חסידות פשקאן
חסידות פשקאן היא חצר חסידית, ענף של בית רוז'ין. תחילתה של החסידות בעיירה פשקאן ברומניה, וכיום מרכזה בישראל בשכונת גילה בעיקר עם מעריצים ואוהדים מבני הציונות הדתית. מייסד השושלת היה רבי משה יהודה לייב פרידמן שכונה "פֵּאשְקַנער", האדמו"ר הנוכחי הוא רבי הושע פרידמן בן שלום.
דור ראשון עריכה
רבי משה יהודה לייב פרידמן (ט"ו בשבט תרכ"ה (1865) - י' באלול תש"ז (1947)) שכונה "פַּאשְקַנער", היה מייסד חסידות פשקאן. היה בנו של רבי יצחק הראשון מבוהוש ונינו של רבי ישראל מרוז'ין.
נולד כבנו הרביעי של האדמו"ר יצחק הראשון מבוהוש, מייסד חסידות בוהוש ונקרא על שם סבו, הרב משה יהודה לייב מסאסוב. למד אצל אביו בבוהוש, נישא לבת דודו, אלטע נחמה גיטל פרידמן[1]. לאחר פטירת אביו מונה אחיו הבכור רבי ישראל שלום יוסף פרידמן (בעל הספר "פאר-ישראל") לממלא מקום אביו בבוהוש, ואילו הוא עבר בתרנ"ז (1897), לפשקאן ופיתח שם מרכז חסידי גדול, שחסידים רבים היו נוהרים אליו מכל רחבי רומניה. לאחר 40 שנה בפאשקאן, פונה על ידי השלטונות בתש"ד (1944) אל דורוחוי ולאחר מכן עבר לבוקרשט והקים שם מחדש את החצר חסידית של פאשקאן. נפטר בבוקרשט ונטמן בחלקת אדמו"רי בוהוש בבוהוש.
דור שני עריכה
רבי יעקב דוד פרידמן (ה'תרנ"ד - כ"ב באב ה'תשט"ו אוגוסט (1955)) היה האדמו"ר השני לשושלת חסידות פאשקאן ביפו בין השנים ה'תש"ז - ה'תשט"ו. נולד בעיר בוהוש שברומניה בשנת ה'תרנ"ד, לאחר פטירת אביו של הרב יעקב דוד פרידמן, הרב משה יהודה לייב פרידמן, בשנת ה'תש"ז (1947) מונה לאדמו"ר.
הרב יעקב דוד פרידמן נחשב לעילוי גדול והיה לתלמיד חכם. לאחר השואה שהה תקופה קצרה ברומניה, ובעזרת כמה יהודים הצליח בשנת ה'תש"י לברוח ממנה ולעלות לארץ ישראל. לאחר שעלה ארצה השתכן הרב יעקב דוד ביפו, ומשך חסידים רבים שעלו לארץ ישראל לאחר השואה. רבים מחסידי רומניה ראו בו את אדמו"רם ובעזרת הכריזמה שלו הוא הצליח לקרב רבים מהיהודים בחזרה אל יהדותם. בכ"ב אב ה'תשט"ו נפטר רבי יעקב דוד ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק בחלקת אדמו"רי רוז'ין. אשתו הרבנית חיה שרה סימה נפטרה בט' בכסלו ה'תשל"ח ונטמנה לצידו.
דור שלישי עריכה
לאחר פטירתו של הרב יעקב דוד פרידמן נפסקה שושלת חצר החסידות פשקאן למשך שנים ארוכות וזאת לאחר סירוב בניו לכהן כאדמו"ר. ולכן באותן שנים שושלת החסידות הומשכה באופן לא-רשמי על ידי מחותנו, הרב יצחק פרידמן (השני), האדמו"ר מבוהוש. לאחר פטירתו של הרב יצחק פרידמן בשנת 1992 הוכתר נכדו, הרב יעקב מנדל פרידמן, לכהן כאדמו"ר מבוהוש.
בשנות האלפיים נכד מייסד השושלת הרב ישראל שלום יוסף פרידמן, החל לכהן כאדמו"ר והחל לערוך טיש בימי ההילולה של אבותיו (ג' בחשון, י"ט בכסלו וי'-י"א באלול וכן בימי הילולא נוספים), ובהזדמנויות נוספות, כדוגמת ימי ההילולה של אדמור"י חסידות הוסיאטין. רבי ישראל נהג לחבוש כיפה סרוגה. בשבתות לבש קפוטה חסידית וחבש שטריימל בעל כיפה מוגבהת, כמנהג אדמור"י רוז'ין. בטישים החלים בימי חול, חבש קולפיק, גם זה כדרך אדמ"ורי רוז'ין. כונה לעיתים "האדמו"ר הסרוג".
נפטר בה׳ באייר, יום העצמאות תשע"ז, ונקבר בחלקת אדמור״י בית רוז'ין בבית הקברות נחלת יצחק.
דור רביעי עריכה
לאחר פטירתו של הרב ישראל שלום פרידמן, הוכתר בנו הרב הושע פרידמן בן שלום לכהן כאדמו"ר מפאשקאן, הרב הושע פרידמן נולד ב-1959 בקיבוץ רשפים וגדל בקיבוץ סעד. אמו ציפורה בתו של האדמו"ר מוויזנ'יץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". שם משפחתו המקורי, פרידמן, עוברת על ידי אביו, בעת שירותו כנספח תרבות בפריז ל"בן שלום". מאוחר יותר, מתוך כבוד למסורת של בית רוז'ין שמשפחתו נמנית עם צאצאיה, הוסיפו הרב ישראל וילדיו חזרה את השם "פרידמן" לשם "בן שלום". פרידמן התגייס בשנת 1977 לצה"ל ושירת במשך שנים רבות במספר תפקידים בכירים, היה קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, וכיהן כקצין מילואים ראשי ומשמש כראש המכינה הקדם-צבאית בית ישראל. בשנת ה'תשע"ז לאחר הכתרתו לאדמו"ר פרש מצה"ל, מוסר שיעורים והרצאות וכן עורך טישים בימי הילולא.
הערות שוליים עריכה
- ^ בתם של רבי נחום בער'ניו מסדיגורה, (בנו של רבי שלום יוסף פרידמן, בכור בניו של רבי ישראל מרוז'ין) ואשתו פערל בת דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה.