יעקב כהן (שחקן)

יעקב כהן
	יעקב כהן ב-2022
	יעקב כהן ב-2022
לידה	27 בספטמבר 1958; מקנס, מרוקו
פטירה	2 בנובמבר 2024 (בגיל 66); תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
תאריך עלייה	1964
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1984–2024 (כ־40 שנה)
עיסוק	סטנדאפיסט, מדבב, שחקן
מקום לימודים	בית צבי (1984)
מספר צאצאים	2
	https://yaacovcohen.co.il/
	פרופיל ב-IMDb

יעקב כהן (27 בספטמבר 1958 – 2 בנובמבר 2024) היה שחקן, קומיקאי, סטנדאפיסט, מנחה טלוויזיה ומדבב ישראלי, מהאמנים הבולטים בתיאטרון ובבידור הישראלי.

ביוגרפיה

כהן נולד ב-1958 במקנס שבמרוקו למשפחה בת אחת עשרה נפשות. בשנת 1964, כאשר היה בן שש, עלה לישראל יחד עם משפחתו. הוא גדל בעיר מגדל העמק. בשנת 1977 סיים את לימודיו בבית הספר אורט רוגוזין אשר במגדל העמק.

בשנת 1984 סיים את לימודיו במחזור כ"ב של בית הספר למשחק בית צבי במחזור שכלל בין היתר את אודיה קורן, עידית טפרסון, וענת וקסמן.

בתיאטרון

קריירת התיאטרון הענפה של יעקב כהן כוללת הצגות בתיאטראות ובפסטיבלים ישראלים רבים וכמו גם בז'אנרים שונים לאורך ארבעה עשורים.

בתיאטרון הקאמרי

ההצגה הראשונה של כהן בתיאטרון הקאמרי הייתה ב-1986 בהצגה "חוות החיות" בבימויו של גדי רול, אשר הייתה עיבוד לנובלה של ג'ורג' אורוול. באותה השנה הוא שיחק גם בהצגה "אני לא רפופורט" מאת הרב גרדנר, ובבימויו של היי קיילוס. כמו כן, באותה השנה הוא גם גילם קברן ומשרת בהצגה "יאקיש ופופצ'ה" שכתב וביים חנוך לוין, ושיחק בהצגה "החילוני האחרון" שכתב וביים שמואל הספרי. ב-1988 גילם משרת בהצגה "נכנע ומנוצח" שכתב וביים חנוך לוין. ב-1990 גילם את ללקו בהצגה "המתלבט" שכתב וביים חנוך לוין. ב-1996 גילם את אחד מהתאומים דרומיו בהצגה "קומדיה של טעויות" מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן. באותה שנה גילם את חפץ בהצגה "חפץ" מאת חנוך לוין שביים אילן רונן.

יעקב כהן ב-2013

בתיאטרון הבימה

ההצגה הראשונה של כהן בתיאטרון הבימה הייתה בשנת 1998 בהצגה "בוסתן ספרדי" מאת יצחק נבון ובביומו של צדי צרפתי בה הוא גילם את מושון קסטל. בשנת 2000 גילם את הדמות הספרותית הערבית נאסר א-דין בהצגה "נאסר א-דין" מאת דן אלמגור ואשר בוימה גם על ידי צדי צרפתי. בשנה שלאחר מכן גילם את צ'רלי מלכה בהצגה "אבנים בכיסים" מאת מארי ג'ונס ובבימויו של דן רונן.

בשנת 2003 גילם את מיכאל (מישל) אנרי-סומו בהצגה "קופסה שחורה" בבימויו של חנן שניר, אשר הייתה עיבוד לרומן של עמוס עוז. בשנת 2004 ביים ושיחק בהצגת היחיד "אני והוא" מאת מור פרנק ומיכל ורד, אשר עסקה בחייו של שייקה אופיר. ההצגה הועלתה במקור בשנת 2000 בפסטיבל תיאטרונטו להצגות ליחיד. בשנת 2005 גילם את נמרוד שחר בהצגה "מבקר המדינה 2005" מאת אילן חצור ובבימויו של אילן רונן.

