יהושע בר-הלל

פילוסוף ישראלי

יהושע בר-הלל (8 בספטמבר 191525 בספטמבר 1975) היה פילוסוף ישראלי שנודע בעיקר במחקרו החלוצי בתחום תרגום באמצעות מכונה. עסק גם ביסודות המתמטיקה ובבלשנות.

יהושע בר-הלל
לידה 8 בספטמבר 1915
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בספטמבר 1975 (בגיל 60)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות, פילוסופיה
מקום מגורים גרמניה, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט רודולף קרנפ
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט אבישי מרגלית, אסא כשר, מרסלו דסקל, יצחק שלזינגר, משה קרוי
צאצאים מיה בר-הלל עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
במחקרו החלוצי בתחום תרגום באמצעות מכונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

בר-הלל נולד בווינה בשם אוסקר יהושע וסטרייך (Oskar Westreich), וגדל בברלין. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל עם גרעין של תנועת הנוער בני עקיבא. הוא גר תקופה קצרה בקיבוץ טירת צבי, ומשם עבר לירושלים. במלחמת העולם השנייה התגייס לבריגדה העברית במסגרת הצבא הבריטי. במלחמת העצמאות לחם בשורות "ההגנה" ואיבד עין. למד באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה, על עבודה שכותרתה "תורת הקטגוריות התחביריות". עם מוריו נמנו שמואל הוגו ברגמן ואברהם הלוי פרנקל. ב-1949. בשנות ה-40 החל את קשריו עם הפילוסוף רודולף קרנפ, ובשנת 1950 עשה פוסט דוקטורט בהנחייתו באוניברסיטת שיקגו. השניים פרסמו יחד את הספר An Outline of the Theory of Semantic Information.

בר-הלל הצטרף לסגל של MIT, שם היה הראשון שעסק במשרה מלאה בנושא תרגום מכונה[1], ובשנת 1952 הוביל את הכנס הבינלאומי הראשון בנושא זה. מאוחר יותר הביע ספק האם תרגום אוטומטי באיכות גבוהה יהיה אפשרי אי פעם[2]. כן היה חלוץ בתחום הקיברנטיקה[3].

בשנת 1953 הצטרף לסגל המחלקה לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית, בה חקר ולימד עד למותו[4].

בשנת 1958 פרסם בר-הלל יחד עם אברהם הלוי פרנקל ועזריאל לוי את הספר Foundations of Set Theory, העוסק ביסודות המתמטיקה.

בשנת 1962 פעל בשיתוף פעולה גם עם הבלשן נועם חומסקי.

ב-1963 נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

פעילות פוליטית

עריכה

בר-הלל היה ממייסדי הוועד לפירוז גרעיני של המזרח התיכון, ארגון שפעל במטרה לקדם יצירת אזור חופשי מנשק גרעיני במזרח התיכון, לאחר שנחשף שמדינת ישראל מפתחת פצצות אטום[5].

לאחר מלחמת ששת הימים הצטרף לתנועה לשלום וביטחון, שהייתה מהתנועות הראשונות שקראו לנסיגה מהשטחים ולהכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני ולהקמת ישות פלסטינית עצמאית לצד ישראל[6].

הנצחתו

עריכה

על-שמו של בר-הלל קרוי קולוקוויום בר-הלל להיסטוריה, פילוסופיה וסוציולוגיה של המדע, המתקיים בישראל מדי שנה מאז 1981.

למת בר-הלל, העוסקת בתכונות השפות חסרות ההקשר, קרויה על שמו.

תלמידיו

עריכה

עם תלמידיו לתואר דוקטור נמנים הפילוסופים אסא כשר, אבישי מרגלית, מרסלו דסקל, יצחק שלזינגר.

משפחתו

עריכה

אשתו הייתה שולמית (לבית אשכנזי). בתו, מיה בר-הלל, היא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ובתה היא המתרגמת גילי בר-הלל. בת נוספת שלו היא מירה בר-הלל (Mira Bar-Hillel), עיתונאית בריטית.

מספריו

עריכה
  • (1964) Language and Information
  • Aspects of Language: Essays and Lectures on Philosophy of Language, Linguistic Philosophy and Methodology of Linguistics 1970
  • הגיון לשון ושיטה - מסות בפילוסופיה של הלוגיקה, של הלשון ושל המדע, ספרית פועלים, 1970[7].

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

לאחר מותו

הערות שוליים

עריכה