טיוטה:חצרות אמזלג
חצר אמזלאק עריכה
ידועה גם בשם בתי אמזלאק. אחת משכונות החצר ברובע מנשייה מול שכונת יפה נוף. כיום בניין הכשרת היישוב בקרן הרחובות המרד (רחובה הראשי של מנשייה עד מלחמת העצמאות) ויחזקאל קויפמן. מוקפת חומה שהקיפה מתחם ובו 7 בניינים ובהם דירות ועשר חנויות שהושכרו ליהודים וערבים. הפעולה האחרונה של לוחמי האצ"ל במהלך כיבוש מנשייה הייתה פיצוץ תחנת המשטרה המנדטורית היא 'משטרת מנשייה', במתחם[1]. הבית בו שכנה 'משטרת מנשייה' הוא בית אהרן שלוש שנבנה ב-1883[2].
מלון אמזלאג בירושלים עריכה
מבנה המלון מול מגדל דוד (המבנה הראשון משמאל ברחוב דוד, השוק המרכזי של העיר העתיקה, לבאים משער יפו) נבנה בסוף שנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי יוסף ורוזה אמזלג[3], סוחר יהודי אמיד שעלה מגיברלטר. המבנה בן שלוש הקומות[4] נבנה בסגנון אירופאי. בקשתות החלונות שולבו עיטורי "שן כלב", גג המבנה מעוטר בעמודוני אבן שבראשם גביעים דקורטיביים. ריצוף החדרים נעשה בדוגמת שטיח בדגמים גאומטריים והמרפסות עוטרו במעקות ברזל ותמוכות מסוגננים[5]. כאשר עבר אמזלג ליפו בשנות ה-50 של המאה ה-19, נרכש המבנה על ידי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים. באותה עת שכן במקום או בסמוך אליו מלון מדיטרניאן, בהנהלתו של יהודי מומר בשם משה הורנשטיין. בין אורחיו היה הסופר הרמן מלוויל, אשר תיאר את נוף בריכת חזקיהו הנשקף מחלונו[6].
ב-1866 עבר המלון לבית ויטנברג, שליד שער שכם[7], שם התארחו בו, בין השאר, מארק טוויין וצ'ארלס וורן. ב-1871 חזר מלון מדיטרניאן לשכון ב"בית אמזלג" ברחבת שער יפו, המבנה בו קיים היום מלון פטרה. בין אורחיו בתקופה זו היה יוליסס סימפסון גרנט[8].
הקמת ועד חלוצי יסוד המעלה עריכה
ועד חלוצי יסוד המעלה הוקם ביפו בכ"ח באדר תרמ"ב - 9 במרץ 1882, על ידי זלמן דוד ליבונטין, במטרה לרכוש קרקעות בארץ ישראל, לקיים התיישבות חקלאית של יהודים ולייסד מושבה ליוצאי רוסיה. את תואר נשיא הכבוד של הוועד קיבל חיים אמזלאג שהיה שותף פעיל בכל ענייני הוועד.
הרקע להקמת הוועד עריכה
משנת 1880 ואילך הגיעו ליפו שליחים של קהילות וקבוצות שבקשו להקים מושבה בארץ ישראל. זלמן דוד ליבונטין מספר כי השליחים לא הבינו את שפת הארץ ואת שיטת קניית הקרקעות ואז "הסרסורים השונים מאחינו מארץ הקודש, אשר למדו מעט לדבר ערבית, יסובו אותם כדבוֹרים". הוא הגיע למסקנה כי השיטה הקיימת לאיתור קרקעות וביצוע עסקות אינה טובה להתיישבות היהודית. לרוכש הזר היו מגבלות:
- לא ידע איזה מקומות בארץ מתאימים להתיישבות חקלאית.
- ה"סרסורים" אינם עושים תפקידם באמונה. הם מבקשים למכור אדמה בכל מחיר, ללא מסירת כל הפרטים.
- גם אם יימצא חלקה מתאימה הוא לא יודע איך לקנות ואיך מכינים עסקת רכישה.
- כישלון של השליח במציאת הקרקע וההפסד הכספי הכרוך בכך גרם לביטול התוכניות לעלייה לארץ ישראל.
ב-9 במרץ 1882 ייסדו זלמן דוד ליבונטין ויחיאל מיכל פינס את "ועד חלוצי יסוד המעלה", שמטרתו הייתה יישובה של ארץ-ישראל ומגמתו לייעץ למתיישבים החדשים. בראש הוועד עמד זלמן דוד לבונטין, וכאמור חיים אמזלאג היה נשיא הכבוד.
קישורים חיצוניים עריכה
- דני רכט, בית אהרון שלוש (חצר אמזלק), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- רות קרק ויוסף גלס, חיים אמזלאג, מאמר בחמישה פרקים, באתר הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית:
הערות שוליים עריכה
- ^ אתר תל אביב 100
- ^ אור אלכסנדרוביץ, הבית הנעלם: נחשוניות יהודית ועיוורון היסטוריוגרפי בצפון יפו, קתדרה, 156, עמ' 118
- ^ אביו של חיים אמזלאג
- ^ קומת חנויות ומעליה שתי קומות מגורים
- ^ דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים, הבנייה בעיר העתיקה, הוצאת כתר, 1993, עמוד 196
- ^ Clarel: A Poem and Pilgrimage in the Holy Land עמוד 7 (שורה 146 בשיר "ההוסטל")
- ^ הידוע כביתו של אריאל שרון
- ^ נדב שרגאי, "מסע התענוגות" של מארק טוויין ואריאל שרון בעיר הקודש ירושלים, באתר הארץ, 14 ביולי 2008