יהונתן גארב

חוקר קבלה ישראלי

יהונתן גארב (נולד ב-14 ביולי 1967) הוא חוקר קבלה ישראלי. עומד בראש הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום (יחד עם פרופ' יהודה ליבס) בחוג למחשבת ישראל, באוניברסיטה העברית בירושלים.

יהונתן גארב
Jonathan Garb
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 ביולי 1967 (בן 56)
יוהנסבורג, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי קבלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט משה אידל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

יהונתן גארב נולד ביוהנסבורג, דרום אפריקה, ועלה לארץ ישראל ב-1973. בשנת 1980, למד גארב בישיבת כנסת ישראל, שם שמע שיחות מוסר מהרבנים שלמה וולבה וראובן לויכטר. כבחור בישיבה למד גארב קבלה באופן עצמאי[1]. יותר מאוחר הוא גם למד תלמוד אצל הרב פרופ' דוד הלבני. בנוסף, למד אצל המקובלים רבי אליעזר צבי ספרין מחסידות קומרנה ורבי יצחק מאיר מורגנשטרן. את שלושת תאריו למד באוניברסיטה העברית בין השנים 1990 ל-2001. עבודות המאסטר והדוקטורט שלו נכתבו בהנחיית פרופ' משה אידל. הוא היה פוסט-דוקטורנט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שימש מרצה אורח בבית הספר ללימודים מתקדמים במדעי החברה בפריז. בשנת 2010 גארב קיבל מהאוניברסיטה העברית פרס נשיא על מחקר יוצא דופן (בן פורת/קרן משפחת פולק). כמו כן, במהלך השנה האקדמית 2011–2012 היה עמית במרכז תקווה למשפט ותרבות יהודית באוניברסיטת ניו יורק.[2] הוא עמד בראש תוכנית אמירים בשנים 2014-2013.[3] ב-2014 הוא זכה בפרס גרשם שלום לחקר הקבלה.[4] הוא שותף-עורך של כתב העת "תרביץ" והיה במשך עשור חבר מערכת של "Kabbalah: Journal for the Study of Jewish Mystical Texts" (כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית).[5]

מחקר עריכה

תחומי העניין המחקריים של גארב מתמקדים במחשבה רבנית, קבלה מודרנית וקבלה בת-זמננו, ומחקר משווה של טכניקות וחוויות מיסטיות, במיוחד שמאניזם וטראנס. מנקודת מבט גאוגרפית, המומחיות של גארב מתמקדת בירושלים, צפון אפריקה ופראג. לאחרונה, הוא החל להתמקד באיטליה, במיוחד בחוג שנוצר סביב דמותו של ר' משה חיים לוצאטו. הוא טוען כי שאר חברי המעגל כתבו טקסטים רבים שמיוחסים ללוצאטו.[6] המחקר שלו מושפע מתאוריות פוסט-מודרניות, במיוחד מעבודותיו של מישל פוקו.[7] גארב הולך בגישה הפנומנולוגית של המורה העיקרי שלו משה אידל.[8] ככזה, הוא כבר ספג ביקורת — בין היתר על ידי פיטר שאפר — תוך שימוש בתוצאות מחקר אקדמי כבניית אבני יסוד לדת חדשה, דת יהודית מיסטית ופוסטמודרנית".[9] מחקריו המונוגרפיים של גארב חורגים בהרבה מהגישה הפילולוגית-היסטורית הדומיננטית בחקר הטקסטים המיסטיים היהודיים של גרשום שלום וחסידיו.

בספרו הראשון "הופעותיו של הכוח במיסטיקה היהודית: מספרות חז"ל עד קבלת צפת", הוא מבקש לפרש תפיסות כוח בקבלה דרך דגמים הרווחים בשיח המודרני והפוסט-מודרני, כגון זה של מישל פוקו. הספר דן בדגמים של היחס בין הכוח האלוהי לכוח האנושי בספרות המיסטית היהודית. דגמים אלה חולצו מתוך שלל טקסטים, שרבים מהם נמצאים בכתבי יד וטרם נידונו במחקר. הדיון מצביע על ההמשכיות העמוקה בין מקורותיה הקדומים של המיסטיקה היהודית, המצויים כבר בספרות חז"ל, לדיונים קבליים עד קבלת צפת במאה השש עשרה ועד בכלל.[10]

בספרו השני: "יחידי הסגולות יהיו לעדרים: עיונים בקבלת המאה העשרים" הוא בוחן את קבלת המאה ה-20 בהקשר הישראלי והעולמי, מתוך טווח מרשים של מקורות חסידים, ליטאים, ספרדים, ציונים-דתיים.[11] מחקר זה נחשב לאחד המחקרים המקיפים של הקבלה המודרנית והעכשווית עד כה.[12] בחיבורו השלישי, "Shamanic Trance in Modern Kabbalah", הוא בוחן ממדים שמאניים במיסטיקה היהודית. בספרו מתאר גארב את הטראנס כ"מצב טבעי שניתן לקבל אליו גישה בקלות, למשל תוך כדי שיחה רגילה, ללא כל צורך להשתמש בכל טכניקה היפנוטית טקסית". הוא מראה כיצד אפשר להבין שמצבים מיסטיים מסוימים של מקובלים וצדיקים חסידיים הם למעשה טראנס, וכיצד ההבנה הזאת עוזרת לנו לפרש נכונה את כוונותיהם, ולא, למשל, לפתור את דבריהם כדרשנות היפותטית גרידא.[13]

החיבור הרביעי שלו "מקובל בלב הסערה: ר' משה חיים לוצאטו" הוא ביוגרפיה אינטלקטואלית על המקובל האיטלקי ר' משה חיים לוצאטו. בספר הוא מציג מונוגרפיה מקיפה על אודות הרמח"ל הכוללת מבט פנורמי על דמותו המקורית, השוזרת בתוכה התייחסות לציר הביוגרפי, ההגותי, הטקסטואלי החברתי וההיסטורי. יתר על כן הוא מאיר נקודות חשובות בדמותו, ההקשר האיטלקי הטרום-מודרני שבתוכו צמח הרמח"ל, החבורה המיסטית שבראשה עמד והפולמוס שנוצר סביב חוגו של הרמח"ל שהמשיך ללוות אותו לכל אורך חייו.[14]

בספר החמישי שלו "Yearnings of the Soul: Psychological Thought in Modern Kabbalah", הוא בוחן תאוריות פסיכולוגיות בקבלה המודרנית מר' משה לוצאטו ועד היום. הספר עוסק בגלגולי נשמה מקבלת האר"י ועד לקבלת המאה העשרים דרך הפריזמה של הפסיכולוגיה המודרנית. כמו כן, הספר מנהל דיאלוג עם זרמים רוחניים מדתות אחרות, וביניהם: מיסטיקה נוצרית, אסלאם סופי, זן יפני וגם עם הדתיות הניו-אייג'ית באמריקה.[15]

בחיבורו השישי, "הקבלה בעת החדשה כתחום מחקר אוטונומי", הוא טוען, כי ניתן לראות בכתבים קבליים מודרניים שיקוף של מודעות חזקה של האוטונומיה שלה ממקורות ושיטות טרום-מודרנית. טענה זו הורחבה בספרו הבא, A History of Kabbalah from the Early Modern Period to the Present Day , שם מוצעת סקירה נרטיבית של תולדות הקבלה המודרנית, במיוחד במאות האחרונות. בספרו האחרון, Does God Doubt: R. Gershon Henoch Leiner's Thought in its Contexts, גארב משלב בין תיאור התפתחות ההגות של השושלת החסידית של איזביצ'ה-ראדזין (עם דגש על הדור השלישי) לבין עיון בסוגיית הספק והודאות בדת, ספרות ופסיכולוגיה.

בעשרות מאמרים, הוא דן בנושאים כגון מגדר, שפה, אנטינומיזם, פואטיקה, קסם, קדוש.[16] זאת לצד עיון בחיבורים קבליים ספציפיים, מגמת כתיבה שהתגברה אצלו בשנים האחרונות. חוץ מהכתיבה האקדמית שלו, גארב פרסם מאמרים בעברית על ביקורת חברתית,[17] ה"עידן החדש",[18] ועל העולם החרדי בן-זמננו.[19]

ספריו עריכה

  • הופעותיו של הכוח במיסטיקה היהודית : מספרות חז"ל עד קבלת צפת, ירושלים: הוצאת מאגנס 2005.
  • יחידי הסגולות יהיו לעדרים: עיונים בקבלת המאה העשרים, ירושלים: מכון הרטמן 2005.
  • Shamanic Trance in Modern Kabbalah, Chicago and London: The University of Chicago Press, 2011
  • מקובל בלב הסערה: ר' משה חיים לוצאטו, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב 2014.
Yearnings of the Soul: Psychological Thought in Modern Kabbalah, Chicago and London: The University of Chicago Press, 2015
  • הקבלה בעת החדשה בתור תחום מחקר אוטונומי. לוס אנג'לס: הוצאת כרוב, 2016.
  • A History of Kabbalah from the Early Modern Period to the Present Day. Cambridge University Press, 2020.
  • Does God Doubt: R. Gershon Henoch Leiner's Thought in its Contexts. Brill, 2024.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יהונתן גארב, מקובל בלב הסערה, תל אביב: ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2014, עמ' 9
  2. ^ http://www.nyutikvah.org/fellows/fellows_11_12/jonathan_garb.html
  3. ^ AMIRIM, en.amirim.huji.ac.il (באנגלית)
  4. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2014-12-09. נבדק ב-2014-12-07. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Cherub Press, cherub-press.com
  6. ^ Jonathan Garb, “The Authentic Kabbalistic Writings of R. Moses Hayyim Luzzatto.” Kabbalah: Journal for the Study of Jewish Mystical Texts 25 (2011).
  7. ^ http://www.huji.ac.il/dataj/controller/ihoker/MOP-STAFF_LINK?sno=9728061&Save_t=
  8. ^ See Boaz Huss, "The New Age of Kabbalah Research: Book Review of Ron Margolin, The Human Temple; Melila Hellner-Eshed, A River Issues Forth from Eden; Jonathan Garb, Manifestations of Power in Jewish Mysticism,” Theory and Criticism 27 (2005), pp. 246-253 and Zvi Leshem’s Review “Demystifying Kabbalah,” Jerusalem Post, 11/26/2009 (http://www.jpost.com/Magazine/Article.aspx?id=161505 ).
  9. ^ Peter Schäfer, The Origins of Jewish Mysticism. Princeton and Oxford: Princeton University Press, 2009, 26 and n 93. For Schäfer’s discussion on Idel’s phenomenological approach, see also idem., 25-26.
  10. ^ על הספר, הופעותיו של הכוח במיסטיקה היהודית, באתר הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
  11. ^ Amazon.com: Customer reviews: The Chosen Will Become Herds: Studies in Twentieth-Century Kabbalah, www.amazon.com
  12. ^ See Shaul Magid, “Mysticism, History, and a "New" Kabbalah: Gershom Scholem and the Contemporary Scene.” Jewish Quarterly Review 101/4 (2011): 513.
  13. ^ תומר פרסיקו, טראנס שמאני בקבלה מודרנית – ספרו החדש של יהונתן גארב, באתר לולאת האל
  14. ^ יוסי בן הרוש, מקובל בלב הסערה: רבי משה חיים לוצאטו | מאת יהונתן גארב, באתר דברים אחדים - תרבות יהודית מעת לעת, ‏ספטמבר 2014 (ארכיון)
  15. ^ תומר פרסיקו, הנשמה בקבלה – מעט על ספרו החדש של יהונתן גארב, באתר לולאת האל
  16. ^ For an overview of Garb’s articles, see https://huji.academia.edu/JonathanGarb.
  17. ^ הטשטוש מתחיל בתוכי, באתר eretzacheret.org
  18. ^ Zeek | The Power and the Glory: A Critique of "New Age" Kabbalah | Dr. Jonathan Garb, www.zeek.net
  19. ^ רמה גבוהה מאוד של אינטנסיביות רוחנית, באתר ארץ אחרת, ‏3 בספטמבר 2007