרב ברוך אוברלנדר, בהוצאת היכל מנחם, מונסי תשס"ג.
- הרב מרדכי שמואל אשכנזי, סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וביאורים, כפר חב"ד.
- עמיאל ויק, שכל ישראל יכולים לעלות בו על נוסח האר"י של ר' שניאור זלמן מלאדי, עבודת גמר, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ב[25]
קישורים חיצוניים
עריכה- מהדורות
- מהדורה ראשונה, תקס"ג, PDF דפדוף, נדפס בחיי המחבר (טופס יחידי מדפוס ראשון - התגלה ב-2014, ראו בפנים הערך).
- סדר תפלה מכל השנה, מהדורת קפוסט תקצ"ב, באתר ספריית חב"ד.
- סדר תפלה מכל השנה, מהדורת סלאוויטא תקצ"ו, באתר ספריית חב"ד.
- סדר תפלות מכל השנה, מהדורת טשרנוביץ תרכ"ה, באתר ספריית חב"ד.
- סידור תורה אור עם שער הכולל (חלק ראשון), מהדורת וילנה תרנ"ו, באתר היברובוקס
- סידור תורה אור עם שער הכולל (חלק שני), מהדורת וילנה תרנ"ו, באתר היברובוקס
- סידור תהלת ה', מהדורת ניו-יורק תש"ז, באתר היברובוקס
- סידור תהלת ה', מהדורת ניו-יורק תש"ן, באתר היברובוקס
- סידור תהלת ה' עם תרגום אנגלי, באתר היברובוקס
- סידור תורה אור בויקיטקסט
- ספרים על הסידור
- שער הכולל, דרך החיים ונתיב החיים, באתר היברובוקס
- רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), אור התורה - על סידור התפילה, באתר היברובוקס
- הרב אברהם חיים נאה, פסקי הסידור, באתר היברובוקס
- הרב אברהם חיים נאה, קונטרס הסידור, באתר היברובוקס
- הרב לוי יצחק רסקין, סידור רבינו הזקן עם ציונים, מקורות והערות, באתר היברובוקס, קה"ת, תשס"ד
- רבי מנחם מנדל שניאורסון, הגהות לסידור רבינו הזקן, באתר היברובוקס, קה"ת, תשס"ז
- "הסידור" בהוצאת היכל מנחם
- מאמרים על הסידור
- הרב נחום גרינוולד, סידור התפילה של רבינו הזקן ייחודיותו ומקוריותו, בתוך: מעיינותיך, 35, טבת תשע"ג, עמודים 26–28
- סידור התפילה של אדמו"ר הזקן מתוך בטאון חב"ד באתר היברו בוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו מרדכי וילנסקי, חסידים ומתנגדים (בהוצאת מוסד ביאליק), כרך ראשון עמ' 45
- ^ נדפס באגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב', איגרת ו', אות ט"ו, באתר היברובוקס. צילום כתב ידו במבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, עמוד 5, באתר היברובוקס
- ^ הרב נחום גרינוולד, הסידור, פרקי מבוא עמ' 12
- ^ ראו היכל הבעש"ט, גיליון א עמ' מט, הערות 34, 35
- ^ לדוגמה, הסידור של הקלויז בבראד, זאלקווא תקמ"א.
- ^ הרב חיים מאיר הילמן, בית רבי, חלק ראשון עמ' פד, באתר היברובוקס. ראו הרב ברוך אוברלנדר, הסידור, התהוות מקורות ומהדורות סידור אדמו"ר הזקן, עמ' רנא ( באתר שטורעם)
- ^ לפי רבי מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, חלק ב' איגרת שס"ה, באתר ספריית חב"ד
- ^ ראה מבוא לספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, עמ' נה ואילך.
- ^ פסקי הסידור, הלכתא רבתא לשבתא.
- ^ שו"ע הרב (סימן שי"ח)
- ^ הוויכוח הגדול במינסק עמוד י"ד
- ^ דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן עמוד ל"ג
- ^ אודות הסידורים השונים ראו במבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, עמוד 5 ואילך, באתר היברובוקס.
- ^ הרב אברהם דוד לאווט, הקדמה ל'שער הכולל', עמוד 17. חיים מאיר הילמן, בית רבי, חלק ראשון, עמוד 168, באתר היברובוקס
- ^ "שיעורי הלכה למעשה", חלק אורח חיים, שלום בער לוין, תמוז תשע"ד - 2014, ISBN 978-0-8266-5234-8, עמודים יג-כו, ראו בפנים את הצילומים וכן את הפיענוח.
- ^ וכן בעקבות גילוי הסידור מהדורה תקס"ג, ראו בפסקה הבאה.
- ^ קובץ 'הערות וביאורים', גיליון א'עג (1073) - חג השבועות תשע"ה, עמוד 145. וגיליון א'עד (1074) עמוד 167 - ג' תמוז תשע"ה
- ^ הרב שלום בער לוין, מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, הערה 5, עמוד 6, באתר היברובוקס
- ^ שלום בער לוין בראיון, 11 במרץ, COL. ראו את הסריקה של מהדורה זו, בספריית מוסקבה (מוצג בצורת דפדוף בספר), ובאתר ספריית חב"ד בפורמט PDF
- ^ רשימה ביבליוגרפית של דפוסי הסידור נערכה בשנת תשס"ג על ידי יצחק יודלוב ונדפסה בספר הסידור, מונסי ה'תשס"ג.
- ^ נתגלה סידור סלאוויטא תקצ"ו באתר שטורעם, יד אייר תשס"ו
- ^ פריט Q17510239 בוויקינתונים
- ^ יואל ביטלמן, לאחר צפייה של שנים: יצא לאור סידור עם תרגום חדש לרוסית, 5 בינואר 2010, חדשות בחדרי חרדים.
- ^ שליח חב"ד בברלין מו"ל סידור בגרמנית באתר col כ"ח ניסן תשע"ז
- ^ בקטלוג הספרייה הלאומית