אסא כשר

פילוסוף ישראלי

אסא כשר (נולד ב-6 ביוני 1940 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב העוסק בפרגמטיקה של השפה ובאתיקה מקצועית; ממחברי "רוח צה"ל"; זוכה פרס ישראל בפילוסופיה.

אסא כשר
פרופ' אסא כשר, 2019
פרופ' אסא כשר, 2019
לידה 6 ביוני 1940 (בן 83)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פילוסופיה אנליטית
תחומי עניין פילוסופיה של השפה, פילוסופיה של הדת, אתיקה
עיסוק פילוסוף, מרצה באוניברסיטה, בלשן, אתיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ליבוביץ, בר הלל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות רוח צה"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ישראל (2000) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג נעמי כשר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

 
אסא כשר בבית התפוצות, 2017

אסא כשר נולד בישראל לסופר שמעון כשר, בנו של הרב מנחם מנדל כשר, ולצפורה, בתו של הרב יעקב רבינוביץ', רבה של רוגולי, בנו של הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים. אחיו הוא פרופסור רימון כשר. בצעירותו היה כשר מקורב לסבו הרב מנחם מנדל כשר, ועזר בעריכת כתביו. בשנות ה-70 הוריד את הכיפה כדי לבדל את עצמו מאנשי גוש אמונים[1].

כשר למד בתיכון עירוני א' תל אביב[2]. למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית, ובשנת 1963 סיים תואר שני[3] במתמטיקה, מתמטיקה שימושית, והיסטוריה ופילוסופיה של המדעים[4]. את עבודת הגמר עשה בהנחיית פרופסור מיכאל רבין. את שירותו הצבאי עשה ביחידה של אגף המודיעין שהייתה מסונפת לממר"ם. בשנת 1964 החל לעבוד כמדריך במתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן[5]. את עבודת הדוקטורט סיים ב-1971 בהנחייתו של פרופסור יהושע בר-הלל, והיא עסקה בפילוסופיה של השפה. באותה שנה יצא לארצות הברית לשנת מחקר והוראה באוניברסיטת טקסס באוסטין כמלגאי פולברייט.

בשנת 1971 ייסד יחד עם אלכס בלום את כתב העת "Philosophia" - הרבעון הישראלי לפילוסופיה, והוא משמש כעורכו הראשי (עד 1975 במשותף עם בלום). בשנת 1975 מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1979 מונה לפרופסור מן המניין. כשר חיבר כמאה וחמישים פרסומים מדעיים. הוא מכהן כעורך מדעי הרוח של המהדורה השנייה של "האנציקלופדיה העברית". היה בעל טורים קבועים בעיתונים "מעריב" ו"תל אביב". כיום הוא מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה, וקודם לכן כיהן כראש הקתדרה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. כשר משמש כסגן יו"ר המרכז לאתיקה בירושלים, כחבר מערכת בכתב העת הבינלאומי Journal of Military Ethics

כשר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית על ספרו "אתיקה צבאית". בשנת תש"ס (2000), הוענק לו פרס ישראל לחקר הפילוסופיה הכללית, פרס בו זכה גם סבו, ארבעים שנה קודם לכן.

פעילות ציבורית עריכה

 
אסא כשר באירוע "שבתרבות" בקריית אונו עם אבי בטלהיים

כשר היה שותף לחיבור "רוח צה"ל" - הקוד האתי של צבא ההגנה לישראל. הקוד יונק את ערכיו ממורשת ישראל, ערכי המוסר של היהדות, ערכי הדמוקרטיה וכללי המשפט הבינלאומי. בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה חיברה ועדה, ביחד עם כשר, מסמך העוסק בסוגיות מוסריות הייחודיות למצב של עימות מוגבל המתנהל בשטחים מאוכלסים. ביחד עם האלוף עמוס ידלין חיבר כשר מאמר המציג נימוקים מוסריים לסיכולים הממוקדים נגד פעילי טרור[6]. בית המשפט העליון התייחס, בין היתר, למסמך זה בפסק הדין שעסק בחוקיות השימוש באמצעי זה בשטחים.

