יאנגצה
יַאנְגְּצֶה (במנדרינית תקנית: ⓘⒾ, צָ'אנְג גְ'יָאנְג, מילולית: "הנהר הארוך") הוא הנהר הארוך ביותר באסיה והשלישי באורכו בעולם אחרי הנילוס באפריקה והאמזונאס בדרום אמריקה. מבחינת ספיקת המים שלו הוא מספר ארבע בעולם, אחרי הנהרות אמזונס, קונגו ואורינוקו כשאחריו פרנה.
 | |
| מספנה לבניית דוברות על גדות נהר יאנגצה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 6,380 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 31,900 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 1,800,000 קמ"ר |
| מוצא | מזרח טיבט במחוז צ'ינגהאי |
| גובה מוצא הנהר | 5,042 מטרים |
| יובלים |
Jinsha River, גאן, שיאנג, נהר האן, Qinhuai River, Fushui River, Qingyi River, Qing River, Yuan River, Shuiyang River, יאלונג, Min River, Wu River, Heng River, Tuo River, Chishui River, ג'יאלינג, Xixi River, Meigu River, Ouqu, Zi River, Maisu River, Yili He, Zengqu River, Ruxi River, Sequ River, הנהר חוואי, She Shui, De Qu, Sewu Qu, הואנגפו, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו  |
| שפך | הים הסיני המזרחי |
| מדינות באגן הניקוז | סין |
 | |
  | |
שם הנהר
עריכהשמו הסיני של הנהר הוא צ'אנג ג'יאנג, שפירושו "נהר ארוך"; שם זה נפוץ גם במפות לועזיות. השם "יאנגצה" התייחס אצל הסינים רק לחלק מן הנהר, אולם מאחר שהיה זה השם הראשון אשר שמעו המיסיונרים והסוחרים האירופאיים שהגיעו לאזור, הוא הוחל באנגלית על הנהר כולו. השם מופיע בצורות רבות, ביניהן נהר יאנגצה, ינגטסי קיאנג ויאנגצי. במקומות בהם היאנגצה זורם בערוצים עמוקים, הוא ידוע לסינים בשם "נהר ג'ינשה" (נהר חולות הזהב).
מאפיינים
עריכהמקורו של נהר היאנגצה בקרחון בהרי טיבט המזרחיים. הוא זורם דרך מזרח מחוז צ'ינגהאי, וממשיך דרומה עד מחוז יונאן אשר בתחומו הוא זורם בערוצים עמוקים במקביל לנהרות המקונג והסלווין, המהווים יחד את אתר המורשת העולמית "האזורים המוגנים בשלושת הנהרות המקבילים ביונאן". בהמשך זורם היאנגצה צפון מזרחה דרך מישוריה של סצ'ואן, שם נשפכים אליו מימיהם של יובלים רבים וספיקתו גדלה משמעותית. היאנגצה ממשיך מזרחה עד שהוא נשפך אל תוך הים הסיני המזרחי. אורך הנהר הוא כ-6,380 ק"מ. הנהר נחשב לאחד החוצצים בין דרום סין וצפונה (הנהר הצהוב נחשב לחוצץ השני).
הנהר הוא בית הגידול הבלעדי של דג החרב הסיני והיה בית הגידול הבלעדי של דולפין הנהרות הסיני שבשנת 2006 הוכרז כי כנראה נכחד.
היסטוריה
עריכה
מבחינה היסטורית, היאנגצה הפך לגבול המדיני בין צפון ודרום סין מספר פעמים (ראו היסטוריה של סין) עקב הקושי לחצות את הנהר. הדבר אירע בעיקר בתקופת השושלות הדרומיות והצפוניות, וכן בשושלת סונג הדרומית. קרבות רבים התקיימו לאורך הנהר, המפורסם שבהם הוא קרב הצוקים האדומים שהתרחש בשנת 208 לספירה במהלך תקופת שלוש הממלכות.
היאנגצה מהווה עורק תחבורה ראשי, המקשר את חופי סין אל פנים הארץ. התחבורה בנהר כוללת תנועת סחר של סחורות כגון פחם, ונוסעים. השיט בנהר האורך מספר ימים הופך פופולרי לאחרונה בקרב תיירים, במיוחד באזור שלושת הנקיקים.
לאורך הנהר הוקמו ערים רבות אשר נהנו מקרבה לעורק התחבורה, אך סבלו מהצפות כאשר הנהר עלה על גדותיו. הצפות משמעותיות אירעו בשנים 1911 בה נספו בהצפות כ-100,000 בני אדם, ב-1931 (145,000 נספו וכ-40 מיליון נשארו ללא קורת גג) ו-1935 (142,000 נספו), ב-1954 (כ-30,000 נספו) וב-1998.
ב-20 במאי 2006, הסתיימה בנייתו של סכר שלושת הערוצים, המסדיר את הזרימה בנהר למניעת הצפות ומייצר חשמל. סכר שלושת הערוצים הוא הסכר ההידרואלקטרי הגדול בעולם, ובנייתו הייתה כרוכה בהצפת כפרים רבים והעיר פֶנְגְגְ'יֵה (奉节) ושינוי בקנה מידה גדול של האקולוגיה המקומית.
ב-2011 נפתח על הדלתה של נהר יאנגצה הגשר הארוך ביותר בעולם, הגשר הגדול דאן-יאנג–קונשאן, באורך 164.8 קילומטר. גשר הרכבת דניאנג-קונשאן ממוקם בין שאנגחאי לבין נאנג'ינג במחוז ג'יאנגסו.
ב-2021, הסתיימה בנייתו של סכר באיחטאן, תחנת הכוח ההידרואלקטרית השנייה בגודלה בעולם והסכר הרביעי בגודלו בעולם מבחינת נפח.
פטרול היאנגצה
עריכהבין השנים 1854 ל-1945 קיים הצי האמריקני סיורים אל תוך הנהר, עד לצ'ונגצ'ינג.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- מידע על הנהר ואזוריו (אורכב 09.04.2014 בארכיון Wayback Machine)
- מפות היאנגצה ואזור שלושת הערוצים
- יאנגצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)