טוליק
"טוּלִיק" הוא שיר ילדים שכתבה רמה סמסונוב, הלחין נפתלי אלטר וביצע אושיק לוי בפסטיבל שירי הילדים התשיעי, שהתקיים בחנוכה תשל"ט (1978). השיר הגיע למקום הרביעי[5]. הילדה מירב פֵּלְץ ביצעה את השיר בחלק ביצועי הילדים של הפסטיבל[1].
סינגל בביצוע אושיק לוי, מירב פלץ | |
יצא לאור | דצמבר 1978[1] |
---|---|
שפה | עברית |
אורך | 3:00 |
חברת תקליטים | אמיר ואפרת (ישראדיסק)[3][4] |
כתיבה | רמה סמסונוב[2] |
לחן | נפתלי אלטר[2] |
עיבוד |
אילן וירצברג (אושיק לוי) נפתלי אלטר (מירב פֵּלְץ)[2] |
על השיר
עריכהכותבת המילים, רמה סמסונוב, כתבה את השיר על אירוע שהייתה עדה לו שנים קודם לכן כשביקרה בחוף הים של חדרה עם בנהּ הקטן. סמסונוב ראתה את תובל גבירצמן (שכונה "תוּלי"[א]), בנה בן החמש של חברתה, אוכל מאשכול ענבים. ילדה אחת ביקשה ממנו עינב אחד, אך תולי לא הסכים לתת לה. הילדה הלכה ממנו בבכי, ולפי תיאורה של המחברת תולי נשאר "בודד ועצוב". סמסונוב תיארה את הילד כיפה תואר עם עיניים כחולות ענקיות. לימים היא סיפרה: ”בשבילי סימלה סיטואציה זו יותר מכל את המקרה של הגבר האגואיסטי, יפה־התואר, שמרוב אהבה עצמית נשאר לבסוף לבדו”[6][7].
ב־1976 פרסמה סמסונוב ספר שירים בשם "לא הספיקה לי היד" עם ציורים מאת לידיה ברסק[8]. נכלל בו גם השיר "טוליק ורינה" שנכתב בעקבות המפגש בחוף הים. לאחר כשלוש שנים הלחין את השיר נפתלי אלטר. חברו אושיק לוי ביקש ממנו שיר לפסטיבל שירי הילדים, ואלטר חיפש שיר להלחנה. הוא נכנס לחדרה של בתו הקטנה של אשתו ומצא את הספר. ציור של ילד יושב בגבו אל המתבונן ומביט אל הים משך את תשומת ליבו. השיר הסמוך, "טוליק ורינה", נגע לליבו של אלטר, והוא הלחין אותו בתוך כמה שעות[9][5]. אושיק לוי ביצע את השיר בפסטיבל שירי הילדים התשיעי, שהתקיים בחנוכה תשל"ט (דצמבר 1978)[1][10].
בצה"ל היה גבירצמן לקצין שריון. הוא היה בן 19 כשהשיר הושמע לראשונה. הוא הכיר את השיר, וחבריו בפלוגה היו שרים לו אותו, אך הוא היה נבוך מכך והכחיש שהשיר עליו[9][11]. לימים היה על הטנק הראשון[ב] שנכנס ללבנון בגזרה המרכזית במלחמת לבנון הראשונה כמפקד פלוגת טנקים בחטיבה 188. גבירצמן נפל ב־4 באוגוסט 1982. כשהגיעו לנמל התעופה של ביירות, בפאתי העיר, פגע פגז סורי בנגמ"ש של גולני, וגבירצמן רץ תוך כדי ההפגזה עם מטף כיבוי בידו כדי לחלץ חיילים מהנגמ"ש הבוער. פגז פגע בו בפגיעה ישירה, והוא נהרג במקום. 19 חיילי צה"ל נהרגו בקרב בנמל התעופה. לאחר מותו הועלה גבירצמן לדרגת רב־סרן וקיבל צל"ש אלוף פיקוד הצפון, שניתן לו לא רק על ניסיונו להציל את חבריו בשדה התעופה אלא על הצטיינותו לאורך כל הלחימה, שבמהלכה השמיד טנקי אויב רבים וגילה אומץ לב, מסירות נפש וכושר הנהגה. אמו סיפרה: "כשהוא לקח את המטף אמרו לו 'תסתתר', אבל הוא אמר שהוא חייב. הוא שכח שיש לו אמא שמחכה לו בבית"[11][10][12].
כשאושיק לוי ביצע לראשונה את השיר בפסטיבל הוא לא ידע שהשיר מתאר מקרה אמיתי. אחרי הביצוע רמה סמסונוב, שישבה בקהל, סיפרה לו על כך[5]. לאחר מותו של גבירצמן, אחותו אורית ברום היא שסיפרה ללוי על שאירע לאחיה. לוי נזכר: ”השיר מאוד מצא חן בעיניי. הוא מאוד נאיבי, תמים ופשוט, וזה מה שאני אוהב כשאני מחפש שירים. השורה שבה טוליק לא רצה לחלוק ענבים לא תאמה את תולי האמיתי[ג], אבל השורה מצאה חן בעיני סמסונוב והיא נשארה. העובדה שאני שר את השיר עד היום אומרת הכול”.
לאחר מותו של גבירצמן הפך השיר לשיר זיכרון. לוי סיפר בריאיון רדיו: ”אחרי שנודע לי מי זה טוליק, השיר הפך למשהו אחר. הוא היה קצין, היה מלח הארץ. השיר סך הכול נאיבי ותמים, קיבל קצת פרופורציה אחרת בעניין”[13][11][14][7].
