יהודה בן אליעזר הלוי מינץ

רב איטלקי

רבי יהודה הלוי מינץ (מהר"י מינץ; ה'ק"ס? – כ"ד בתשרי ה'רס"ט) היה ראש ישיבה ופוסק הלכה אשכנזי שחי בפאדובה שבאיטליה במאה ה-15, תקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים.

יהודה בן אליעזר הלוי מינץ
מדינה הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1508 (בגיל 100 בערך)
כ"ד בתשרי ה'רס"ט
פדובה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות פדובה
תקופת הפעילות ? – 1508 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות אשכנז
תלמידיו מהר"ם פאדובה
בני דורו מהר"ם מינץ, רבי יעקב פולק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

מהר"י מינץ נולד באשכנז כנראה מעט לאחר שנת ק"ס (1400), והיה תלמיד קרוב לר' אשר ענשכין. בן דודו היה רבי משה מינץ, שעמו עמד בקשרי התכתבות בנושאי בהלכה. הוא התיישב באיטליה וכיהן כרבה של פאדובה שבצפון איטליה במשך 47 שנה. בפאדובה יסד ישיבה גדולה שנהרו אליה תלמידים מאיטליה ומחוצה לה, ביניהם נמנה רבי מאיר קצנלנבוגן (מהר"ם פאדובה), שלימים נשא את נכדתו. הרב מרדכי שמואל גירונדי מספר כי מהר"י מינץ השתלם גם בפילוסופיה והרצה באוניברסיטת פדובה, ומעיד שתמונתו נתלתה באוניברסיטה כהנצחה[1], אך יש סבורים שמדובר בבלבול בינו ובין בר הפלוגתא שלו אליהו דלמדיגו.[2]

הצטרף לרבי יעקב מרגליות בחרם על רבי יעקב פולק בשל המיאון שערך.

ידועה ומפורסמת תשובתו העוסקת במנהג התחפושות בפורים: "על דבר לבישת הפרצופים שנוהגין ללבוש בחורים וגם בתולות זקנים עם נערות בפורים", ודנה בשאלת ההיתר לאיש להתחפש לאישה ולהפך, לאור איסור לא ילבש. הוא פוסק להתיר זאת, מפני שכמה "גדולים וחסידי עולם ז"ל שנתגדלתי אצלם אשר ראו בניהם ובנותיהם, חתניהם וכלותיהם לובשין אותם פרצופין, ושינו בגדים מבגדי איש לבגדי אישה וכן ליהפך" (שו"ת מהר"י מינץ טו). תשובתו זו הובאה להלכה בידי הרמ"א.[3]

מהר"י מינץ האריך ימים (החסיד היעב"ץ העיד כי ראהו מברך ברכת החמה בשנת ה'רס"ה, כבן 100 שנה),[4] והוא נפטר בפאדובה בכ"ד בתשרי רס"ט.[5] חמישה ימים מאוחר יותר נפטר רבי יצחק אברבנאל ונקבר על ידו בפאדובה[6]. כל כתביו נשרפו על ידי הגויים, ונותרו מהם 16 תשובות בלבד, אשר נדפסו בתור "שו"ת מהר"י מינץ" המופיע בסוף "שו"ת מהר"ם פאדובה" של חתן בנו ותלמידו ר' מאיר קצנלנבוגן.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מרדכי שמואל גירונדי, ‏תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה, טריאסט 1853, מערכת הי', אות א', באתר אוצר החכמה.
  2. ^ מרדכי מרגליות, ‏אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, חלק ג', ירושלים ותל אביב תש"ח, עמ' 672, באתר HebrewBooks.
  3. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ"ו, סעיף ח'.
  4. ^ יעקב מתלון, "ברכת החמה", מאורנו ח (תשס"ט), עמ' 118.
  5. ^ במקורות רבים מופיעה שנת פטירתו כה'רס"ח, אך זהו התאריך שהסיק זורגר במאמרו (להלן, 'קישורים חיצוניים').
  6. ^ אמנם, קבריהם נהרסו תוך פחות משנה ומקומם לא ידוע בדיוק עד היום.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.