בשנת 2007 כהן גילם את הוק קולבורן בהצגה "הנהג של מיס דייזי" מאת אלפרד יורי ובבימויו של איציק ויינגרטן. בשנה שלאחר מכן גילם את פליקס אונגר בהצגה "הזוג המוזר" מאת ניל סיימון ובבימויו של משה נאור. בשנת 2010 גילם את פרנסואה פיניון בהצגה "ארוחה עם אידיוט" מאת פרנסיס וובר ובבימויו של משה קפטן.

בשנת 2012 גילם את שיילוק בהצגה "הסוחר מוונציה" מאת שייקספיר ובבימויו של אילן רונן. בשנת 2014 גילם את הרפגון בהצגה "הקמצן" מאת מולייר ואשר בוים גם על ידי אילן רונן. באותה השנה גילם גם את אבא גוריו בהצגה "אבא גוריו", על פי הרומן באותו השם מאת אונורה דה בלזאק, אותו עיבדה שחר פנקס וביימה שיר גולדברג. בשנת 2017 שיחק בהצגה "הצמה של אבא" לצד רובי פורת-שובל. בשנים 2018 ו-2019 גילם את קדוש, אביה של מיקה, במחזמר "מיקה שלי", אשר התבסס על מחזה מאת גדי ענבר שהכיל את שיריו של יאיר רוזנבלום.

בשנת 2019 שיחק בהצגות "יש רופא באולם" ו"החולה המדומה".

בתיאטראות נוספים

בשנת 1984 הוא שיחק בתיאטרון באר שבע בהצגה "ברכה" מאת מוטי בהרב אשר הייתה בבימויו של תום לוי. באותה השנה, הוא שיחק גם בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער בהצגות "פו הדב" ו"מלכות דוד" מאת משה סלח אשר נוצרה על פי ספר בעל אותו שם מאת יהודה בורלא.

בשנת 1985 שיחק בתיאטרון הספרייה בהצגה "מתי ומילי" מאת פולקר לודביג שביימה ציפי פינס, ובהצגה "מר סליק" מאת ליליאן אטלן שביים דוד ברגמן. באותה שנה הוא שיחק גם בתיאטרון חזית של מוטי בהרב בהצגה "החוק לדרמה" שכתב וביים מוטי בהרב. בשנת 1987 שיחק פעם נוספת בתיאטרון חזית בהצגה "סנג'ר" אותה גם כתב וביים מוטי בהרב.

בשנת 1986 שיחק בהצגה "גבר בודד במלכודת" מאת רובר תומא ובבימויו של איתמר בילו. בשנת 1987 שיחק בהצגה "תרנגול כפרות" מאת אלי עמיר ובבימויו של רזי אמיתי.

בשנת 1988 שיחק בפסטיבל עכו בהצגה "היה כבר עדיף להישאר בחיים" שכתב וביים אהרון הרצוג. על משחקו בהצגה זו זכה כהן בפרס השחקן המצטיין. באותה השנה שיחק כהן גם באופרה הישראלית החדשה באופרה "הספר מסביליה".

בשנת 1990 שיחק בתיאטרון בית ליסין בהצגה "בוז לירח" "בוז לירח" מאת פאול סלאבולפס ובבימויו של איציק ויינגרטן.

בשנת 2014 שיחק בתיאטרון השעה הישראלי בה גילם את דמותו של סאלח שבתי בהצגה "סאלח שבתי" אותה כתב אפרים קישון וביים גדי צדקה. בשנת 2021 שיחק בתיאטרון העברי בו הוא גילם את ברוך ג'מילי בהצגה "ברוך ג'מילי" שכתב וביים גדי צדקה.

