פתיחת התפריט הראשי

קדיש לוּז (לוּזִ'ינְסקי) (10 בינואר 18954 בדצמבר 1972) היה מנהיג פועלים, שר החקלאות ויושב ראש הכנסת.

קדיש לוז
Kadish Luz.jpg
קדיש לוז, 1955
לידה 10 בינואר 1895
בוברויסק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בדצמבר 1972 (בגיל 77)
דגניה א', ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1920
השכלה אוניברסיטת אודסה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא, כלכלן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפא"י, המערך, עבודה
יושב הראש ה-3 של הכנסת
30 בנובמבר 195917 בנובמבר 1969
(10 שנים)
כנסות 4 - 6
שר החקלאות ה־6
3 בנובמבר 195517 בדצמבר 1959
(4 שנים ו-6 שבועות)
תחת ראש הממשלה דוד בן-גוריון
חבר הכנסת
20 באוגוסט 195117 בנובמבר 1969
(18 שנים)
כנסות 2 - 6
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ביקור קדיש לוז בכפר חב"ד.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

לוז נולד בשם קדיש לוּזִ'ינְסקי בשנת 1895 בעיר בוברויסק שברוסיה הלבנה, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). היה קרוב משפחתו של שבתאי לוז'ינסקי.

למד ב"חדר מתוקן" ובגימנסיה המקומית, בטכניון בקרלסרוהה שבגרמניה, במכון לכלכלה בסנקט פטרבורג, במכון החקלאי ליד אוניברסיטת אודסה ובאוניברסיטת דורפט. בין השנים 19161917 שירת בצבא הרוסי, וסיים את בית הספר לקצינים. היה ממייסדי ”ברית החייל העברי” ברוסיה וממייסדי תנועת "החלוץ".

בחודש תמוז תר"ף (1920) עלה לארץ ישראל. עבד כפועל חקלאי בקריית ענבים ובבאר טוביה. בשנת 1921 הצטרף לקבוצת ”דגניה ב'”.

מעיסוקיו בפעילות הציבורית בארץ:

לוז היה חבר מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) מיום ייסודה. היה חבר כנסת מטעם מפא"י החל בכנסת השנייה ועד הכנסת השישית. היה חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט וחבר ועדת הכספים בכנסת. בתקופת הכנסת השלישית כיהן כשר החקלאות. למרות היותו איש מפא"י מובהק, זכה להערכה רבה בכל המפלגות וכיהן כיושב ראש הכנסת בכנסת ה-4, ה-5 וה-6 - במשך עשר שנים. בתקופת כהונתו כיושב ראש, בשנת ב-1966, נחנך משכנה של הכנסת בגבעת רם. בראשית דבריו בטקס אמר: "כאן, על גבעה מגבעות ירושלים אנו חונכים את בית התמיד של הכנסת".

לוז כיהן גם כנשיא המדינה בפועל בין פטירתו של נשיא המדינה יצחק בן-צבי ב-23 באפריל 1963 לבין תחילת כהונתו של זלמן שזר ב-21 במאי באותה שנה.

על שמו רחובות בשכונת רמת ורבר בפתח תקווה, בשכונת רמות ספיר בחיפה, בקריית מוצקין, בכפר סבא וברמת שרת בירושלים.

לפי בקשתו, הובא למנוחת עולמים בקיבוצו דגניה ב' ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. היה אב לשתי בנות ושני בנים: אסתר דינר, צבי לוז הסופר וחוקר הספרות, אהוד לוז, חוקר מחשבת ישראל וחנה ברקן.

כתביועריכה

  • אבני דרך בקבוצה: קורות ותמורות, תל אביב: תרבות וחינוך, 1962. (מהדורה נוספת: תרבות וחינוך בשיתוף איחוד הקבוצות והקיבוצים, 1965.)
  • אחד משנים עשר, תל אביב: עם עובד, תש"ל. (אוטוביוגרפיה)
  • כנשוא נס, תל אביב: עם עובד - תרבות וחינוך, תשל"ב.

חוברות:

  • הקבוצה והנוער / קדיש לוזינסקי, תל אביב: מרכז הנוער של חבר הקבוצות, [תש"ה].
  • גידול הקבוצה והתמורות החברתיות / קדיש לוזינסקי, [תל אביב]: חבר הקבוצות לנוער, [1945].
  • גורמי משק בקבוצה / קדיש לוזינסקי, תל אביב: חבר הקבוצות לנוער, תש"ז.
  • דרכו של חבר הקבוצות / קדיש לוז, תל אביב: חבר הקבוצות, תשי"א.

לקריאה נוספתעריכה

  • מדברי יושב ראש הכנסת לשעבר קדיש לוז ז"ל כונסו ליום השנה לפטירתו (כ"ח בכסלו תשל"ד, 23 בדצמבר <1973), ירושלים – רמלה: דפוס הממשלה, [תשל"ד].
  • אדם ודרך: דברים בכתב ובעל פה משלו ועליו / (העורך: מרדכי סבר), דגניה: [חמו"ל], תשל"ד. (על קדיש לוז, לאחר מותו)

קישורים חיצונייםעריכה