חפות מפשע
חָפוּת מפשע (באנגלית: Innocence) היא חוסר אשמה בעבירה או במעשה עוול. בהקשר המשפטי, חפות מפשע פירושה היעדר אשמה משפטית של אדם בעבירה שבוצעה.
לילדים מתחת לגיל ההתבגרות ולאנשים בעלי ליקויים נפשיים קשים אין יכולת נפשית להבין את טיב מעשיהם, והם עשויים להיחשב חפים מפשע ללא קשר להתנהגותם, או לחסרי כשרות משפטית.[1]
סמליות עריכה
כבש הבית הוא סמל נפוץ לחפות מפשע. בנצרות, למשל, מכנים את ישו "שה האלוהים" ובכך מדגישים את טבעו ללא חטא.[2] סמלי חפות מפשע אחרים כוללים ילדים, בתולים, ענפי שיטה (בפרט אצל הבונים החופשיים),[3] עירום שאינו מיני, ציפורי שיר, והצבע הלבן (ציורים מקראיים וסרטים הוליוודיים מתארים את ישו לובש טוניקה לבנה).[4]
בפסיכואנליזה עריכה
קיימת מחלוקת באופן נרחב לגבי הגדרת חפות מפשע בפסיכואנליזה. רונלד פיירברן ודונלד ויניקוט רואים בילד כחף מפשע מהתחלה, שעלול לאבד את חפותו בהשפעת לחץ או טראומה נפשית. לעומתם, זיגמונד פרויד ומלאני קליין רואים בילד כחף מפשע מתפתח שמתגבר לתוכו, כתוצאה מהתבגרות על תסביך אדיפוס או עמדה דיכאונית.[5]
באופן אקלקטי יותר, אריק ברן ראה את מצב האגו של הילד, ואת אוצר המילים שלו, כמשקף שלוש אפשרויות שונות: קלישאות הקונפורמיות, ניבולי הפה במהלך התבגרותו, או "משפטים מתוקים של חפות מפשע מקסימה".[6] בניסוח שונה למדי, כריסטופר בולס (אנ') השתמש במונח "חפות מפשע אלימה" כדי לתאר סירוב קבוע וממושך להכיר בקיומה של נקודת מבט אלטרנטיבית,[7] שזה בעצם דומה למה שהוא מכנה "הבנייה הפשיסטית, התוצאה היא לרוקן את מוחם של כל המתנגדים".[8]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Boyd, Danah, 1977-. It's Complicated: the Social Lives of Networked Teens. New Haven: Yale University Press, 2014. Print.
- ^ Freemasonry: Its Symbolism, Religious Nature, and Law of Perfection (March 10, 2003). By Chalmers I. Paton (author). ISBN 978-0766142015.
- ^ The Numismatist (1903). By American Numismatic Association. 1903. ארכיון מ-2017-01-09. נבדק ב-25 בפברואר 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ The Encyclopedia Americana: A Library of Universal Knowledge (1920). By Encyclopedia Americana Corporation. 1920. ארכיון מ-2021-04-30. נבדק ב-25 בפברואר 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ N. Symington, Narcissism (1993) p. xiv-xv
- ^ E. Berne, What Do You Say After You Say Hello? (1974) p. 325
- ^ S. Cavanagh, Skin, Culture and Psychoanalysis (2013) p. 137
- ^ Quoted in Adam Phillips, On Flirtation (1994) p. 158