הופעותיו בתיאטרון המסחרי כוללת תפקידים במספר מחזות זמר פופולריים: בשנת 2003 גילם את ג'ים במחזמר "תום סוייר והאקלברי פין" שכתבה סמדר שיר וביים משה קפטן. בשנת 2005 גילם את המלך במחזמר "נסיך האגדות" שכתבה סמדר שיר וביים צדי צרפתי. בשנת 2009 גילם את מר וגה במחזמר "זורו" שכתב סטיבן קלארק וביים משה קפטן. בשנת 2010 גילם את חמור במחזמר "שרק" שכתב דייוויד לינדזי אבייר וביים עוז מורג. בשנת 2011 גילם גנב במחזמר "שכחו אותי בבית" (המבוסס בחופשיות על ארבעת סרטי "שכחו אותי בבית") שכתב אסף אשתר וביים אודי גוטשלק. בשנת 2015 גילם את יוסל'ה במחזמר "יוסל'ה קמצן קדוש" שכתב שי להב, ביים אורי אומנותי והפיקה איילת ריפס. בנוסף לכך, בשנת 2017 שיחק בתיאטרון המסחרי בהצגה "סולם יעקב".

בשנת 2023 שיחק בתיאטרון חיפה בהצגה "המחיר" מאת ארתור מילר.

סטנד-אפ

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כהן החל לעסוק בסטנד-אפ בסוף שנות ה-80. ההומור שלו עסק בין היתר באנקדוטות אישיות, בפערים החברתיים בחברה הישראלית, במערכות יחסים ובחוויות טיפוסיות בחיי היום יום בישראל. הוא היה ידוע בשנינותו החדה ובכישורי האלתור. לאורך השנים הוא הצליח לגבש קהל מעריצים נאמן והפך לאחד הסטנדאפיסטים המצליחים בישראל.

בשנת 2023 העלה בתיאטרון חיפה את מופע הסטנד-אפ האחרון שלו שנקרא "הסטנדאפיסט"^[1].

בטלוויזיה

הופעת הבכורה של כהן בטלוויזיה הייתה בשנת 1986 כאשר גילם פורץ בקומדיית המצבים הישראלית "קרובים קרובים". בשנת 1988 השתתף במספר שחזורים בתוכנית "בשידור חוקר". בשנת 1989 גילם את אליקא בן ריבי בסרט הטלוויזיה "כתר בראש" שבוים על ידי רם לוי על פי תסריט מאת אפרים סידון שנוצר על פי מחזהו של יעקב שבתאי. באותה שנה שיחק בסרט הטלוויזיה "רותי נעים" שבוים על ידי אמנון רובינשטיין על פי תסריט מאת איתן גרין.

בשנת 1990 השתתף בסדרת הטלוויזיה לילדים ולנוער "קריאת כיוון" בהנחיית רוני פינקוביץ', בקטע שהתבסס על תסריט מאת חיים אידיסיס ואשר בוים על ידי יצחק חלוצי ושלמה אלברט. בשנת 1991 כהן השתתף בתוכנית "מבראבא עד החידקל" שבוים על ידי שחר סגל על בסיס תסריט מאת שלמה בראבא. בשנה שלאחר מכן השתתף בדוקו-מדיה "י. שוורץ ומלחמתו בחיים" אשר בוים גם על ידי שחר סגל על בסיס תסריט שנכתב בשיתוף פעולה בין שלמה בראבא ושחר סגל.

בשנת 1997 גילם את ראובן בסרט הטלוויזיה "אישה מרציפן" אשר בוים על ידי איתן גרין על פי תסריט מאת מירב בן-גוריון. בשנים 2007 ו-2008 כהן מילא את מקומו של אורי גוטליב כמנחה תוכנית הבידור "עד כאן" בערוץ 15 של חברת הטלוויזיה בלוויין yes. בשנת 2009 הוא החל להתארח בתוכנית הטלוויזיה "צחוק מעבודה". בשנת 2010 הוא הנחה את התוכנית הקומית "קומדי בר" בערוץ 2 (רשת).

בשנים 2010 עד 2014 גילם את עמוס פארוקי בסדרת הטלוויזיה "הבורר" אותה ביים שי כנות וכתב רשף לוי. ב-2012 גילם את ציון בסרט הטלוויזיה "טור אחד לחלום" אשר כתב וביים אלון שרביט. בשנה שלאחר מכן גילם את הרב כהן בסדרת הטלוויזיה "שנות ה-80" שבוימה על ידי קובי חביה ואותה כתבו מני אסייג, שלום אסייג וליאור פריד.

במרץ 2013 החל להנחות את תוכנית הבידור והאירוח "מחר שבת" לצד שמואל וילוז'ני בערוץ הראשון. בשנת 2014 גילם את חוזה העתידות עזרן בסדרה "נויורק". ב-2019 שיחק בסדרה "הנערים" של רשת HBO. בשנת 2021 שיחק תפקידים שונים בסדרות "היורשת" ו"העיר הטובה". בשנת 2023 גילם את מיכה בסדרה "שישה אפסים" ששודרה בערוץ כאן 11 וגילם את סבא אליהו בסדרה "בני מצווה" ששודרה בערוץ כאן חינוכית.

בקולנוע

הופעת הבכורה של כהן בקולנוע הייתה ב-1985 כאשר הוא שיחק בסרט הקצר "שפם" בבימויו של יששכר וישניא. בשנת 1987 גילם את בבר בסרט הקולנוע "אבא גנוב" בכיכובו של יהודה ברקן ובבימויו של ינקול גולדווסר. בשנת 1989 חזר לגלם את התפקיד בסרט ההמשך, "אבא גנוב 2" בבימויו של אבי כהן.

בשנת 1990 השתתף בסרט המותחן "רצח תרתי משמע", אותו כתב וביים יוסי גודארד. בשנת 1991 כהן השתתף בסרט הפעולה האמריקני "מחץ הדלתא 3" ובסרט הדרמה הישראלי "זמן אמת". בשנת 1992 שיחק בסרט הפרודי הישראלי "כבלים" בבימויו של צבי שיסל. בשנת 1994 כהן גילם את שלמה בסרטו של שמואל הספרי "שחור". בשנת 1998 גילם את מוריס בסרט הסטודנטים שכתב וביים שרון עמרני "ל"ג בעומר".

ב-2011 גילם את הרב גושן בסרט "מבול" שכתב וביים גיא נתיב. בשנת 2015 שיחק בסרט "הקפות". בשנת 2017 שיחק בסרטו של מתן יאיר "פיגומים". ב-2018 שיחק בסרטו של אלירן מלכה "הבלתי רשמיים". ב-2022 שיחק בסרטו של ארז תדמור "ילדים של אף אחד".

דיבוב

כהן דיבב את דמותו של "תקע" בפרסומות "שקע ותקע" של חברת החשמל.

חיים אישיים

כהן היה נשוי לאמנית טירנית ברזילי (התחתנו ב-1997^[2]). לבני הזוג היו שני ילדים משותפים והם התגוררו בתל אביב.

בשלב מסוים חזר בתשובה יחד עם משפחתו והחל להקפיד לשמור שבת. לאחר שאימו נפטרה הוא החל לחבוש כיפה מתחת כובע, הפסיק להופיע בשבתות, לבש ציצית והכניס את ילדיו לחינוך דתי^[3]. הוא התייחס בראיון לחזרתו בתשובה ואמר "נעשה לי סדר בחיים. פעם הייתי עובד ברצף, אין יום ואין לילה. ועכשיו, הכל שקט. רגוע. יש לשבוע מבנה מוגדר. זה נותן לי שקט נפשי". בראיון שהעניק לרשף לוי בתוכנית "הסטנדאפיסטים" ב'קשת 12' ציין כהן כי "האמונה באלוקים עוזרת בהמון דברים"^[4].

ביולי 2023 חשף כהן לראשונה בפומבי ששמונה שנים קודם לכן, אובחן כחולה במחלת פרקינסון^[5]^[1].

נפטר ממחלת הסרטן ב-2 בנובמבר 2024, בהיותו בן 66^[6], ונטמן בבית העלמין קריית שאול בתל אביב^[7]^[8].

פרסים בהם זכה

פרס לשחקן מצטיין בפסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר עבור עיצוב הדמות בהצגה "היה כבר עדיף להישאר בחיים" (1988)
פרס קלצ'קין עבור היותו עובד מצטיין של תיאטרון הבימה
פרס מיוחד במלאת עשר שנים ויותר מ-1000 הצגות של המחזמר "בוסתן ספרדי" בכיכובו (2008).