יהודה בן-כהן
יהודה בן-כהן (במקור עד 1906 קוהן-כהן,[1] לאחר מכן שינה את שמו לליפוֹט קונדור, בהונגרית: Kondor Lipót; ידוע גם בשם לאו קונדור, לאחר עלייתו לישראל יהודה בן-כהן; בודפשט, 31 בדצמבר 1902[2] – אשדוד, 1976)[3] היה פסנתרן ומלחין יהודי-הונגרי שעלה לישראל בשנת 1956.
 | |
| לידה |
31 בדצמבר 1902 ארז'בטווארוש, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
1976 (בגיל 73 בערך) אַשְׁדּוֹד, ישראל |
| שם לידה |
Kohn Lipót |
| מוקד פעילות |
הונגריה, ישראל |
| מקום לימודים |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
  | |
קורות חייו עריכה
ליפוט כהן נולד כבנם של לאיוש קונדור (קוהן-כהן) (1855–1929),[4] בעל בית קפה, ושל ינקה הורצקי (1871–1947). הוא השלים את לימודיו באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט, שם למד הלחנה אצל אלברט שיקלוש וזולטאן קודאי, ופסנתר אצל ארנולד סקיי וטיבאדר סאנטו. הוא קיבל את התואר ואת תעודת ההסמכה שלו ב-1921.
קריירה עריכה
עד עלייתו ארצה עריכה
הוא התחיל את הקונצרטים שלו ב-1925, ולאחר מכן הופיע ברדיו ההונגרי. שם, הוא ואשתו רוז'ה באלינט, נתנו קונצרטים לשני פסנתרים ועבדו גם כמלווים בפסנתר. הוא הקים להקה משלו שניגנה מוזיקת ריקודי ג'אז, איתה הופיע בהצלחה הן בהונגריה והן מחוצה לה. משנת 1929 השתתף ב"מופעי שני פסנתרים" עם טיבור פולגאר, שאיתו נגינת הג'אז שלו בשני פסנתרים הייתה תוכנית קבועה ברדיו.
בשנת 1931 הושלמה הקומדיה המוזיקלית שלו "טלה ירוק" (Zöld bárány) שהולחנה יחד עם יאנוש וסארי והוצגה על ידי התיאטרון ההונגרי.[5] שנה לאחר מכן הושלם מחזה האגדות "גלימת הקסם" (Varázsköntös). היצירה התזמורתית שלו "הרפסודיה הצבעונית" (A Szines rapszódia) בוצעה ב-1935 על ידי התזמורת הסימפונית של בודפשט. במרץ 1936, הקומדיה "בתי ברחה" (Megszökött a leányom), שנכתבה (לִבְרִית) על ידי יוז'ף לנדייל וקַלְמַן קֶלֶמֶן, הולחנה על ידו, והועלתה בתיאטרון ככר בתלן.[6] מאוחר יותר, בריאותו הרופפת אילצה אותו להפסיק להופיע, ולכן התמקד בהלחנה ובהוראה.
בתקופת השואה הוא התגורר עם אשתו ובתו יהודית, בבית המוגן על ידי שגרירות שוודיה. אולם בסוף 1944 הוא ובתו בת החמש עשרה נתפסו ברחוב והוצעדו לכיוון הגבול המערבי של הונגריה באחת מצעדות מוות בודפשט-הדיישהאלום (סתיו 1944). עם זאת, חברה נוצרייה שלהם, מריה דוברוביץ', עקבה אחריהם במכונית ושחררה אותם ליד גיור קרוב לגבול הונגריה-אוסטריה, החזירה אותם לבודפשט וכך ניצלו. על מעשה האמיץ הזה שלה, הוא זכתה מאוחר יותר בתואר "חסיד אומות העולם".[7][8]
אחרי מלחמת העולם השנייה, בין 1946 לבין 1949 לימד ב"מוזיקה הלאומית" (National Music) ולאחר מכן מ-1950 במחלקה לפסנתר של האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט.
אחרי עלייתו ארצה עריכה
הוא עלה לישראל בשנת 1956 ואימץ את השם העברי יהודה בן-כהן. בארץ עסק בהוראה ובהלחנת מוזיקה. בשנת 1965 הקים את הקונסרבטוריון באשדוד ולאחר מכן עבד כראש החוג לפסנתר בקונסרבטוריון תל אביב. בשנת 1969 זכתה רביעיית המיתרים שלו בפרס מטעם קרן ברימר בפילדלפיה כ"רביעיית המיתרים העברית" הטובה ביותר. יצירותיו כוללות בלט, אופרה מהאגדות, מוזיקה קאמרית, מספר שירים ויצירות מקהלה.
אשתו רוז'ה באלינט (1905–1967)[9] הייתה מורה מוסמכת למוזיקה, לה נישא ב-22 באוגוסט 1929 בבודפשט.[10]
לקריאה נוספת עריכה
- ספר המוזיקה ההונגרית. עורך. אימרה מולנאר. בודפשט, אדן הוואש, 1936.
- Magyar életrajzi lexikon: כרך משלים (א–ז). (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. ISBN 963-05-2500-3)
קישורים חיצוניים עריכה
- ליפוט קונדור (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 126686/1906. Forrás: MNL-OL 30798. mikrofilm 453. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1906. év 27. oldal 17. sor
- ^ "Születési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári születési akv. 9/1903. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-11-14.
- ^ Kondor Lipót elhunyt (1976. november 15.) Új Élet, 31. évfolyam, 22. szám
- ^ Kondor Lajos elhunyt (1929. július 5.) Magyar Hirlap, 39. évfolyam, 149. szám
- ^ Zöld bárány (1931. október 11.) Esti Kurir, 9. évfolyam, 231. szám
- ^ Szombaton újra megnyílik a Bethlentéri Színház (1936. március 20.) Friss Ujság, 41. évfolyam, 67. szám
- ^ Egy igaz barát (embermentok.eletmenete.hu) (hozzáférés: 2020. november 14.)
- ^ מריה דוברוביץ', באתר יד ושם (באנגלית)
- ^ Elhunyt Kondor Lipótné (1967. február 24.) Magyar Nemzet, 23. évfolyam, 47. szám
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 1154/1929. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-11-14.