י"ד בניסן

ניסן

^{יום טוב / שבתון}

^{חג שאיננו שבתון}

^{יום זיכרון או צום}

י"ד בניסן הוא היום הארבעה עשר בחודש השביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון למניין החודשים מניסן.

תוכן עניינים

משיחת דם הפסח על הדלתות

על פי המסורת נולד ונפטר אברהם אבינו^[1].
ב'תמ"ח – הקריבו בני ישראל את קרבן פסח במצרים.
ב'תפ"ח – הקריבו בני ישראל במקום ה"גלגל" את קרבן הפסח הראשון בארץ ישראל.
במגילת תענית נקבע ליום טוב כיוון שכבשו מגדל צור שבו שכנו גיבורים מקיסרי אדום.
ה'תש"ג (19 באפריל 1943) - החל מרד גטו ורשה, וכוחות הגרמנים נכנסו לגטו ורשה במטרה לחסלו סופית.

בר המצווה של ילד שנולד בי"ד ניסן היא ברב השנים בשבת שבפסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני ובשנים מעוברות את פרשת אחרי מות או את פרשת קדושים (בשנים מקביעות השג). אמנם, בשנים פשוטות בהן פסח חל ביום ראשון (שנים מקביעות זחא או השא) בר המצווה חל בשבת פרשת צו בערב פסח ובשנים מעוברות בהן פסח חל ביום ראשון (שנים מקביעות החא), פרשת בר המצווה, היא פרשת אחרי מות.

ה'תר"ה – רבי אשר ישעיה רובין, האדמו"ר השני מרופשיץ
ה'תש"ו – משה אביגדור עמיאל, רבה של תל אביב ומראשי הציונות הדתית (נולד ה'תרפ"ט)
ה'תש"ל – הרב אברהם יפהן, ראש ישיבת בית יוסף נוברדוק (חתן הסבא מנוברדוק)
ה'תשל"ג – אישטוון קרטס, מנצח הונגרי יהודי (נולד ב-ה'תקנ"ו)
ה'תשס"ה – הרב ד"ר יחזקאל מארק, רב והיסטוריון של הספרות, רבה הראשי של רומניה בשנים תשנ"ה - תשנ"ז (1995-1997)