יום שלישי

אחד מימות השבוע

יום שלישי הוא היום השלישי מצאת השבת. בחלק ממדינות אירופה ועל-פי תקן ISO-8601 הוא היום השני בשבוע (השבוע מתחיל ביום העבודה הראשון). מקובל לקשר יום זה עם כוכב הלכת מרס, ומכאן שמו בחלק מלשונות אירופה.

אלוהים מפריד בין המים ליבשה ומאפשר את קיומם של הצמחים.

בעולם

עריכה
 
האל הנורדי טיר

במדינות המערב הלטיניות מקובל לזהות את יום שלישי עם האל הרומי מרס וכוכב הלכת מאדים. בצרפתית נקרא היום Mardi, באיטלקית martedì, ובספרדית martes, כולם גלגולים של dies Martis הלטיני.

לעומת זאת, בשפות גרמאניות יום שלישי נקרא על שם האל הנורדי טיר, המקביל במעמדו למארס: באנגלית Tuesday, בגרמנית Dienstag (גלגול הצורה Ziestag, בעקבות שמו הגרמני של אותו אל, Zio),שוודית Tisdag, דנית Tirsdag.

ברוסית השם הוא וְטוֹרְנִיק (במקור: Вторник), שמקורו במילה שפירושה "השני". בבסקית אַשְׂטֶאַרְטֶאַה (asteartea = אמצע השבוע. יום שני הוא תחילת השבוע [astelehena] ויום רביעי סוף השבוע [asteazkena]).

בערבית يوم الثلاثاء - יום א-ת'לאת'אא - היום השלישי.

בארצות הברית נערכות הבחירות לנשיאות ביום השלישי הראשון בחודש נובמבר ובלבד שאינו חל באחד בו, כמו כן קיים גם "יום שלישי הגדול" בו נערך במספר מדינות באיחוד הבחירות המקדימות של המפלגות האמריקאיות.

בישראל

עריכה

בישראל, קובע חוק יסוד: הכנסת: "הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, אולם אם הייתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש". גם כאשר הכנסת מקדימה את מועד הבחירות, נהוג לקבוע אותן ליום שלישי. יש המסבירים זאת במגמה להרחיק את ההכנות לבחירות ואת המלאכה שלאחריהן מיום השבת. זאת, בהתחשב בעובדה שההכנות לבחירות וספירת הקולות צריכות להתבצע בלא הפסקה כדי למנוע אפשרות לזיופים. את הקביעה הזו מקובל לייחס גם למסורת היהודית המייחסת ליום זה מזל טוב במיוחד.

בדתות

עריכה

שמו של היום בעברית מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך כיום שבו נבראו היבשה והימים וגם הצמחים:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי.

בפרק א' בספר בראשית נאמר על כל יום מימי הבריאה "כי טוב", מלבד יום שני שבו לא נגמרה המלאכה עד יום שלישי. ביום שלישי נאמר פעמיים כי טוב – אחת על מלאכת השמיים והארץ והשנייה על עולם הצומח[1]. בעקבות כך נאמר עליו הביטוי פעמיים כי טוב, והוא נחשב, במסורת היהודית, כיום שיש בו מזל טוב במיוחד[2], ולפיכך ראוי לקבוע אותו כמועד לטקס נישואים[3].

בלוח השנה במגילות קומראן, ארבעת הימים "הפגועים", הנוספים בסוף כל תקופה, חלים תמיד ביום שלישי. בלוח העברי, נר ראשון של חנוכה יכול לחול בכל יום מלבד יום שלישי.

בכמה עניינים הלכתיים ימי השבוע עד יום שלישי משתייכים לשבת שעברה[4].

בבודהיזם הטיבטי יום שלישי הוא יום המנוחה.

בתרבות היוונית והספרדית, יש הנוהגים לציין מדי שנה בימי שלישי בשלושה עשר בחודש את נפילת קונסטנטינופוליס, במהלך מסע הצלב הרביעי בשנת 1204. המצור תם ביום שלישי ה-13 לחודש אפריל ומונצח כיום המביא מזל רע.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה