שנת השא

שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג השא היא שנה המתחילה ביום חמישי (ה), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום ראשון (א). שנה מסוג השא היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 355 ימים שבהם 51 שבתות.

שנת השא מתרחשת בשנים פשוטות בהן מולד הלבנה הממוצע של חודש תשרי חל ביום חמישי בין השעה 9 שעות ו-204 חלקים (3:11:20 לפנות בוקר[1]) לשעה 18 (12:00 בצהריים[1]). שנת השא היא הנדירה ביותר בלוח העברי והיא מתרחשת בערך ב-3.31% מהשנים[2]. לעיתים חולפות 70 שנה רצופות שאין ביניהן שנת השא (כמו שהיה מה'תרס"ג עד ה'תשל"ד).

בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תשל"ד, ה'תשנ"ד, ה'תשפ"ה, ה'תת"ה.

לוח שנהעריכה

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
חשוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
כסלו א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
טבת א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
שבט א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
ניסן א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אייר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
סיוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
תמוז א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
אב א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אלול א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

מועדיםעריכה

קריאה בתורה והפטרותעריכה

בשנת השא 51 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת יום הכיפורים, שבת חול המועד סוכות ושבת של שביעי של פסח. בשנת השא לא קוראים כלל את פרשת וילך, מכיוון שהיא נקראת לפני ראש השנה בשנה הקודמת ואחרי ראש השנה בשנה הבאה.

על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (52, פרשת וילך לא נקראת ופרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה שחל ביום חמישי בארץ ישראל וביום שישי בחוץ לארץ) עם מספר השבתות בהן קוראים פרשה (48), מחוברות הפרשות תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי ומטות ומסעי.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

בשנים מסוג השא מתרחשת תופעה נדירה - קוראים את ההפטרה הרגילה של פרשת משפטים. בנוסף, פרשיות ויקהל ופקודי נקראות בנפרד, אף על פי שהשנה אינה מעוברת.

לוח הפרשות
חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים
פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך
בראשית כ"ד בתשרי שמות י"ח בטבת ויקרא ז' בניסן במדבר ד' בסיוון דברים ח' באב
נח א' בחשוון וארא כ"ה בטבת צו י"ד בניסן נשא י"א בסיוון ואתחנן ט"ו באב
לך לך ח' בחשוון בא ג' בשבט שמיני כ"ח בניסן בהעלתך י"ח בסיוון עקב כ"ב באב
וירא ט"ו בחשוון בשלח י' בשבט תזריע ה' באייר שלח כ"ה בסיוון ראה כ"ט באב
חיי שרה כ"ב בחשוון יתרו י"ז בשבט מצרע מחוברת קרח ב' בתמוז שפטים ו' באלול
תולדת כ"ט בחשוון משפטים כ"ד בשבט אחרי מות י"ב באייר חקת ט' בתמוז כי תצא י"ג באלול
ויצא ו' בכסלו תרומה א' באדר קדשים מחוברת בלק ט"ז בתמוז כי תבא כ' באלול
וישלח י"ג בכסלו תצוה ח' באדר אמר י"ט באייר פינחס כ"ג בתמוז נצבים כ"ז באלול
וישב כ' בכסלו כי תשא ט"ו באדר בהר כ"ו באייר מטות א' באב וילך
מקץ כ"ז בכסלו ויקהל כ"ב באדר בחקתי מחוברת מסעי מחוברת האזינו ג' בתשרי
ויגש ד' בטבת פקדי כ"ט באדר וזאת הברכה שמחת תורה
ויחי י"א בטבת

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 בשעה המקומית בירושלים שמקדימה את שעון החורף האזורי ב-20 דקות ו-56.9 שניות
  2. ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.
  3. ^ לפי מנהג אשכנז המקורי, אומרים תחנון בפסח שני, ראו בערך פסח שני, ובוודאי שנהגו תענית בה"ב כרגיל. חילוקי מנהגים אלו נוצרו אחרי שקבלו בקצת קהילות את המנהג שלא לומר תחנון.
  4. ^ אליה רבה תקמט:ג
  5. ^ לבוש או"ח תקמט:א.