פתיחת התפריט הראשי

דבורה קידר

שחקנית תיאטרון ישראלית

דבורה (הלטר) קידר (נולדה ב-8 ביוני 1924[1]) היא שחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית, זוכת שני פרסי אופיר ופרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.

דבורה קידר
דבורה קידר, 2013
לידה 8 ביוני 1924 (בת 95)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1942-הווה
פרסים והוקרה פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דמות ידועה אמא של בנצי ("אסקימו לימון")
דודה מסעודה ("זגורי אימפריה").
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

קידר נולדה בליטא וב-1925 עלתה לישראל. ב-2009 זכתה באות יקיר העיר תל אביב-יפו.

בקולנועעריכה

בקולנוע הישראלי שיחקה קידר בסרטים "אולי תרדו שם" (1964) לצד אריק איינשטיין ואורי זוהר, "הבן האובד" (1968) לצד מוסקו אלקלעי, "התמהוני" (1970), "מתנה משמיים" (1973) לצד עזרא דגן ו"מבצע יונתן" של מנחם גולן (1977) לצד יהורם גאון, גילה אלמגור ואסי דיין.

ב-1978 שיחקה בסרט הפולחן "אסקימו לימון" של בועז דוידזון לצד ענת עצמון, יפתח קצור ויהונתן סגל, בתפקיד אמו הפולנייה של בנצי, התפקיד שבו היא ידועה ביותר, ובסרטי ההמשך: "יוצאים קבוע" (1979), "שפשוף נעים" (1981), "ספיחס" (1982), "רומן זעיר" (1983) ו"הרימו עוגן" (1985). גם סרטי ההמשך זכו להצלחה רבה, נחקקו בזיכרונם של רבים, ומרבים לצטט משפטים רבים מתוכם.

בשנת 1993 שיחקה קידר בסרטו של אנריקה רוטנברג "נקמתו של איציק פינקלשטיין" לצד משה איבגי ושמיל בן ארי. הסרט זכה בשישה פרסי אוסקר ישראלי, ביניהם לסרט ולבמאי, וכן לקידר בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר. ב-2015 קידר זכתה בפרס אופיר על משחקה בסרט "ציפורי חול", בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר.

בתיאטרון ובטלוויזיהעריכה

קידר למדה משחק בסטודיו למשחק של תיאטרון הבימה ובהמשך החלה את דרכה בתיאטרון. ב-1943 השתתפה לראשונה בהצגה ״אנשי רוסיה״ בבימויו של צבי פרידלנד. לאחר סיום לימודיה ב-1945 הצטרפה לתיאטרון המטאטא והיא אחרונת שחקניו שעודנה בחיים. בשנת 1949 הצטרפה לתיאטרון הקאמרי. בין עשרות התפקידים אותם שיחקה לאורך השנים בתיאטרון, גילמה את אמא אובו ב"המלך אובו" מאת אלפרד ז'ארי, האומנת ב"חתונת הדמים" מאת פרדריקו גרסיה לורקה והאם ב"לאחר הנפילה". בשנת 1987 השתתפה לצד יוסי בנאי, מוסקו אלקלעי ויונה אליאן בהצגה "מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולט ברכט, שתרגם נתן זך וביים עמרי ניצן בתיאטרון הבימה.

בשנת 1997 השתתפה בהצגה "היורשת" מאת גורן אגמון ובבימויו של עידו ריקלין בתיאטרון בית ליסין. בשנת 2000 שיחקה בתפקיד האם בהצגה "קרום" מאת חנוך לוין ובבימויו של מיכאל גורביץ. בהמשך השתתפה בין היתר ב"נומה עמק", "פילומנה" מאת אדוארדו דה פיליפו וב"חמץ" מאת שמואל הספרי ובבימויו, על תפקיד זה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר, בשנה הראשונה בו חולק.

 
קידר (מימין) בהצגה "מועדון האלמנות העליזות" לצד ליא קניג ורבקה גור

לקראת שנות האלפיים חזרה לתיאטרון הבימה, והשתתפה בין היתר בהצגות "לב טוב" מאת גלעד עברון ובבימויו של חנן שניר, "תמרה" מאת לאורה ריבלין, "משפחה" מאת רביד דברה ובבימויה, "מועדון האלמנות העליזות" מאת איוון מנצ'ל, "רעל ותחרה" לצד ליא קניג בבימויו של משה קפטן, "לילה במאי" מאת הסופר א.ב. יהושע ו"החותנת" מאת רשף לוי (על פי אנדרו ברגמן) ובבימויו של אלון אופיר. ב-2010 השתתפה במחזה "מוריס שימל" מאת חנוך לוין ובבימוי יעל רונן בתפקיד טלגרפציה, בהפקתו הראשונה בתיאטרון הרפרטוארי בישראל. ב-2011 השתתפה בהצגה "מלכת היופי של ליניאן" לצד ליליאן ברטו. ב-2014 החלה לשחק בהצגה "המאהב" על פי א.ב. יהושע בבימויה של שיר גולדברג בתיאטרון הבימה בתפקיד ודוצ'ה.

בהמשך השתתפה במחזה "כולם רוצים לחיות" מאת חנוך לוין ובבימיו של אודי בן משה בתיאטרון הקאמרי בתפקיד אמו של פוזנא וב"אדיפוס: תיאור מקרה" בבימויו של חנן שניר בתפקיד הנביא טירסיאס. קידר השתתפה גם בסדרת הטלוויזיה "זגורי אימפריה" ב-HOT3 בתפקיד הדודה מסעודה פינטו מעכו. מסוף 2015 משתתפת קידר בהצגה "מה עושים עם ג'ני?" בתפקיד דודה אודורה. ב-2017 החלה להשתתף בהצגה "שלוש אחיות" מאת אנטון צ'כוב, הפקה משותפת של תיאטראות הבימה והקאמרי בבימויו של חנן שניר, בתפקיד המשרתת אנפיסה.

חיים אישייםעריכה

קידר אלמנה מיצחק, אם לדן וטלי סבתא לארבעה נכדים וסבתא רבתא לחמישה נינים, מתגוררת בתל אביב.

פרסיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה