יהודה ליאופולד ורנר
יהודה ליאופולד ורנר (באנגלית: Yehudah Leopold Werner; נולד ב-1931 במינכן, גרמניה) הוא פרופסור אמריטוס לזואולוגיה וחוקר זוחלים (הרפטולוגיה) באוניברסיטה העברית בירושלים במחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן.
 | |
| לידה |
1931 (בן 93 בערך) מינכן, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| ענף מדעי |
זואולוגיה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט |
גאורג האז |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
  | |
ביוגרפיה
עריכהורנר נולד בגרמניה ב-1931. אביו, ממנהיגי הקהילה במינכן, ברח עם משפחתו מהמשטר הנאצי בשנת 1933 לצרפת ולאנגליה, ובשנת 1935 עלתה המשפחה לארץ ישראל. ורנר למד בבית הספר הריאלי בחיפה במגמה הביולוגית, ומגיל 14–15 עסק בהרפטולוגיה (חקר הזוחלים והדו-חיים), לרבות חברות באגודות הרפטולוגים בהולנד ובעולם. ביוזמת מורו לטבע, היה מהראשונים[דרושה הבהרה] שכתבו עבודה שנתית. בכיתה י"א הצטרף לגדנ"ע של ההגנה ותיפקד בסיור ובקשר. בסוף השנה, יוני 1948, בני השכבה גויסו לצה"ל כתגבורת במלחמת העצמאות; הוא השלים את בחינות הבגרות ב-1949 (בחופשה מהצבא). בצה"ל שירת בשנים 1948–1950 (ובמילואים עד 1985) כאלחוטן מורס ואלחוטן ראשי של חטיבה 5 בגבעתי.
ורנר התקבל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים על סמך מאמריו בעיתון אגודת ההרפטולוגים ההולנדית. הוא למד לתואר מוסמך בזואולוגיה בשנים 1950–1956 (עם בוטניקה ופרזיטולוגיה, ומחקר בכרומוזומים של שממיות ושל נחשים פרימיטיביים). סיים ב-1961 דוקטורט בהצטיינות (summa cum laude). התיזה, בהנחיית פרופ' גאורג האז, דנה בעמוד השדרה של השממיות, בשימת לב מיוחדת לזנב, ניתוקו והתחדשותו.
ורנר היה עוזר הוראה באוניברסיטה בשנות לימודיו השנייה והשלישית. החל משנתו הרביעית (אוקטובר 1953) הועסק באוניברסיטה כעוזר מחקר באוסף הזוחלים ובאוסף ההוראה, וכעוזר הוראה. פעילותו באוספים כללה בין היתר ייזום הקיטלוג האחיד לכל האוספים הזואולוגיים באוניברסיטה, וחידושים טכניים. במסגרת ההוראה פיתח בין השאר חוברות לעבודה עצמית במעבדה. ורנר קיבל דרגת פרופסור מן המניין ב-1978, בגיל 47 שנחשב למוקדם, אף על פי שנמנע מצירוף שמו לפרסומי תלמידי המחקר שלו, ובמקביל להתנדבותו בתפקידים ציבוריים.
ורנר היה פעיל ארבע שנים בוועד ארגון הסגל הזוטר, וייצג אותו בוועדה הפרופסיונלית שניהלה את העסקת הסגל הזוטר. היה פעיל בחברה לזואולוגיה, לרבות ארגון כנסים ותורנות יו"ר, ושנים רבות ערך את תקציריה לפרסום. ערך את כתב העת הישראלי לזואולוגיה (באנגלית) 17 שנים, והנהיג בו שיפוט עמיתים. הוא היה חבר בוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית 36 שנים, וניסח את כללי עבודתה. השתתף בהקמת החברה להגנת הטבע (1953) והנהיג משטר פרוטוקולים בעבודת הוועד המנהל. בהמשך, בהיותו דוקטורנט, חבר לפרופסורים אמוץ זהבי והיינריך מנדלסון למשלחת ששכנעה את שר החקלאות קדיש לוז להקים את רשות שמורות הטבע. מאז ליווה את שני הגופים בצורות שונות.
מחקריו עוסקים בשלושה מוקדים: השממיתיים כבעלי חיים שלמים רב-צדדיים עם אבולוציה מיוחדת (מהכרומוזומים ועד להתנהגות השיחור לטרף); יחסי מבנה-תפקוד בגוף הזוחל (הזנב, האוזן, העין, דו-פרצופיות זוויגית); עולם החי של המזרח התיכון ובייחוד בישראל (ובעיות שמירתו). חקר זוחלי המזרח התיכון הניב מידע על נוכחות או היעדרות מינים מסוימים בארץ ובשכנותיה, וכן הביא לגילוי ותיאור מינים חדשים למדע: צפרדע אחת ו-14 מינים (או תת-מינים) של לטאות ונחשים. ורנר היה גם האוצר של האוסף הלאומי של דו-חיים וזוחלים באוניברסיטה העברית עד צאתו לגמלאות (2000) ונחשב בר-סמכא מרכזי בזוחלי האזור. מינים (או תת-מינים) חדשים-למדע אחדים נקראו על שמו על ידי החוקרים שתיארו אותם. ב-2013 הוכלל בספר ראיונות עם הרפטולוגים נבחרים, כ-1% מציבור ההרפטולוגים בעולם.[1]
לאורך השנים ורנר נסע לשבתונים, השתלם וחקר במגוון אוניברסיטאות ברחבי העולם. הוא שותף בהנהלות הקונגרס הבינלאומי למורפולוגיה, הקונגרס העולמי להרפטולוגיה, והקונגרס האסיאתי להרפטולוגיה, והוא עדיין עוזר לעריכה של מספר כתבי עת. הוא נושא, או נשא, הרצאות בעברית, אנגלית, גרמנית וספרדית (בשפה זאת נתן קורס ייחודי בעולם על תקשורת קולית בזוחלים, באוניברסיטת קורדובה, ארגנטינה).
ורנר כתב על סוגיות טכניות במחקר ובכתיבה, ביקורות ספרים, מאמרי מדע פופולרי בטור מאויר בציוריו בביטאונים "במחנה" (1953-1951) ובעיקר ב"הטבע והארץ", "טבע וארץ" ו"לדעת". ב-1995 פרסמה רשות הטבע והגנים את "מדריך לזוחלי ארצנו"[2] שכתב וצילם ורנר.
ב-2021 ראה אור ספרו "חיי הזוחלים בארץ ישראל, עם הערות על אזורים שכנים".[3]
מאז שנת 1964 הוא נשוי לנורית מאירשטיין. אב לשלושה.
פרסומים
עריכהפרסומים בהם הגדיר מינים חדשים למדע:
- Hyla heinzsteinitzi - Grach, Plesser & Werner, 2007[4][5]
- Acanthodactylus ahmaddisii - Werner, 2004[6]
- Acanthodactylus beershebensis - Moravec, Baha El Din, Seligmann, Sivan & Werner, 1999[7]
- Acanthodactylus pardalis - (Lichtenstein, 1823) Moravec, Baha El Din, Seligmann, Sivan & Werner, 1999[7]
- Asaccus nasrullahi - Werner, 2006[8]
- Cerastes cerastes - Werner, Sivan, Kushnir & Motro 1999[9]
- Cerastes cerastes hoofieni - Werner & Sivan, 1999[9]
- Cerastes gasperettii - Werner, 1987
- Cerastes gasperettii - Werner, Le Verdier, Rosenman & Sivan, 1991[10]
- Cerastes gasperettii mendelssohni - Werner & Sivan, 1999[9]
- Eirenis coronella ibrahimi - Sivan & Werner, 2003[11]
- Eirenis coronelloides - Sivan & Werner, 2003[11]
- Laudakia stellio salehi - Werner, 2006[12]
- Mesalina bahaeldini - Segoli, Cohen & Werner, 2002[13]
- Micrelaps tchernovi - Werner, Babocsay, Carmely & Thuna, 2006[14]
- Ptyodactylus hasselquistii krameri - Werner, 1995[15]
קישורים חיצוניים
עריכה- יהודה ליאופולד ורנר, דף המרצה באתר האוניברסיטה העברית
- עפרי אילני, מבריכת ממילא לשולחן המזכירה: כך נעלמה האילנית החדשה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2007
- Reptile Life in the Land of Israel, ספרו המקיף של פרופ' יהודה ל.ורנר על זוחלי הארץ וסביבתה
יהודה ל. ורנר (1931-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Li Vigni, F. 2013. A Life for Reptiles and Amphibians, Vol. 1, A Collection of 55 Interviews on "How to become a Herpetologist", Frankfurt: Chimaira.
- ^ הספרים של יהודה ליאופולד ורנר, באתר "סימניה"
- ^ חיי הזוחלים בארץ ישראל, מוסד ביאליק, 2021
- ^ Grach, C., Plesser, Y. & Y. L. Werner (2007): "A new, sibling, tree frog from Jerusalem (Amphibia: Anura: Hylidae)". - Journal of Natural History 41 (9–12): p. 709–728.
- ^ ראו גם: Molecular Phylogenetics and Evolution 49: 1019–1024
- ^ Werner, Y. L. (2004): "A new species of the Acanthodactylus pardalis group (Reptilia: Lacertidae) from Jordan". - Zoology in the Middle East 32: p. 39–46
- ^ 1 2 Moravec, J., Baha El Din, S., Seligmann, H., Sivan, N. & Y. L. Werner (1999): "Systematics and distribution of the Acanthodactylus pardalis group (Lacertidae) in Egypt and Israel". - Zoology in the Middle East 17: p. 21–50.
- ^ Werner, Y. L. (2006): "Retraction of Ptyodactylus Goldfuss from the fauna of Iran and its replacement by a new species of Asaccus Dixon & Anderson (Reptilia: Sauria: Gekkonidae). - Hamadryad 30: p. 135–140.
- ^ 1 2 3 Werner, Y. L., Sivan, N., Kushnir, V. & U. Motro (1999): "A statistical approach to variation in Cerastes (Ophidia: Viperidae) with the description of two endemic subspecies". - In: Joger, U. [ed.]: Phylogeny and Systematics of the Viperidae. Kaupia 8: p. 83–97
- ^ Werner, Y. L., Le Verdier, A., Rosenman, D. & N. Sivan (1991): "Systematics and zoogeography of Cerastes (Ophidia: Viperidae) in the Levant: I. Distinguishing Arabian from African Cerastes cerastes". - The Snake 23: p. 90–100.
- ^ 1 2 Sivan, N. & Y. L. Werner (2003): "Revision of the Middle-Eastern dwarf-snakes commonly assigned to Eirenis coronella (Colubridae)". - Zoology in the Middle East 28: p. 39–59.
- ^ Lachmann, E., Carmely, H. & Y. L. Werner (2006): "Subspeciation befogged by the 'Seligmann effect': the case of Laudakia stellio (Reptilia: Sauria: Agamidae) in southern Sinai, Egypt. - Journal of Natural History 40 (19–20): p. 1259–1284
- ^ Segoli, M., Cohen, T. & Y. L. Werner (2002): A new lizard of the genus Mesalina from Mt. Sinai, Egypt (Reptilia: Squamata: Sauria: Lacertidae). - Faunistische Abhandlungen 23 (1): p. 157–176.
- ^ Werner, Y. L., Babocsay, G., Carmely, H. & M. Thuna (2006): "Micrelaps in the southern Levant: variation, sexual dimorphism, and a new species (Serpentes: Atractaspididae)". - Zoology in the Middle East 38: p. 29–48.
- ^ Werner, Y. L. (1995): "Some unusual accidental herpetological finds from Cyprus and Lebanon, including a new Ptyodactylus (Reptilia: Lacertilia: Gekkonidae)". - Biologia Gallo-Hellenica 22 ("1994"): p. 67–76.