יאן ציקרסלובקית:Ján Cikker29 ביולי 1911 - 21 בדצמבר 1989) היה מלחין סלובקי, מראשי התומכים במוזיקה קלאסית מודרנית של מלחינים סלובקים. הוא קיבל את התואר "אמן לאומי" בסלובקיה, את פרס הרדר לשנת 1966 ואת IMC-UNESCO International Music Prize פרס המוזיקה הבינלאומי של אונסק"ו לשנת 1979

יאן ציקר
Ján Cikker
Pamätná tabuľa - Ján Cikker (1).jpg
לידה 29 ביולי 1911
באנסקה ביסטריצה, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בדצמבר 1989 (בגיל 78)
ברטיסלאבה, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, איש חינוך עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אמן לאומי (1966)
  • פרס הרדר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
באנסקה ביסטריצה, לוח זיכרון ליאן צ'יקר בבית בו נולד

חייועריכה

ציקר נולד בבבאנסקה ביסטריצה, לשעבר באוסטרו-הונגריה, כיום בסלובקיה. מוריו הראשונים למוזיקה היו אמו, מריה פסוטקובה, וויליאם פיגוש-ביסטרי. לאחר סיום בית הספר התיכון בבאנסקה-ביסטריצה למד ציקר הלחנה, ניצוח ועוגב בקונסרבטוריון של פראג, משנת 1930 עד 1935. ב-1935–1936 השתלם בכיתות ההמשך של הקונסרבטוריון, כתלמידו של ויטייצלב נובאק. בהמשך עבר לווינה, שם למד אצל פליקס ויינגרטנר בשנים 1936–1937.

בין 1939 ל-1949, לימד ציקר בקונסרבטוריון של ברטיסלבה. במקביל היה יועץ רפרטואר ללהקת האופרה של התיאטרון הסלובקי הלאומי, תפקיד בו כיהן מ-1945 עד 1948. הוא נאלץ לפרוש ממשרתו זו לאחר ההשתלטות הקומוניסטית על צ'כוסלובקיה ב-1948. לבוף, עבד כפרופסור להלחנה באקדמיה לאמנויות הבמה של ברטיסלבה, שם היו בין תלמידיו מלחינים סלובקים רבים.

ציקר מת בברטיסלבה, שם נקרא מוזיאון על שמו.[1]

מאפייניםעריכה

סגנונו המובהק מאופיין בעושר טיפוסי של ניגודים בהלכי-רוח ובמאפיינים (מחול, ביטוי רגשי ולירי), ובדגש על תנהלות אנושית ואתית. יצירותיו הראשונות היו ברובן אינסטרומנטאליות ומשנות ה-50' של המאה ה-20 הוסיף גם יצירות אופראיות.

יצירות עיקריותעריכה

  • מחזור פואמות סימפוניות O živote – Leto, Vojak a matka, Ráno ("על החיים - קיץ, חייל ואמו, בוקר; 1946-1941)
  • אופרות: Juro Jánošík 1953-1950), לברית מאת שטפאן הוזה), Beg Bajazid (1956-1955, לברית מאת שטפאן הוזה), "מיסטר סקרוג'" (1959-1958, שם חלופי "צללים" (Tiene) על פי מזמור חג המולד של צ'ארלס דיקנס, Vzkriesenie ("תחיה" 1960, על פי לב טולסטוי, Hra o láske a smrti ("משחק של אהבה ומוות", על פי רומן רולאן, "קוריולנוס" (1972-197, על פי קוריולנוס של ויליאם שייקספיר, Obliehanie Bystrice, (1971-1969, "המצור על ביסטריצה על פי קלמן מיקשאת', Zo života hmyzu 1986--1983, על פי המחזה "תמונות מחיי החרקים" של קארל צ'אפק ויוזף צ'אפק, "אנטיגונה" (1989-1987, לא גמורה, על פי המחזה אנטיגונה של סופוקלס.
  • יצירות קאמריות ותזמורתיות: רביעיית מיתרים מס' 1 אופוס 13 (1935), רביעיית מיתרים מס' 2, אופוס 14, "סימפוניית אביב" (1937), "סוויטה סלובקית" (1943), Spomienky (1947, "זכרונות"), cMeditácie na Schützovu tému (1964, "הרהורים על נושא של שיץ), Štúdie k činohre (אטיודים למחזה תיאטרון)
  • מוזיקה לפסנתר: סונאטינה אופוס 12, מס' 1 (1933) "פלגי טאטרה" (1954), וריאציות לפסנתר על שיר עם סלובקי (1973)
  • מחזור שירים: O mamičke (1940: "על אמא היקרה")
  • עיבודים לשירי עם
  • מוזיקה לתיאטרון ולסרט (Varúj!)
  • מוזיקה ללהקות מחולות עממיים, לדוגמה ל-SĽUK (קולקטיב אמנות עממית סלובקית), ,Lúčnica ו-VÚS.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יאן ציקר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה