חצי שמש צהובה (ספר)

ספר מאת צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה

חצי שמש צהובה (מאנגלית: Half of a Yellow Sun) הוא ספרה השני של הסופרת הניגרית צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה אשר יצא לאור בשנת 2006 ועלילתו מתרחשת בשנות מלחמת האזרחים הניגרית. הספר תורגם לעברית על ידי יעל אכמון בשנת 2008 להוצאת מחברות לספרות. על ספר זה זכתה נגוזי א'יצ'יה ב-2007 בפרס אורנג' הבריטי. הספר קיבל עיבוד לקולנוע ב-2013 בבימויו של ביי בנדלה.

חצי שמש צהובה
Half of a Yellow Sun
כריכת הספר "חצי שמש צהובה"
כריכת הספר "חצי שמש צהובה"
מידע כללי
מאת צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן
תורגם לשפות ערבית, צרפתית, ספרדית, נורווגית, פינית, איטלקית ועוד
הוצאה
הוצאה אלפרד א. קנוף עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת הוצאה 15 בינואר 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 508
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת מחברות לספרות
שנה 2008
תרגום יעל אכמון
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-0-00-720028-3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שם הספרעריכה

חצי שמש צהובה היה הסמל בדגלה של ביאפרה העצמאית, ארצם של בני שבט האיגבו, מדינה שהתקיימה 3 שנים בלבד בשנים 1967–1970.

עלילהעריכה

"חצי שמש צהובה" מתואר מארבע נקודות מבט שונות ובמעברים תכופים בין זמנים - לפני המלחמה, אחריה ובמהלכה. השפעת המלחמה מוצגת באמצעות מערכות היחסים של חמישה אנשים, האחיות התאומות אולאנה וקאיננה מהאליטה החברתית של ניגריה, אודניגבו - מרצה באוניברסיטה בנסוקה ומהפכן בדעותיו, אוגוו - נער הכפר העובד כמשרתו האישי של אודניגבו, כולם בני שבט האיגבו וריצ'רד הגבר האנגלי הביישן שהחליט לעזוב את אנגליה ולחיות בניגריה.

חלקו הראשון של הספר מתאר את ראשית שנות ה-60, כשאודניגבו וחבריו יושבים בסלון ביתו עד השעות הקטנות של הלילה, שותים ומשוחחים על המצב הבעייתי בניגריה: בני האיגבו, המיעוט האתני שאליו שייכות הדמויות המרכזיות בספר, נרדפים על ידי השבטים המוסלמים, רדיפה אשר מגיעה לשיאה כאשר ב-1967 הם מכריזים על הקמתה של מדינה עצמאית, ביאפרה (שבמרכז דגלה מצוירת חצי שמש צהובה). מאותו הרגע מתחילים העניינים להידרדר במהירות, כאשר הניגרים מטילים מצור על ביאפרה, גורמים לרעב הביאפרי המפורסם וממשיכים לטבוח בבני האיגבו ברחבי ניגריה.

"חצי שמש צהובה" מספר את סיפורה של ביאפרה, מלחמת האזרחים הנוראה שהתחוללה בניגריה באותן שנים והסתיימה בהיעלמותה של ביאפרה כמדינה עצמאית וצירופה מחדש לניגריה. זוועות המלחמה המתוארות בספר משולבות בשני סיפורי אהבה.

נושאים נוספים בספרעריכה

אחריות ואשמהעריכה

לצד העיסוק בזוועות המלחמה, בקיום היומיומי הבלתי נסבל ובארעיות של החיים, עולות מהספר שאלות פוליטיות במובהק של אחריות ואשמה, כינון זהות והאפשרות לשמר עולם ערכים יציב וקוהרנטי כשהכל קורס מסביב. ההפרדה החברתית בניגריה של ראשית שנות ה-60 היא נקודת המוצא של הספר. היא מתחילה ברבדים השונים בחברה ובהבדלים בין הכפריים הנחשלים והעירוניים המשכילים; עוברת בין הקבוצות האתניות השונות שחיות זו לצד זו, ומגיעה עד לקולוניאליזם הבריטי, אשר מצד אחד סימן גבולות טריטוריאליים שרירותיים בין המדינות השונות, ומצד שני ידע כיצד להתסיס את הקבוצות האתניות זו נגד זו ולשסות אותן זו בזו כדי להשיג יציבות מדינית.[1]

תפקיד המערב באפריקה הפוסט-קולוניאליתעריכה

אף על פי שישנה האשמה ברורה של השפעה מערבית על מלחמת ביאפרה (בעיקר מעורבותה של אנגליה במלחמה), ביקורת עדינה יותר נמצאת בדמותו של ריצ'רד. ריצ'רד, למרות כוונותיו הטובות, מנסה יותר מדי להיות חלק מניגריה הראשונה, ובהמשך ביאפרה. היותו מוקסם מהתרבות והרצון שלו להיות חלק מביאפרה מובילים אותו לדבר בשם הביאפרנים ומעל ראשם על ידי ניסיון לכתוב שני רומנים, האחד על האמנות והשני על המלחמה עצמה. ריצ'רד בסופו של דבר מסיק שזה לא הסיפורים שלו לספר. עם זאת, הוא מביא תועלת כאשר הוא כותב על המלחמה בעיתונות המערבית, שעוזרת למעשה למטרה של ביאפרה. אדיצ'י עצמה אמרה בראיון כי "אולי [הדמות של ריצ'רד] היא הדרך העדינה שלי להכניס לספר את דעתי הפולטית שהגיע הזמן שאפריקאים יכתבו על אפריקה".[2]

הרלוונטיות של האקדמיה בחיי היומיוםעריכה

רבות מהדמויות הראשיות בחצי שמש צהובה הם פרופסורים, כולל אולנה ואדיניבו. אודיגבו מארח באופן קבוע פרופסורים עמיתים מאוניברסיטת נסוקה לדיונים פוליטיים בסופי השבוע והם מנהלים ויכוחים תאורטיים על ביאפרה. במהלך הרומן נראה כי "חצי מהשמש הצהובה" מבקר הן את הפרופסורים והן את דעותיהם על ידי הצבתם במחנות "שנות השישים המוקדמות" מול "שנות השישים המאוחרות". כמו כן, המוח העסקי של קאיננה, אחותה התאומה של אולנה, עוזר לה לנהל בהצלחה מחנה פליטים, ואילו שיטותיהן של אולנה ואודיניבו נראות לא יעילות. נראה כי אדיצ'י ניסתה להדגיש בכך את חשיבות הפעולה בשטח לעומת טבעה המתחלף של הדעה.

פרסים וביקורותעריכה

"חצי שמש צהובה" זכה בפרס לסיפורת מאת נשים לשנת 2007 עבור הרומן המקורי הטוב ביותר באורך מלא שנכתב על ידי אישה באנגלית.[3] הרומן התקבל היטב על ידי המבקרים ונכלל ברשימת "100 הספרים הבולטים של השנה" של הניו יורק טיימס. [4]

בשנת 2019 דורג "חצי שמש צהובה" במקום העשירי ברשימת "מאה הספרים הטובים ביותר במאה ה-21" של הגרדיאן[5]

בנובמבר 2019, הופיע "חצי שמש צהובה" ברשימת "100 הרומנים שעיצבו את עולמינו" של ה-BBC. הספר הופיע תחת הקטגוריה "זהות", בין היתר יחד עם הספרים "חמדת" מאת טוני מוריסון, "פעמון הזכוכית" מאת סילביה פלאת' ו-"אלוהי הדברים הקטנים" מאת ארונדהטי רוי.[6]

עיבודיםעריכה

הספר עובד לסרט דרמה בשם חצי שמש צהובה ב-2013 בבימויו של ביי בנדלה ובכיכובם של צ'יווטל אגיופור וטנדי ניוטון. בכורת הסרט התקיימה בהקרנה מיוחדת בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו ב-2013.[7]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ענבל מלכה, חצי שמש צהובה, צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה, באתר הארץ, 24 במרץ 2009
  2. ^ ראיון עם צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה, The morning news (באנגלית)
  3. ^ Reynolds, Nigel (7 ביוני 2007). "Nigerian author wins top literary prize". The Telegraph (London). עמ' 1. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2008. 
  4. ^ "100 Notable Books of the Year". The New York Times. 22 בנובמבר 2006. בדיקה אחרונה ב-18 במרץ 2008. 
  5. ^ The 100 best books of the 21st century , באתר הגרדיאן, 21 בספטמבר 2019 (באנגלית)
  6. ^ Explore the list of 100 Novels That Shaped Our World, באתר BBC, 5 בנובמבר 2019 (באנגלית)
  7. ^ "Half of a Yellow Sun". TIFF. אורכב מ-המקור ב-8 August 2013.