חסיה לוי-אגרון
חסיה לוי-אגרון (2 בדצמבר 1923, ירושלים - 22 באוגוסט 2001, שם) הייתה כוריאוגרפית ורקדנית ישראלית, מייסדת הפקולטה למחול של האקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים, כלת פרס ישראל למחול לשנת 1998. זוכת אות יקירת ירושלים לשנת 1996[1].
 | |
| לידה |
2 בדצמבר 1923 ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
22 באוגוסט 2001 (בגיל 77) ירושלים |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| תחום יצירה |
מחול |
  | |
ביוגרפיה
עריכהלוי-אגרון נולדה בירושלים, השנייה משלושת ילדיהם של אלישבע לבית ריבלין (נפטרה ב-1964) וחיים לייב לוי (1895–1972). מצד אמה, בת למשפחת ריבלין הידועה, הייתה דור שביעי לבני העיר. סבה מצד אביה, ברוך שמואל לוי (רוגינסקי; 1854–1917), שעלה לארץ עם משפחתו בימי העלייה הראשונה, היה סוחר ומעסקני קהילת יפו; אביה, יליד יפו, היה חבר מועצת המנהלים של בנק אנגלו-פלשתינה.
בארץ ישראל למדה מחול אצל האחיות יהודית ושושנה אורנשטיין, תהילה רסלר, גרטרוד קראוס ואלזה דובלון. לאחר מכן התמחתה בניו יורק אצל מרתה גרהאם, הניה הולם ואמנים אחרים. משך תקופה למדה והורתה באוניברסיטת מנילה שבפיליפינים. לאחר פרוץ מלחמת העצמאות היא שבה לארץ ישראל והחלה להופיע בריקוד בפני חיילי צה"ל. בתקופה זו נשלחה מטעם הג'וינט גם אל מחנות העקורים באירופה.
בשנת 1951 ייסדה לוי-אגרון את הקונסרבטוריון הירושלמי, בו התקיים בית הספר הראשון למחול, ועמדה בראשו עד 1960. ב-1960 הקימה את בית הספר למחול (לימים הפקולטה למחול) במסגרת האקדמיה למוסיקה על שם רובין; ייסוד המחלקה הביא לשינוי שם המוסד, שנודע מאז בשם "האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים". לוי-אגרון עמדה בראש בית הספר למחול עד 1987 וביססה בו את שיטת הלימוד של מרתה גרהאם, לצד אמנות תנועה מודרנית. הפקולטה למחול זכתה להכרה אקדמית והייתה למוסד הראשון בישראל שהעניק תארים במחול והכשיר כוריאוגרפים. ולוי-אגרון עמדה בראשה בדרגת פרופסור[2]. בשנת 1964 גם הקימה במסגרת האקדמיה את "הלהקה הירושלמית למחול בן זמננו"[3].
בשנת 1978 ייסדה לוי-אגרון בבית הספר התיכון שליד האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים את מגמת המחול הראשונה בארץ, אשר קבלה הכרה של משרד החינוך כתוכנית לימודים לבגרות.
לוי-אגרון לקחה חלק בהקמת להקות מחול רבות ועמדה בראשות מספר להקות, בהן להקה למחול בן זמננו שייסדה בירושלים בשנת 1962. לאורך השנים היא הייתה חברת הוועד המנהל של תאטרון מחול ענבל" בראשות שרה לוי-תנאי, ויו"ר המדור למחול של המועצה הציבורית לתרבות ואמנות.
בשנת 1998 הוענק ללוי-אגרון פרס ישראל למחול. במהלך השנים הוענקו לה גם תואר יקירת העיר ירושלים, פרס יקירת המחול מטעם משרד החינוך והתרבות ופרס הנוער הבינלאומי.
לוי-אגרון הייתה נשואה לדני אגרון – בנו של גרשון אגרון (מייסד העיתון Palestine Post ועורכו הראשי, ראש שירותי ההסברה במשרד ראש הממשלה וראש עיריית ירושלים), חבר "ההגנה", ממקימי התעשייה האווירית ולאחר מכן מנהל חברת מטוסי ריסוס, וחרט עץ נודע. השניים היו הורים לבן.
בראשית שנות ה-90 התאלמנה. נפטרה בירושלים ב-2001, בגיל 78[1].
בשנת 2003 הפיק שירות הסרטים הישראלי את הסרט "מחוללת המחול" (30 דקות) בבימויו של יגאל מור, על חסיה לוי-אגרון[4]. בנובמבר 2005 נחנך סטודיו חדש למחול על שמה באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים[5].
קישורים חיצוניים
עריכה- פרופ' חסיה לוי-אגרון באתר האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
- פרטים על חסיה לוי-אגרון בארכיון משה אפרתי, בספרייה הלאומית
- מידע על חסיה לוי-אגרון בקטלוג הספרייה הלאומית
- טליה פרלשטיין-כדורי, חסיה לוי-אגרון, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- יעל אפרתי, מתה חסיה לוי-אגרון, כלת פרס ישראל במחול, הארץ (וואלה!), 24 באוגוסט 2001
- ג. בנארי, ריקודיה של חסיה לוי, דבר, 30 בנובמבר 1951 (ביקורת)
- ג. ק. גר, מחולותיה של חסיה לוי-אגרון, דבר, 12 ביוני 1953 (ביקורת)
- ישראל כהן, הצלחות של "להקת ירושלים", דבר, 26 בספטמבר 1967
- שרה פרנקל, פיסול בחומר החי...: הערב עם: חסיה לוי – רקדנית וכוריאוגרפית, מעריב, 18 במרץ 1970
- מיה ברתל, חסיה לוי ונערותיה, דבר, 5 במאי 1971
- רות אשל, חסיה לוי אגרון: כלת פרס ישראלי במחול, מחול בישראל (רבעון לענייני מחול) 13 (1998), 34–36, באתר "יומני מחול"
- טליה פרלשטיין-כדורי, להביע%20בתנועה%20את%20השמש%20והכוכבים.%20מאת%20טליה%20פרלשטיין-כדורי.pdf חסיה לוי-אגרון: "להביע בתנועה את השמש והכוכבים", מחול עכשיו 7 (2002), 4–15 (כולל נימוקי השופטים לזכייתה בפרס ישראל)
- חסיה לוי-אגרון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 יעל אפרתי, מתה חסיה לוי-אגרון, כלת פרס ישראל במחול, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2001
- ^ פרופ' חסיה לוי־ אגרון מנהלת החוג למחול באקדמיה למוסיקה הלהקה, כל העיר, 14 בינואר 1983
- ^ מפה ומפה, דבר, 24 בספטמבר 1964
- ^ גואל פינטו, ארון הסרטים היהודי, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2003
- ^ ציפי שוחט, סטודיו חדש לאקדמיה למוסיקה ומחול, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2005