יעקב מרגליות (נירנברג)

רב גרמני
המונח "יעקב מרגליות" מפנה לכאן. לערך העוסק ברבי יעקב מרגליות מברדיצ'ב, ראו יעקב מרגליות (ברדיצ'ב).

רבי יעקב בן משה מרגליות (או מרגלית) היה רב, פוסק וראש ישיבה מרכזי באירופה בתקופת המעבר שבין תקופת הראשונים לאחרונים. מחבר סדר הגט וסדר החליצה.

רבי יעקב ב"ר משה מרגליות
לידה 1390 לערך
בערך ה'ק"נ
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה ליבורנו (איטליה)
פטירה 1492 או 1502
י"ח שבט ה'רנ"ב או ה'רס"ב[1]
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה רגנסבורג
תקופת הפעילות ?–1492 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק פוסק, ראש ישיבה
רבותיו מהרי"ל, מהר"י ווייל, רבי ישראל איסרלן (בעל תרומת הדשן)[2]
תלמידיו בנו רבי אייזק מרגליות מפראג, רבי יעקב פולק, רבי נפתלי הירץ טריוויש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

רבי יעקב נולד לרב משה מרומנדא ולאשתו הרבנית מרגלא בעיר ליבורנו שבאיטליה, בערך בשנת ה'ק"נ. אמו הייתה אשה חשובה ורבת פעלים, על שמה קרא את שם משפחתו "מרגליות", אולם המשיך לחתום בשם "יעקב מרוממנדי" ככינויו של אביו[3].

מעט ידוע על חייו של רבי יעקב, אולם ידוע כי בראשית דרכו כיהן כרבה של לוקא באיטליה[4]. בהמשך נאלץ לעזוב את איטליה, לכן קבע את מושבו בגרמניה. בגרמניה הייתה מרבית פעילותו, בה למד מפי גדולי הדור - מהרי"ל ותלמידיו, וכיהן ברבנות בקהילות שונות.

בין השנים ה'קצ"ו-ה'ר"ט נדד רבי יעקב בין ערי גרמניה, וכך כיהן כרב בעיירות אאוגסבורג, וירצבורג ובקהילת מגנצא הגדולה[5]. לאחר מכן עבר לנירנברג - שם שהה לתקופה הארוכה ביותר בחייו.

באותה התקופה רבני הקהילות לא היו מקבלים שכר על עבודתם והתפרנסו בעבודות שונות. רבי יעקב נודע כמלמד נערים לפרנסתו, ואף כשדכן. יש הסוברים כי התפרנס אף מעבודת בית הדין ומסידור גיטין וקידושין[6].

בנירנברג הקים רבי יעקב את ישיבת נירנברג, אליה באו מאות תלמידים מרחבי גרמניה, איטליה ובוהמיה. בין תלמידיו הבולטים באותה תקופה ניתן למצוא את רבי יעקב פולק, אבי שיטת הפלפול, ורבי נפתלי הירץ טריוויש מחבר סידור הקבלה וההגהות על פירוש רבנו בחיי.

בסוף חייו עבר לרגנסבורג, בעקבות גירוש היהודים מנירנברג, ובה גם נפטר.

לרבי יעקב היו קשרי ידידות עם השלטון בקיסרות, ואף מופיע שמו במכתב ששלח הקיסר פרידריך השלישי ליהודי גרמניה בתואר "מייסטר" והקיסר נהג בו כראש היהודים בממלכה[7].

עוד היה בקשר עם ההומניסט יוהנס רויכלין, שנסתייע ברבי יעקב לצורך ויכוחיו עם המומר יוהנס פפרקורן[8].

עוד לפני פטירתו עבר בנו רבי אייזק מרגליות לפראג, בה נתמנה לרב הקהילה ובה הקים מחדש את ישיבתו של אביו, יחד עם תלמידו המובהק רבי יעקב פולק (עד שעזב לפולין בעקבות פרשת המיאון). בנו השני, רבי שמואל, כיהן כרבה של רגנסבורג אחרי רבי יעקב, כנראה גם הוא בחיי אביו, וגורש משם עם כל הקהילה היהודית בשנת ה'רע"ט.

רבי יעקב האריך ימים מאוד, ובתשובות שנשלחו אליו הוא מכונה "הישיש המופלג". ידוע כי נפטר בתאריך י"ח שבט, אולם לא ברור באיזו שנה. במרבית המקורות מופיע שנפטר בשנת ה'רס"א[9], אם כן חי כ-110 שנים. אך בשו"ת מהר"י מינץ, בתשובה שנכתבה כנראה בשנת ה'רנ"ב מופיע שמו כ"מהר"י מרגליות זצ"ל"[10], אם כן כבר לא היה אז בחיים. עם זאת, בכתב-יד בנו הוא מעיד כי אביו נפטר בי"ח שבט ה'רס"ב.[11]

על אף דמותו העלומה, רבי יעקב מרגליות נחשב לחוליה משמעותית בהעברת מסורת התורה באשכנז, בשמירת הרצף מבית מדרשם של אחרוני הראשונים אל תחילתה של תקופת האחרונים.

סדר הגט וסדר החליצה עריכה

רבי יעקב כתב חיבור ארוך בשם סדר הגט, בו הוא מפרט את כל הלכות הגט ומנהגיו כמסורת האשכנזים. חיבור זה התקבל בכל קהילות אשכנז, בפרט לאחר שהרמ"א הכניסו ככתבו וכלשונו לחיבורו שלו, דרכי משה, וכתב עליו כי "נוהגין אחריו בכל מדינות אלו".

כמו כן כתב ספר דומה להלכות חליצה בשם "סדר חליצה".

את ספריו הוציא בנו, רבי אייזק מרגליות, בשתי מהדורות שונות, האחת בנירנברג והשנייה ברגנסבורג, המכונות "סדר הגט הארוך" ו"סדר הגט הקצר".

יצא לאור על פי כתב היד בהוצאת מכון ירושלים (סדר הגט יצא בתשמ"ג, תשנ"ח, תשפ"ג, וסדר חליצה בתשנ"ח ותשפ"ג).

פרשת המיאון עריכה

בשנת ה'רנ"ב אישר הרב יעקב פולק מיאון שעשתה אחות אשתו שנישאה בקטנותה, וביטל את הקידושין, אף על פי שחמישים שנה קודם לכן תיקן הרב מנחם ממירזבורק לא לעשות מיאון. הדבר הזה גרם למחלוקת גדולה נגד ר' יעקב פולק, ורבנים רבים וביניהם רבו ר' יעקב מרגליות החרימו אותו.

מהר"י מינץ, שגם היה מזקני הדור שחלקו עליו, כתב בתשובתו כי רבי יעקב מרגליות החרים את תלמידו בשמתא (קללה) שכן במכתבו לרבי יעקב פולק לא כתב עליו לשון "שיחיה" וכדומה, הנהוג במכתבים בין גדולי ישראל (שו"ת מהר"י מינץ סי' י"ג).

בעקבות פרשה זו, עבר רבי יעקב פולק לפולין, שם הקים את בית מדרשו מחדש, ומשם החלה לפרוח תורתם של האחרונים בפולין, ובפרט מתלמיד תלמידו - הרמ"א.

יחסו לתורת הקבלה עריכה

בין היתר, עסק רבי יעקב גם בתורת הנסתר. בכתבי יד שונים נמצאו משמו פירושים קבליים על פסוקי התורה[12].

במהלך התכתבותו עם יוהנס רויכלין (שהייתה בלשון העברית, בגלל בקיאותו של יוהנס בה), ביקש רויכלין מרבי יעקב כי ימציא לו כתבי קבלה שונים בכדי שיוכל להשתמש בהם לצורך ויכוחו עם פפרקורן, בתשובתו כותב לו רבי יעקב:

חכם באומות, יחי וירום הודו בשלומות, אדוני המעולה בחכמות דוקטור יוהן תולדות לבית אבותיו מעיר פורצן ועכשיו דר בעיר שטוקרטן. אדוני! ראיתי מבוקשך ותשוקתך, אל הספרים אשר נקבת בשמותם, מחוברים באמרות צרופות בחדרי הקבלה, אשר היא חכמה נעלמת מרוב אנשי דורנו, ואין רוב הדעות והלבבות משיגות אותה חכמה לרוב דקותה ועומקה, ובמופלא מן האדם אל ידרוש פן מהחכמה יתרבה לו ההפסד יתר על התועלת, משל למסתכל בניצוץ השמש עיניו כהות. ודע אדוני שאותם הספרים אשר אדוני מבקש לא נמצאים פה לקנות. אבל במה שאפשר לי לשרת לאדוני הנני עבדכם מזומן. נאום הקטן הנקרא יעקב מרגליות[13].

אכן, כאמור, אחד מתלמידיו המובהקים הוא רבי נפתלי הירץ טריוויש הידוע כאחד מחכמי הקבלה החשובים באשכנז באותה תקופה, אשר חיבר את סידורו עם הערות מחכמת הקבלה על סדר התפילה, ואף הביא בו הנהגות מרבו רבי יעקב מרגליות ומבנו רבי אייזק[14]. גם תלמידו הגדול רבי יעקב פולק הובא על ידי רבי נפתלי כבעל ביאור על דרך הסוד לאחד מרמזיו של רבנו בחיי לשם ה'[15].

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יש הסוברים שנפטר ברנ"ב כיוון שמוזכר בשו"ת מהר"ם מינץ בנוגע לפרשת המיאון כ"רבי יעקב ז"ל", אולם נראה כי תשובה זו עצמה נכתבה לאחר פטירת רבי יעקב ותיארה את מאורעות הפרשה כעשור קודם לכן. בפרט לאור העובדה שנמצא בכתב ידו של רבי אייזיק בנו גט שסידר אביו בז' מרחשון רס"א, ושם הוא כותב שזהו הגט האחרון שסידר "כי נתבקש למעלה י"ח שבט רס"ב". אלף מרגליות עמ' 4.
  2. ^ שמות החכמים (וויס), ערך קיג (רבי ישראל איסרלן) וערך קטו (מהר"ם מינץ). שם מתואר שרבי יעקב 'היה נשאל' מפי רבי ישראל. אמנם שם מובא שמהר"ם מינץ הוא רבו המובהק, אך אין זה מסתבר.
  3. ^ יש שכתבו ששם משפחתו היה מרגליות-יפה, ושהוא היה בנו של רבי משה יפה מבולוניה ואחיו של אברהם יפה, אך נראה שמקור דעה זו בטעות בין רבי יעקב לבין אחד מצאצאיו
  4. ^ כך כתוב בכל המקורות הידועים, אולם בספר אלף מרגליות מובא שהכוונה היא לעיר לוקו שבפולין, ולא ללוקה שבאיטליה. כנראה כוונתו לעיר לוקוב, אמנם בשו"ת מהר"ם מינץ נראה שהיתה סמוכה לפוזנן, שכן רבי יעקב סידר גט בלוקא ושלח אותו עם שליח לפוזנן, ואילו לוקוב רחוקה מאות קילומטרים מפוזנן, לכן יש לשער שהכוונה לכפר לאוויצה (Ławica) שמאז 1940 נבלע כשכונה בפוזנן.
  5. ^ אף שיש החולקים על קביעה זו. אלף מרגליות עמ' 3.
  6. ^ אלף מרגליות עמ' 4.
  7. ^ אשל הגדולים, הרב אלעזר גארטינהויז.
  8. ^ אשל הגדולים, שם
  9. ^ ספר היוחסין (ווייס שכטער), שמעון פוגל
  10. ^ שו"ת מהר"י מינץ סי' יג. אמנם אין זו הוכחה מוחלטת, שכן רוב כתבי מהר"י מינץ נשרפו לאחר פטירתו ונדפסו רק מעט תשובות משמו, על כן תאריך הפרסום אינו מדויק.
  11. ^ אלף מרגליות, עמ' 2.
  12. ^ בספר אלף מרגליות, המזכיר כתב יד הערות באגדה ובקבלה עמ' קל"ה, מובא ביאור קבלי משמו לפסוק "איש על דגלו באותות".
  13. ^ משפחות עתיקות בישראל, צאצאי ר' יעקב מרגליות מלוקא, יעקב לייב שפירא.
  14. ^ סידור המקובל רבי הירץ טריוויש, קריאת שמע: "ואמנם שמעתי מפה קדוש אלופי מהררי"מ ז"ל שאמר אמן שמע ישראל... וגם רבי יצחק בן הרב ז"ל"
  15. ^ הובא משמו בספר "נפתלי אלהים נפתלתי", ראו טריביש, נפתלי הירץ, "נפתלי אלדים נפתלתי" (נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי), באתר היברובוקס (סריקת דברי הקדמה מאת המחבר), וכן ספר נפתלי מאת רבי נפתלי הירץ טריוויש (מקוטלג כ"טריביש, נפתלי הירץ") באתר הספרייה הלאומית.