סמדר פלד

עיתונאית, מגישת חדשות, אשת רדיו וטלוויזיה ישראלית

סמדר פלד (נולדה ב-14 בדצמבר 1963) היא עיתונאית, מגישת חדשות, אשת טלוויזיה ומאמנת ישראלית, כלת פרס פרימור לתחקיר חברתי[1].

סמדר פלד
אין תמונה חופשית
לידה 14 בדצמבר 1963 (בת 57)
גדרה, ישראל
השכלה תואר ראשון בספרות באוניברסיטת תל אביב
מוסמכת מכון אדלר לאימון
תואר במשפטים בקריה האקדמית אונו
מעסיק חדשות 13 עד שנת 2020
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

סמדר פלד נולדה בגדרה גדלה והתחנכה בהרצליה ולה שתי אחיות. אמה הייתה מורה לפסנתר ואביה איש עסקים ויבואן של ציוד תעשייתי וחקלאי. לפני שירותה הצבאי עשתה שנת שירות במושב עגור שבחבל עדולם, שירתה בצה"ל כקצינת תנאי שירות בחיל אוויר.

סמדר בוגרת תואר ראשון בספרות וכבר בלימודי התואר הייתה עוזרת הוראה ומרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

התנסותה הראשונית של פלד בעיתונות הייתה בתוכנית לילדים בגלי צה"ל. את הקריירה התקשורתית שלה החלה בערוץ 2, ככתבת לענייני משטרה ומשפט בתל אביב, כתבת בריאות, ובמשך עשור שימשה ככתבת הרווחה. ב-2013 שימשה ככתבת מגזין בחדשות 2[2].

במהלך עבודתה הייתה מרצה בחוג לתקשורת במכללת ספיר.

בשנת 2013 עברה לערוץ 10 ככתבת מגזין בתוכנית מגזין שישי בהגשת טלי מורנו ואלון בן-דוד[3].

במהלך עבודתה בחדשות 10 יצרה סדרות וכתבות מגזין רבות בהן: איפה הילד[4] "כתומות", שבמסגרתה עקבה שנה שלמה אחר אסירות בכלא נווה תרצה, הנסיעה עם האחיות טסלר ניצולות השואה בחזרה לאושוויץ ובירקנאו והסדרה "ילדות הברבי", על המרוץ הבלתי נגמר אל הרזון. פלד חשפה את סיפורו של הילד הישראלי חולה הסרטן, שהוריו שלחו אותו להיות נזיר בתאילנד כדי להירפא, והביאה את הריאיון האחרון עם הבדרן ספי ריבלין, טרם פטירתו, שהתנהל כולו בכתב, ללא דיבור בכלל, אחרי שהוא איבד את קולו[5].

ביולי 2020 פוטרה מעבודתה בחדשות 13[6] ככתבת במגזין שישי עם אילה חסון. באותה שנה אובחנה כחולה בסרטן השד[7].

במקביל למעבר מערוץ 2 לערוץ 10 החלה פלד ללמוד אימון במכון אדלר, ואת קליניקת האימון שלה פתחה מייד אחרי פיטוריה מחדשות 13[8].

פלד סיימה באותו הזמן את חובות השמיעה בלימודי התואר במשפטים בקריה האקדמית אונו.

לפלד בן, איתי שובל-פלד מנישואיה הראשונים לבועז שובל. היא חיה בזוגיות עם קמי ברץ, והם מתגוררים בהרצליה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה