ידידי ישראל במפלגת הלייבור

קבוצת לובי בפרלמנט של הממלכה המאוחדת

ידידי ישראל במפלגת הלייבור היא קבוצה בפרלמנט של הממלכה המאוחדת הפועלת לקדם את היחסים בין בריטניה וישראל, ומבקשת לחזק את הקשרים בין מפלגת הלייבור הבריטית למפלגת העבודה הישראלית. הקבוצה תומכת בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כשישראל מוכרת ובטוחה בגבולותיה, ובהקמת מדינה פלסטינית בת קיימא. נכון ליולי 2000, רבע מחברי הפרלנמט של הלייבור חברים בקבוצה.

ידידי ישראל במפלגת הלייבור
שפה רשמית English
תקופת הפעילות 1957–הווה (כ־67 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.lfi.org.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

במאה ה-20

עריכה

קבוצת ידידי ישראל במפלגת הלייבור נוסדה בוועידת מפלגת הלייבור ב-1957[1], על ידי קבוצה של חברי המפלגה אוהדי ישראל, ביניהם ריצ'רד קרוסמן ששימש בתפקיד הלורד נשיא המועצה[2]. במטרה לחזק את הקשר בין מפלגת הלייבור למפלגת העבודה הישראלית, ולפעול למען ישראל בבריטניה[3]. במשך שנים רבות שימש כמזכיר הכללי של הקבוצה סידני גולדברג, שבמקביל עמד גם בראש תנועת הלייבור היהודית (שפעלה תחילה בשם "פועלי ציון בבריטניה")(אנ')[4].

בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 ארגנה הקבוצה מדי שנה ביקורים של משלחות בישראל[5], וביקורים של ראשי מפלגת העבדוה הישראלית בבריטניה[6]. בנוסף נהג מנהיג הלייבור לנאום בפני מפגש חברי הקבוצה מדי שנה[7].

בינואר 1971 ערכה הקבוצה ביקור בישראל עם משלחת בת 30 חברים, ביניהם חברי הפרלמנט חבריטי וחברי ביתי הלורדים, מנהיגי איגודים מקצועיים ומנהיגי לייבור ברשויות המקומיות בבריטניה[8].

בינואר 1972 ערכה הקבוצה ביקור בישראל עם משלחת שכללה 21 חברים, ובתוכם 11 חברי פרלמנט. חברי הקבוצה נפגשו עם ראש הממשלה גולדה מאיר, סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות יגאל אלון, יושב ראש הכנסת, שר חחוץ וראשי ההסתדרות ומפלגת העבודה[9]. בנוסף השתתפה המשלחת בסימפוזיון בקיבוץ גינוסר[10].

במרץ 1974 חברה הקבוצה, איוור ריצ'רדס, מונה לשגריר בריטניה באו"ם, שהוא בעל זכות ווטו על החלטות מועצת הביטחון של האומות המאוחדות[11]. בקיץ 1974 ארכנה הקבוצה ביקור בישראל של משלחת של צעירי מפלגת הלייבור[12].

בשנות ה-80 של המאה ה-20 חלה ירידה בתמיכה של חברי מפלגת הלייבור בישראל, כולל חברי פרלמנט יהודים דוגמת ג'רלד קאופמן[13], וכתוצאה מכך בפעילות הקבוצה, זאת בעקבות המשך השליטה של ישראל בשטחים והקיפאון בתהליך המדיני[14].

במאה ה-21

עריכה

בשנת 2003, הקבוצה תיארה את עצמה כ"קבוצת שדלנות הפועלת במסגרת מפלגת הלייבור הבריטית לקידום מדינת ישראל"[15]. בנובמבר 2003 ארגנה הקבוצה סמינר על תהליך השלום ויישום "מפת הדרכים" בהשתתפות משלחות מישראל והרשות הפלסטינית נפגשו אתמול עם ג'ונתן פאואל, ראש לשכתו של ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, לשיחות על תהליך השלום ויישום "מפת הדרכים". בה נכח גם הלורד מייקל לוי, שליחו של ראשא ממשלת בריטניה בלייר למזרח התיכון[16],

בין השנים 2001–2009, הקבוצה נתנה חסות לביקור בישראל של כ-60 חברי פרלמנט, יותר מכל קבוצת שדולה אחרת[17].

