יהודית רותם

יהודית רותם
	רותם, 2024
לידה	13 ביוני 1942 (בת 82); בודפשט, ממלכת הונגריה
שם לידה	Rotem Judit
מדינה	ישראל, הונגריה
פרסים והוקרה	פרס היצירה לסופרים עבריים (2003)

יהודית רותם (נולדה ב-13 ביוני 1942) היא סופרת ועורכת ספרותית ישראלית.

ביוגרפיה

יהודית רותם נולדה בבודפשט, הונגריה. במהלך מלחמת העולם השנייה נמלטו הוריה ברכבת ההצלה שארגן ישראל קסטנר. המשפחה נשארה בשווייץ שנה ואז עלתה לישראל, כשהיא בת שלוש.

גדלה בגבעת שמואל ולאחר מכן בבני ברק במשפחה חרדית, למדה בבית יעקב, ובגיל שמונה עשרה נישאה לרב צבי רוט שהיה בחור ישיבה ובהמשך לימד בישיבה. היא עבדה כמורה. לאחר עשרים וארבע שנות נישואים יצאה בשאלה ובני הזוג התגרשו. עבדה כסופרת צללים (בין השאר, עבור גליה אלבין, בנו גיטר ואחרים), כתבה תחת שם עט טור בכתב העת את^[1] ולאחר שמונה שנים החלה לכתוב פרוזה.

בשנת 2001 נבחרה כסופרת השנה מטעם העיתון "גלובס"^[2], ובשנת 2003 זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

רותם נישאה בשנית למשה בר-יודא, ממנו התאלמנה בשנת 2014. סיפרה "עד שאבא יחזור", מתאר את מסע ההישרדות של בר-יודא כילד בתקופת השואה^[3].

יהודית רותם ופרופ' דניאל שטרנהיימר נעשו בני זוג ב-2018 וב-2020 נישאו בחב"ד, טוקיו.

אחת מבנותיה של רותם היא העיתונאית תמר רותם (הארץ). בתה, נורית רוט (רייטנר), היא סופרת צללים ועורכת של אוטוביוגרפיות, ספרי זיכרונות וספרי עיון, ומנחה סדנאות לכתיבת סיפורי חיים.

שתיים מבנותיה של רותם נפטרו בילדותן; בתה הבכורה יעלי נפטרה מעט לפני הגיעה לגיל שנה, ובתה השלישית רחלי נפטרה ממחלה בגיל חצי שנה^[1]. בתה נעה רוט, אשת תיאטרון וקולנוע, הפיקה וביימה את הסרט "גירסא דינקותא" (2015) המספר את המהפך בחיי אמה והמשפחה. הסרט זכה לשבחים רבים^[1]. לרותם 10 נכדים מבנה החרדי ו-16 מבנותיה^[1].

מספריה

ספרים למבוגרים

בברית יחד: סיפורה של תנועת בח"ד-בני עקיבא בארצות הונגריה (1985)
אחות רחוקה: עולמה של האשה החרדית בעיני מי שיצאה משם (1992)
Distant sisters : the women I left behind ‏(1997)
קריעה (1996)
אהבתי כל-כך (2000)
איש אשר רוח בו: צבי גולדפרב – חייו (2002)^[4]
כולם צמאים לאהבה (2003)^[5]
הדום בגן עדן (2005)^[6]
כמיהה (2006)^[7]
על משכבם בלילות, הוצאת קשת (2009)^[8]
מתי תבוא אלי, הוצאת כנרת זמורה-ביתן (2011)
עד שאבא יחזור, הוצאת כנרת זמורה-ביתן (2015)^[9]
שובי נפשי, הוצאת עם עובד (2018)^[10]
אמור מילה למעני, הוצאת ידיעות ספרים (2024)^[1]

ספרים לילדים

דנה ואמא והר נפוליאון (2007). איורים: רחלי שלו
אפשר לספר זאת גם ככה: סיפורי החגים לילדים (2013). איורים: רחלי שלו^[11]

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של יהודית רותם, בקטלוג הספרייה הלאומית
מאמרי יהודית רותם, באתר "הארץ"
יהודית רותם, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
יהודית רותם, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
יהודית רותם, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
יהודית רותם, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
יהודית רותם בתכנית "סיבה למסיבה" 1989, סרטון בערוץ "קלטות מכוסות אבק", באתר יוטיוב (אורך: 09:38)
קרן צוריאל-הררי, ‏לכתוב זה משמעת, זה להכריח את ההשראה, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2001
אריק גלסנר, על יהודית רותם, מעריב, 2008
בועז כהן, ‏"הקריעה בחיי התאחתה סוף-סוף", באתר גלובס, 9 באוגוסט 2010 - ריאיון
תמר רותם, לגדול בעולם החרדי: פצע שלא מתאחה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2012 - תמר רותם מראיינת את אימה יהודית רותם
קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם יהודית רותם, באתר iCast‏, 1 באפריל 2012
אהרון ברנע מראיין את הסופרת יהודית רותם בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 10.7.16
טליה לוין, ‏"סופרים מתייחסים לזקנה כאל רעה חולה, אבל אני מוצאת בה הרבה יופי", באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2019
סיפורי חיים וביוגרפיות בעריכתה של יהודית רותם
יהודית רותם, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"

מכתביה

יהודית רותם והיהדות, באתר ynet, 23 בדצמבר 2007
סיפורי אלף לילה, באתר ynet, 23 במרץ 2009
זעקת דם היוצאים בשאלה, באתר הארץ, 23 בינואר 2014
היום שבו יהודית רותם רצתה להיות סופרת, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2014

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ נטע אחיטוב, מבחינתה של יהודית רותם, טוב שהמשפחה החרדית שלה לא קוראת את מה שהיא כותבת, באתר הארץ, 31 בינואר 2024
^ עירית נחמני, ‏מגזין "ליידי גלובס" מציג את עשר נשות הקריירה לשנת 2001, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2001
^ גילי איזיקוביץ, מה מסתתר מאחורי ספר הנוער החדש של יהודית רותם, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2015
^ מוסף "ספרים", זיכרונות, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2002
^ טל ניב, אומרים אהבה יש בעולם, באתר הארץ, 11 בינואר 2004
מירי פז, ‏מיתות סדרתיות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2003
^ סמדר שיפמן, סיור אנתרופולוגי קרוב לבית, באתר הארץ, 15 ביוני 2005
^ מיכל זמיר, למה "נאפף בבדידותו" ולא התעטף בה?, באתר הארץ, 28 בינואר 2007
^ טלי ריין, ביקשתיו ולא מצאתיו, באתר הארץ, 6 במאי 2009
^ מתן חרמוני, "עד שאבא יחזור": הטרגדיה מכה בקוראים, באתר הארץ, 14 בפברואר 2016
^ שי רודין, "שובי נפשי": במקום לגולל סיפור, יהודית רותם מרבה בהסברים ובהרהורים, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2018
^ אנה הרמן, החגים כגשר בין דתיים לחילונים, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2013

[נטע-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ נטע אחיטוב, מבחינתה של יהודית רותם, טוב שהמשפחה החרדית שלה לא קוראת את מה שהיא כותבת, באתר הארץ, 31 בינואר 2024

[2] עירית נחמני, ‏מגזין "ליידי גלובס" מציג את עשר נשות הקריירה לשנת 2001, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2001

[3] גילי איזיקוביץ, מה מסתתר מאחורי ספר הנוער החדש של יהודית רותם, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2015

[4] מוסף "ספרים", זיכרונות, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2002

[5] טל ניב, אומרים אהבה יש בעולם, באתר הארץ, 11 בינואר 2004
מירי פז, ‏מיתות סדרתיות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2003

[6] סמדר שיפמן, סיור אנתרופולוגי קרוב לבית, באתר הארץ, 15 ביוני 2005

[7] מיכל זמיר, למה "נאפף בבדידותו" ולא התעטף בה?, באתר הארץ, 28 בינואר 2007

[8] טלי ריין, ביקשתיו ולא מצאתיו, באתר הארץ, 6 במאי 2009

[9] מתן חרמוני, "עד שאבא יחזור": הטרגדיה מכה בקוראים, באתר הארץ, 14 בפברואר 2016

[10] שי רודין, "שובי נפשי": במקום לגולל סיפור, יהודית רותם מרבה בהסברים ובהרהורים, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2018

[11] אנה הרמן, החגים כגשר בין דתיים לחילונים, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2013

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]


רותם, 2024
לידה	13 ביוני 1942 (בת 82) בודפשט, ממלכת הונגריה
שם לידה	Rotem Judit
מדינה	ישראל, הונגריה
פרסים והוקרה	פרס היצירה לסופרים עבריים (2003)