עיסוקו של כשר באתיקה צבאית משך ביקורת ציבורית. בעקבות כתבה שפורסמה ב-1997 ב"ידיעות אחרונות", בה נטען כי הוא מגן באופן בלתי ביקורתי על ה"ממסד הצבאי" ומציג עצמו כדובר של ההורים השכולים, כשר הגיש תביעת דיבה נגד מי שצוטטו בכתבה כמי שאמרו את הדברים. הנתבעים טענו בבית המשפט שדבריהם המהותיים הוצאו מהקשרם וסולפו על ידי העיתונאי, ולחלופין שאמרו את הדברים במסגרת ויכוח אקדמי לגיטימי. שופטת בית משפט השלום דחתה את התביעה[7]. כשר הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, ומשך אותו כשהנתבעים הסכימו להתנצל על הדברים שאמרו, ב"ידיעות אחרונות" וב"הארץ"[8]. טענה אחרת היא כי כתיבתו פועלת במסגרת מסורת פילוסופיית השפה הרגילה, המצמצמת את עיסוקה להנהרת מושגים המשמשים בשפה מבלי לבחון את הקשרם הממסדי והחברתי ואת תוקפם המוסרי, ובכך גם היא משוללת תוקף מוסרי[9].

כשר היה חבר בוועדות ציבוריות שונות, והיה יו"ר של אחדות מהן. בשנת 2005 הגישה את המלצותיה ועדה בראשותו הוועדה לגיבוש האתיקה של הפצת מידע על ניירות ערך באמצעות האינטרנט.

בנובמבר 2006 הוזמן כשר להופיע בפני ועדת וינוגרד לחקירת אירועי מלחמת לבנון השנייה, כעד מומחה בנושאי אתיקה צבאית. כשר נשאל על סוגיות מוסריות שונות, כגון הלגיטימציה של היציאה למלחמה בנסיבות הקיימות, חוקיות הירי על מחסני תחמושת המוסתרים בתוך בניינים רבי-קומות, ושאלות שונות הנוגעות למידת הטמעת ערכי צה"ל בצבא[10].

בין 2003 ל-2006 היה חבר ב"וועדה להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת", בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר. ההמלצות הוגשו לכנסת בדצמבר 2006 .[11]

בתחילת ינואר 2007 הגישה את המלצותיה ועדה בראשותו שמונתה על ידי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו לשם בדיקת הופעתה של פרסומת סמויה בתוכניות טלוויזיה[12].

בין השנים 20082012 היה חבר בוועדת שמגר שעסקה בקביעת עקרונות לניהול משא ומתן לפדיון שבויים ונעדרים.

ביוני 2014 מחה כשר על מדיניות היד הקפוצה של צה"ל בכל הנוגע לחלוקת אותות לחימה, ובמפגש עם חברי פורום "רצועת הביטחון מלחמה ללא שם" הסכים שיש להעניק אות לחימה לחיילים שלחמו בלבנון מיוני 1982 עד מאי 2000[13].

לאחר פרשת אלאור אזריה גיבה את תגובת פיקוד צה"ל וסבר כי השסע בעם מדומה וגינה את אלה שתקפו את בית הדין הצבאי[14]. בעקבות מתן פסק הדין בערעורו של אזריה אמר כשר שהעונש שנגזר על אזריה נמוך מדי, ומשקף "פגיעה בקוד האתי ובערכים של חיי אדם וטוהר הנשק"[15].

ביוני 2017 פורסם מסמך שחיבר לבקשת שר החינוך נפתלי בנט, המסדיר ומגביל פעילות פוליטית והתבטאויות פוליטיות של מרצים[16]. ההצעה נתקלה בביקורת חריפה. תוך יום מפרסום המסמך, חתמו כאלף מרצים על עצומה בה הם מתחייבים להתעלם מן המסמך, בטענה שאין לשלטון זכות להתערב בהתבטאויות באקדמיה.

באפריל 2020 מתח כשר ביקורת על התנהלות משרד הבריאות והממשלה במהלך משבר הקורונה. בראיון שנערך עמו התייחס כשר לסוגיות מוסריות, אתיות וערכיות שהתעוררו במהלך המשבר[17].

ב-1992 הוצב במקום ה-110 ברשימת מרצ לבחירות לכנסת השלוש עשרה, בבחירות לכנסת הארבע עשרה בשנת 1996 הוצב במקום ה-105. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע בשנת 2021 הצטרף למפלגת ותיקי ישראל בראשותו של דני יתום[18].

ב-2020 הצטרף למועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה ומתח ביקורת על חיסון ילדים נגד קוביד-19 שמטרתו להגן על מבוגרים[19].

ב-2022, לאחר פרסום תוצאות הבחירות לכנסת ה-25 בהן ניצח גוש הימין ומפלגות המגזר החרדי והדתי לאומי זכו בכמחצית המנדטים של גוש הימין. פרסם כשר פוסט בפייסבוק ובו מתח ביקורת קשה על המגזר החרדי ועל המגזר הדתי לאומי לפיה חלו שני שינויים מהותיים בעם היהודי בישראל, שתי "מוטציות". האחת של חיי טפילות על חשבון אחרים, והשנייה שמקדשת את הקרקע ללא חמלה ומוסר. בפוסט כשר כתב דברים מרחיקי לכת על שייכותו העתידית לעם היהודי: "העם היהודי שאלה פניו אינו העם היהודי שלי, אינו העם היהודי שאני מעוניין להימנות על בניו. אני נשאר אדם בעל מוצא יהודי. תמיד אהיה כזה. המוצא שלי והזהות שלי הם היהדות הבריאה שקדמה למוטציות החולניות, הממאירות, הגסות והדוחות, שלנגד עינינו". הוא אף הוסיף ואמר: "כל קריאה לאחדות העם היא בעיניי קריאה פסולה, בשוגג או בזדון, ואף פעם לא תראו אותי נענה לה... אין אחדות אמת וגם לא תהיה"[20], הפוסט הוסר מפייסבוק באותו יום בעקבות תלונות משתמשים.

בקיץ 2023 ניסח אסא כשר את מסמך "ט"ו העיקרים של היהדות הליברלית",[21] שבו הוא מאמץ ערכים ועקרונות חשובים כמו "חירות", "שוויון" ו"דמוקרטיה", שלדבריו הם מהותיים להגדרתו של האדם היהודי כמוסרי וחופשי על פי התפישה הליברלית.

באוקטובר 2023 נאם אסא כשר כחלק מהמחאה נגד הרפורמה המשפטית מול ביתו של יולי אדלשטיין[22].

משפחתו עריכה

רעייתו, נעמי כשר, היא דוקטור המלמדת פילוסופיה במכללה האקדמית תל אביב-יפו ובאוניברסיטת חיפה, ומתמחה בהגותו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ.

לאסא ונעמי כשר נולדו שלושה ילדים והם מתגוררים ברמת גן. בכורם יהורז, שהיה מפקד פלוגה בדרגת רב-סרן בחיל השריון, נהרג בתאונה בעת טיול בסיני ב-5 באוקטובר 1991. יהורז כשר נהרג בעת שהיה בחופשת לימודים, ולא בשירות פעיל, ולכן הוכר כשר כאב שכול רק בעקבות אישורה של ועדת חריגים שדנה בכך, וקבעה שינוי מדיניות כללי בסוגיה זו[7]. כשר הקים את "עמותת יהורז" להנצחת זכר בנו, במסגרתה תרמה משפחתו מועדון סגל וספריות לגדוד שבו שירת בנו, וכן קרן פרסים וקורס על 'מדע, טכנולוגיה ומוסר' בטכניון. לזכרו נבנה פסל, נכתבו שתי יצירות מוזיקליות, יצאו לאור ספרים אחדים, בהם על 'מידות ורגשות' ועל 'אתיקה צבאית', ונערכו הרצאות וקונצרטים.

ספריו עריכה

  • לוגיקה ובלשנות
  • רוח אישעם עובד
  • דרך הרוח
  • ספר קטן על משמעות החייםהוצאת הקיבוץ המאוחד ועמותת יהורז
  • אתיקה צבאית- הוצאת משרד הביטחון
  • יהדות ואלילות – הוצאת משרד הביטחון
  • אתיקה ישראלית - בביטחון, בפוליטיקה, באקדמיה ועוד, כתר ספרים, 2022
  • עוד על אתיקה ישראלית - ברפואה, בחינוך, בעסקים ובתחומים נוספים, כתר ספרים, 2023.

בעריכתו:

  • מידות ורגשות – הוצאת עמותת יהורז
  • משמעות החיים – הוצאת הקיבוץ המאוחד ועמותת יהורז
  • ספר ישעיהו ליבוביץ
  • מוסר והשכל
  • פרגמטיקה – שישה כרכים (אנגלית)
  • השפה במוקד (אנגלית)
  • המפנה החומסקיאני לכבוד נועם חומסקי (אנגלית)
  • מבואות לאתיקה א המרכז לאתיקה ירושלים והוצאת מאגנס
  • עיונים באתיקה 1 המרכז לאתיקה ירושלים והוצאת מאגנס

לקריאה נוספת עריכה

  • ורד לוי-ברזילי, 17 שיחות עם אסא כשר, הוצאת כנרת זמורה-ביתן
  • ניב גולדשטיין, ישעיהו ליבוביץ ואסא כשר - על דת, פוליטיקה ומוסר, רסלינג, 2011
  • גדי בלום וניר חפץ, אתיקה ומוסר - אסא כשר, ישראן לאן - 18 שיחות עם האנשים שמעצבים את פני המדינה, ידיעות אחרונות ספרי חמד, תל אביב, 2008, עמודים 323–354.

קישורים חיצוניים עריכה

ראיונות:

מכּתביו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רוביק רוזנטל, פרס ישראל לפרופ' אסא כשר ולפרופ' ירמיהו יובל - המצפן המוסרי של החברה הישראלית, באתר nrg‏, 4 בפברואר 2000
  2. ^ סיפור חייו של פרופסור אסא כשר באתר הקשר הרב דורי
  3. ^ מוסמך למדעי הטבע, חרות, 17 ביוני 1964
  4. ^ אסא כשר - קורות חיים
  5. ^ בבר אילן ילמדו השנה רוסית, מעריב, 24 באוגוסט 1964
  6. ^ עמוס הראל, בצה"ל מציגים נימוקים מוסריים להתנקשויות, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2003
  7. ^ 1 2 שרה ליבוביץ-דר, הפילוסופיה של העלבון, באתר הארץ, 23 באפריל 2003
  8. ^ "אסא כשר והפרופסורים", מוסף "הארץ", 15 באפריל 2005
  9. ^ ענת מטר, ‏מה מאפשר את אסא כשר, מטעם 6, יוני 2006, עמ' 121–142
  10. ^ עדותו בפני "ועדת וינוגרד לבדיקת המערכה בלבנון 2006"
  11. ^ יצחק זמיר, סוזי נבות, אסא כשר, דו"ח הוועדה להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת, ירושלים: כנסת ישראל, 2006
  12. ^ המלצות הוועדה
    מסקנות הוועדה: מה מותר ומה אסור, באתר ynet, 2 בינואר 2007
  13. ^ אות הניצחון, מתוך מעריב, 6 ביוני 2014; כפי שהועלה באתר "פרש"
  14. ^ הרמטכ"ל של כולנו
  15. ^ פרופ' אסא כשר: העונש של אזריה קל מדי, זה מסר גרוע, באתר "כאן", 31 ביולי 2017
  16. ^ כללי התנהגות ראויה בחפיפה בין פעילות פוליטית לפעילות אקדמית, באתר "הארץ", יוני 2017
  17. ^ פרופ' אסא כשר על משבר הקורונה - ישראל תת-רמה בהתנהלות הארגונית במשבר, באתר הדוקטור- פורטל בריאות ורפואה, ‏2020-04-14
  18. ^   יהונתן ליס, דני יתום הודיע על הקמת מפלגה חדשה: "ותיקי ישראל", באתר הארץ, 6 בינואר 2021
  19. ^ אסא כשר ורבקה כרמי, ‏חיסון הילדים: האתיקה שמעבר לוויכוח על מספרים | דעה, פרופ' אסא כשר ופרופ' רבקה כרמי, באתר גלובס, 9 במאי 2021
  20. ^ אסא כשר על תוצאות הבחירות: המוטציה החרדית הפכה לטפיל כלכלי, באתר ערוץ 7, 3 בנובמבר 2022.
  21. ^ ט"ו העיקרים ליהדות ליברלית, באתר פייסבוק, 14 באוגוסט 2023
  22. ^   אסא כשר בסוכת המחאה מול יולי אדלשטיין @shaniamos, סרטון בערוץ "Amos Shani", באתר יוטיוב (אורך: 12:00)