בשנת 2011, הקבוצה אימצה אסטרטגיה חדשה של הפיכה לארגון חברות רחב יותר ולפעול תחת הסיסמה "לייבור לקראת פתרון שתי מדינות".

באוקטובר 2014, בכירים במפלגת העבודה הישראלית, וידידי ישראל במפלגת הלייבור פועלו יחד במטרה לשכנע חברי פרלמנט בריטים מהמפלגה להתנגד או להימנע בהצבעה בפרלמנט בלונדון, בנוגע להכרה במדינה פלסטינית[18].אף שהיה מדובר בצעד עם משמעות סמלית בלבד, שלא היה מחייב את הממשלה הבריטית שהתנגדה להצבעה[19]. למרות זאת ההצעה להכיר במדינה פלסטינית עברה ברוב של 274 תומכים מול 12 התנגדים[20].

עם עלייתו להנהגת מפלגת הלייבור, בספטמבר 2015, של ג'רמי קורבין, שהוא בעל היסטוריה של תמיכה בפלסטינים, היחסים בין הקבוצה להנהגת המפלגה הידרדרו.

לאחר הבחירות הכלליות בבריטניה ב-2015 ירד מספר חברי הקבוצה, לאחר שרבים מחבריה איבדו את מושביהם בבחירות. ב-2016, הקבוצה הודיעה כי הכפילה את מספר התומכים הפרלמנטריים שלה, ודיווחה כי 65 חברי פרלמנט התחייבו לתמוך בקבוצה, בתקופה שבה חברי פרלמנט רבים מרדו בהנהגת המפלגה. הקבוצה מיתגה את עצמה מחדש כ"ידידי ישראל במפלגת הלייבור: עבור ישראל, עבור פלסטין, למען השלום".

בתחילת 2017, רשת אל-ג'זירה שידרה סרט תיעודי בן ארבעה חלקים בשם "השדולה", שחקר היבטים של השדולה הישראלית בבריטניה, במיוחד הקשורים למפלגת הלייבור. חבר מצוות שגרירות ישראל, שי מסוט, תועד "זומם" להפיל חברי פרלמנט בריטיים המצדדים בהכרה במדינה פלסטינית; קישוריו לידידי ישראל במפלגת הלייבור הועמדו תחת אור הזרקורים, כולל התייחסות לזמינות של מיליון ליש"ט מממשלת ישראל[21].

במרץ 2018, ידידי ישראל במפלגת הלייבור, יחד עם מועצת הצירים של יהודי בריטניה ומועצת המנהיגות היהודית, השתתפו במחאה ביקורתית על הנהגת קורבין, וקבעו כי אנטישמיות נוכחת במפלגת הלייבור[22].

לאחר הבחירות הכלליות בממלכה המאוחדת 2024, שני חברים בקבוצה נושאים בתפקידים בכירים בממשלה, ראש הממשלה קיר סטארמר שחבר בקבוצה מאז נבחר לראשונה לפרלמנט ב-2015 ושרת האוצר רייצ'ל ריבס.

מימון

עריכה

מימון פעילות הקבוצה מגיע בעיקר מתרומות של נדבנים יהודים בבריטניה. במשך שנים רבות איל הימורים סיריל שטיין ואיש העסקים היהודי טרבור צ'ין תרמו לפעילות הקבוצה. השניים גם תרמו לקבוצה המקבילה של המפלגה השמרנית -ידידי ישראל במפלגה השמרנית[23].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ " גוף בשםידידי ישראל במפלגת " העבודה" הוקם כאן הערב באסיפה שנערכה מטעם "פועלי ציון", למרחב, 2 באוקטובר 1957
    אסיפה רשמית בברייטון להקמת חוג ידידי ישראל בלייבור, דבר, 29 בספטמבר 1957
  2. ^ דוד שאול, רוחו של בווין עדיין מהלכת במשרד החוץ הבריטי, היום (עיתון ישראלי), 15 באוקטובר 1968
    קרוסמאן: ישראל: המדינה היהידה מחוץ למולדתי בה אני מרגיש בבית, הצופה, 1 באוקטובר 1968
  3. ^ ווטסון: הלייבור יתנגד לפגיעה בשלמותה של ישראל, למרחב, 11 במאי 1958
  4. ^ מת סידני גולדברג מזכיר פוע"צ בבריטניה, דבר, 28 באוגוסט 1972
  5. ^ משלחת הלייבור תבוא לישראל, דבר, 10 בדצמבר 1967
    משלחת סקר הגיעה מבריטניה לביקור בישראל, מעריב, 5 בינואר 1970
  6. ^ אליאב באסיפה בפרלמנט הבריטי, דבר, 21 במאי 1970
    נוכחות ישראלית - בועידת הלייבור, דבר, 28 באוקטובר 1971
    מארק סגל, משלחת העבודה לוועידת הלייבור נשאלה על קשרי ישראל־דרא"פ, דבר, 30 בספטמבר 1976
    ידידי ישראל במפלגת העבודה הבריטית בראשותו של פיטר שור ערכו מיפגש לכבוד מזכ"ל מפלגת העבודה ח"כ חיים ברלב, מעריב, 6 באוקטובר 1980
  7. ^ בריטניה מוכנה לסייע במזרח־התיכון, על המשמר, 5 באוקטובר 1975
    פוט תוקף יוזמת אירופה במזרח־התיכון, מעריב, 30 בנובמבר 1980
  8. ^ משלחת ידידי ישראל בלייבור אורחת,העבודה', דבר, 14 בינואר 1971
  9. ^ משלחת הלייבור: לישראל זכות לדרוש בטחונות, מעריב, 12 בינואר 1972
  10. ^ אלון בסימפוזיון עם ידידי ישראל במפלגת הלייבור, דבר, 9 בינואר 1972
  11. ^ השגריר החדש של בריטניה באו"ם - מתומכי ישראל, דבר, 14 במרץ 1974
  12. ^ "צעירי הלייבור" נלהבים מרשמי ביקורם בארץ, דבר, 12 באוגוסט 1974
  13. ^ דובר הלייבור: ערי פועלים ערביים נוסח דרא"פ בישראל, מעריב, 2 באוקטובר 1987
  14. ^ בריטניה שלאל ימין ואש"ף, "העולם הזה", גיליון 2283 מ-3 ביוני 1981, עמוד 23
  15. ^ "Labour Friends Of Israel website – about us"
  16. ^ שרון שדה, כל הצדדים מנמיכים ציפיות מהמפגש הישראלי-פלשתיני בלונדון, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2003
  17. ^ Ian Black, Pro-Israel lobby group bankrolling Tories, film claims, The Guardian, ‏16 NOV 009
  18. ^ ברק רביד, מפלגת העבודה נגד הכרה בריטית במדינה פלסטינית, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2014
  19. ^ אנשיל פפר, סמליות או פוליטיקה: הפרלמנט הבריטי דן בהכרה בפלסטין, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2014
  20. ^ אנשיל פפר, לונדון, ההכרה הבריטית במדינה פלסטינית: אקט סמלי שצריך להדליק נורה אדומה בישראל, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2014
    אנשיל פפר, ברוב מוחץ: הפרלמנט הבריטי הכיר במדינה הפלסטינית, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2014
  21. ^ "הארץ", עובד בשגרירות ישראל בלונדון הוקלט בחשאי כשהוא קורא "להפיל" פוליטיקאים בריטים, באתר הארץ, 8 בינואר 2017
  22. ^ הניו יורק טיימס והגרדיאן, יו"ר הלייבור מסתבך: קורבין התארח בליל סדר של ארגון יהודי אנטי-ישראלי, באתר הארץ, 4 באפריל 2018
  23. ^ David Miller, Tom Griffin, Tom Mills, Hilary Aked, The UK’s pro-Israel lobby in context, openDemocracy, ‏2 December 2013