יאקיש ופופצ'ה

יָאקיש ופּוּפְּצֶ'ה (כותרת משנה: "קומדיה עגומה") הוא מחזה קומי מאת חנוך לוין, אשר עלה לראשונה בפברואר 1986 בתיאטרון הקאמרי בבימויו של המחבר, ושוב בתיאטרון גשר ב-2008. המחזה כלול בכרך 4 של מחזות חנוך לוין, "מלאכת החיים ואחרים".

יאקיש ופופצ'ה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
כתיבה חנוך לוין עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הצגת בכורה 20 בפברואר 1986 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה

עריכה

המחזה עוסק ביאקיש הושפיש אשר מקווה למצוא אישה אך הוא, על פי הודאתו, "מכוער עד היסוד ואין לי כסף שיכסה את הכיעור". לבך השדכן מנסה לשדך אותו לפופצ'ה חרופצ'ה המכוערת גם כן ולאחר התלבטויות רבות הם לבסוף נישאים, אך יאקיש לא מצליח לעורר את תשוקתו כלפיה. יאקיש ופופצ'ה, יחד עם הוריהם, מחליטים לקחת אותו לזונה שתעזור לו, על מנת שה"בלי-יכולת" יוכל סוף סוף לקיים את מצוות פרו ורבו עם ה"בלי צורה".[1]

הפקות

עריכה

הפקה ראשונה: התיאטרון הקאמרי, 1986

עריכה

ההצגה הועלתה לראשונה בפברואר 1986 בתיאטרון הקאמרי בבימויו של חנוך לוין.

הפקה שנייה: תיאטרון גשר, 2007

עריכה

ההצגה הועלתה שוב ביוני 2007 בהפקה חדשה של תיאטרון גשר, בבימויים של שמעון מימרן ויבגני אריה.

ההצגה זכתה לשמונה מועמדויות לפרסי האקדמיה הישראלית לתיאטרון ב-2007, ביניהן לפרס הצגת השנה, אותו הפסידה להצגה אחרת של לוין, "הרטיטי את לבי". מיכאל קרמנקו זכה בפרס על עיצוב התפאורה ועל עיצוב התלבושות, ונטע שפיגלמן זכתה בפרס השחקנית המבטיחה על תפקידה כפופצ'ה חרופצ'ה.[3]

ביקורות

עריכה

מיכאל הנדלזלץ הביע אכזבה מההפקה המקורית של מחזה זה בהשוואה ליצירות קודמות של לוין באומרו: "לוין יודע, כמובן, ליצור תיאטרון מרהיב גם מחומרים מכוערים, והוא מיטיב להשתמש בתפאורת פנסי הרחוב שעיצבו רות דר וחיים תכלת. דווקא מיומנויות אלה מדגישות את החומרים הלא מרתקים שבהם עוסק המחזה. [...] אני מתעקש לטעון שיאקיש ופופצ'ה היה מהתלה צדדית, אטיוד בדרך למחזות שעוד יבואו."[4]

בנוגע להעלאה המחודשת הנדלזלץ אמר: "קשה מאוד למצוא את הסגנון הנכון לעולם הגרוטסקי הזה של חנוך לוין (גם הוא לא תמיד הצליח). יבגני אריה, המעצב מיכאל קרמנקו והמוזיקאי אבי בנימין, חוגגים בגדול ומאוד מהנים בהשתטות של צבע וקרקסיות. מבין השחקנים רק ישראל דמידוב (למה אני לא מופתע?), בתפקיד הזונה פורצדס, מצליח להפיק - מתחת לקרקסיות - את הזעם, הכאב והאנושיות, של שחקניו המובהקים של לוין."[5] ההפקה המחודשת של גשר זכתה לביקורות חיוביות יותר ממבקרים אחרים - ביניהם צבי גורן מאתר "הבמה" שקרא להפקה "תעודת כבוד לתיאטרון גשר"[6] - והיא ממשיכה לרוץ בתיאטרון.

קישורים חיצוניים

עריכה

ביקורות על הפקת 1986

ביקורות על הפקת 2007

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ חנוך לוין, "יאקיש ופופצ'ה", מלאכת החיים ואחרים, הקיבוץ המאוחד, עמ' 76-7.
  2. ^ יאקיש ופופצ'ה - אתר תיאטרון גשר.
  3. ^ המועמדים בשנת 2007 - אתר פרס התיאטרון הישראלי.
  4. ^ מיכאל הנדלזלץ, חנוך לוין על פי דרכו, הוצאת ידיעות אחרונות, 2001, עמ' 128.
  5. ^ מיכאל הנדלזלץ, עבודה טפשית, אבל נאמנה, באתר הארץ, 13 ביולי 2007.
  6. ^ צבי גורן, "יאקיש ופופצ'ה – תעודת כבוד לגשר" - אתר הבמה, 17 בספטמבר 2007.