התקבלות
עריכההשיר הוצג למצעד רשת ג' ב־22 בינואר 1979[15] ונכנס למקום ה־22 במצעד הבא[16]. השיר הגיע למקום ה־10, מיקום השיא שלו, ב־3–4 באפריל[17] ויצא מהמצעד בתום 12 שבועות צעידה[18].
מיקומי שיא
עריכה
מצעדים שבועיים (1979)
| |||
---|---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
ישראל | רשת ג' | 10[17] |
גרסאות כיסוי וביצועים
עריכההשיר זכה לכמה גרסאות כיסוי. אושיק לוי ביצע אותו בכמה ביצועים עם אומנים אחרים, וכן ביצעו אותו לי בירן, משתתפי הסדרה "דני הוליווד", ודניאל סלומון, דנה עדיני ובן ארצי בביצוע משותף[2].
ב־9 בנובמבר 2023 עלה לטיקטוק רמיקס שעשה לשיר הדי ג'יי והמפיק אוֹרי פטל, שהפך את השיר לטראק טראנס. פטל סיפר כי השיר עורר בו פרץ נוסטלגיה ולכן החליט לחדש אותו ולהנציח מחדש את תובל גבירצמן. הרמיקס הפך לוויראלי מאוד ברשתות החברתיות. בין השאר היה ללהיט גדול בטיקטוק עם כ־1,000 סרטונים שעשו בו שימוש ומיליוני צפיות במצטבר. חלק מהסרטונים הציגו צעירים ישראלים רוקדים לצלילי השיר, אבל חלקם קישרו אותו למלחמת חרבות ברזל, והוא זכה לאהדה גם מבין השורדים מהטבח בפסטיבל נובה[19][20].
קישורים חיצוניים
עריכה- אקורדי השיר "טוליק" באתר Tab4u
- סרטון השיר "טוליק" באתר יוטיוב
- מילות השיר "טוליק" באתר שירונט
- "טוליק" בביצוע מירב פלץ בפסטיבל שירי הילדים התשיעי (1978). מנחים: מוטי גלעדי וציפי שביט, באתר יוטיוב
- אושיק לוי מבצע את "טוליק" בתוכנית טלוויזיה לילדים, באתר יוטיוב
- ניר גורלי, טוליק | אושיק לוי, בפודקאסט "שיר אחד" של תאגיד השידור הישראלי, 3 במאי 2022
ביאורים
עריכה- ^ משפחתו וחבריו כתבו את הכינוי בתיו, אך סמסונוב כתבה אותו בטית בשירהּ.
- ^ חיוּתה, אמו של גבירצמן, שאלה את מאיר דגן, מי שהיה באותה התקופה מפקד החטיבה של תולי, מדוע הציב אותו בראש הטור בטנק הראשון, והוא השיב לה שכשמפקד יוצא אל הקרב הוא שם בראש הטור את הכי טוב שיש לו, והכי טוב שהיה לו היה תולי[5].
- ^ אף שסמסונוב תיארה לדבריה במדויק את שאירע.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 כל תולדות תחרויות הזמר (פסטיבל הילדים מספר 9), באתר festi.co.il
- ^ 1 2 3 4 נתוני היצירה, באתר אקו"ם
- ^ הפסטיבל הישראלי לשירי ילדים מס' 9 | הביצוע המקורי של ילדי הפסטיבל בהופעה חיה, באתר סטריאו ומונו
- ^ הפסטיבל הישראלי לשירי ילדים מס' 9 (1978), באתר סטריאו ומונו
- ^ 1 2 3 4 שיר אחד | טוליק | אושיק לוי (הסכת), באתר תאגיד השידור הישראלי
- ^ השיר "טוליק", באתר עיריית חדרה
- ^ 1 2 דידי הררי, השירים המשחקים, איפה הם עכשיו? | טוליק, באתר 103fm, 28 ביולי 2019
- ^ לא הספיקה לי היד, באתר הספרייה הלאומית
- ^ 1 2 מאחורי המילים: "טוליק" | פרק 3, באתר יוטיוב, 24 באפריל 2023
- ^ 1 2 עופר גביש, העיניים של תוליק, באתר gavisho.com
- ^ 1 2 3 מיכל מרגלית, מת בט"ו באב. העיניים מאחורי השיר "טוליק", באתר ynet, 4 במאי 2014
- ^ אקורדים לשיר "טוליק" של אושיק לוי, באתר Tab4u
- ^ היצירה בספריה הלאומית, באתר הספרייה הלאומית
- ^ סמדר פלד, 40 שנה ל"טוליק" - שיר הילדים שהפך להספד לחלל שנפל בלבנון, באתר חדשות 13, 28 בדצמבר 2018
- ^ המצעד השבועי של רשת ג' מתאריך 22 בינואר 1979, באתר פזמונט
- ^ המצעד השבועי של רשת ג' מתאריך 29 בינואר 1979, באתר פזמונט
- ^ 1 2 המצעד השבועי של רשת ג' מן התאריכים 3–4 באפריל 1979, באתר פזמונט
- ^ המצעד השבועי של רשת ג' מן התאריכים 8–9 במאי 1979, באתר פזמונט
- ^ שיר הילדים הישראלי שהפך ללהיט ענק בטיקטוק, באתר מאקו, 19 בנובמבר 2023
- ^ הקאמבק של השנה: טוליק – אושיק לוי, באתר תאגיד השידור הישראלי, 2 בספטמבר 2024