פתיחת התפריט הראשי

הרב יואל כַּהַן (נולד בט"ז בשבט ה'תר"ץ, 14 בפברואר 1930) הוא אחד מגדולי הרבנים והמשפיעים בחסידות חב"ד ונחשב לסמכות בכירה בהבנת סוגיות במשנתה של חסידות זו. הרב כהן היה ה"חוזר" הראשי של האדמו"ר מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון. בתפקיד זה עמד בראש קבוצה שתפקידה היה לזכור את מהלך התוועדויותיו של האדמו"ר בעיקר בשבתות ובחגי ישראל ונמשכו שעות ארוכות, ללא אפשרות תיעוד מכני ולשחזרן על גבי הכתב.

הרב יואל כהן
Interview with Rabbi Yehuda Krinsky and Rabbi Yoel Kahan.jpg
הרב יואל כהן (מימין) עם יהודא קרינסקי. בעת ריאיון משותף ל-JEM
לידה 14 בפברואר 1930 (בן 89)
ט"ז בשבט ה'תר"ץ
ברית המועצות
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות חב"ד
רבותיו רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרב חיים שאול ברוק
חיבוריו ספר הערכים ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בברית המועצות, לרבקה ולרפאל נחמן הכהן, שלמד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'. בגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל ולמד בישיבת "אחי תמימים" בתל אביב, אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק, שכיהן גם כראש ישיבה[1], ולמד בחברותא עם הרב מרדכי שלמה ברמן.

בתחילת חודש שבט ה'תש"י (ינואר 1950) נסע באונייה ללמוד בישיבת חב"ד בניו יורק, בחצר האדמו"ר מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ). כשהגיע לניו יורק נודע לו כי האדמו"ר נפטר. הוא נשאר בניו יורק ודבק בחתנו של האדמו"ר, הרב מנחם מנדל שניאורסון, שנתמנה בהמשך למחליפו של הריי"צ.

כאשר נתגלתה יכולתו לשחזר במדויק את שיחות ומאמרי החסידות של האדמו"ר, החל לחזור בסיום יום השבת על תוכן ההתוועדויות. בהמשך עמד בראש צוות העריכה של ליקוטי שיחות. כמו כן, ערך את מאמרי החסידות שאמר הרבי, לקראת הדפסתם.

בט"ו באלול ה'תשי"ד (1954) התחתן עם לובה לאה, בתו של הרב שניאור זלמן בוטמן, ומסדר הקידושין היה הרבי מליובאוויטש. הוא מונה למשפיע באחד מסניפי ישיבת חב"ד בשכונת קראון הייטס, ובהמשך מונה למשפיע ראשי בישיבת חב"ד המרכזית במרכז חב"ד העולמי - 770.

קודם פטירת הרבי בג' בתמוז ה'תשנ"ד, היה הרב כהן ממובילי ההתעוררות המשיחית בחב"ד[2]. לאחר הפטירה הצהיר הרב כהן שטעה[3] והתייצב בחריפות נגד הזרם המשיחיסטי שנוצר בחב"ד, בטענה שזרם זה מסלף את תורתו של הרבי[4].

בשל מעמדו המיוחד היו גורמים מחוץ לחסידות שסימנו אותו כיורש אפשרי של המנהיג שנפטר[5], אם כי הוא הגיב בהסבר שמי שמציע זאת אין לו שמץ של מושג מהו "רבי".

רבים באים לשמוע את שיעוריו והתוועדויותיו. הוא פרסם מאות מאמרים בנושאי חסידות בשבועון כפר חב"ד. וכיום מתפרסמים מאמריו ברבעונים "היכל הבעש"ט" וברבעון "מעיינותיך". הרב כהן נחשב לידען בניגוני חב"ד והוא מקפיד על דיוק בנגינתם.

בשנת תשנ"ב חזר לראשונה לביקור בישראל מאז תש"י. משנת תשס"ח הוא מגיע לישראל מדי שנה להשתתפות בהתוועדויות שמארגנת תורת חב"ד לבני הישיבות לכבוד י"ט בכסלו;

בשנת תש"ע פגש הרב כהן את הרב אהרן יהודה לייב שטינמן, בביתו של האחרון. המפגש משך תשומת לב בשל היחסים המתוחים בעבר בין חב"ד והציבור הליטאי[6]. כמו כן פגש את הרב חיים קניבסקי, הרב ברוך דב פוברסקי, האדמו"ר מוויז'ניץ, האדמו"ר מתולדות אהרן והאדמו"ר מבעלזא

לרב כהן אין ילדים.

ספריועריכה

ספר הערכיםעריכה

רבי מנחם מנדל שניאורסון הטיל על הרב כהן לערוך אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. הרב כהן עומד בראש המערכת.

שמה של האנציקלופדיה הוא ספר הערכים - חב"ד. היא מקיפה את התורות שאמרו או כתבו שבעת אדמו"ריה, ומרכזת את החומר המצוי במאות ספרי החסידות. ערכיה כתובים בשפה המשלבת את הסגנון שבתורת הקבלה ושבתורת חסידות חב"ד. היא מיועדת לבקיאים בתורת חב"ד המבקשים להעמיק את הבנתם, ולא להיכרות ראשונית עם המושגים. הערכים כוללים גם מושגים פחות מרכזיים בתורת חב"ד.

עד תשע"ט הופיעו תשעה כרכים, מתוך כארבעים מתוכננים. המערכת נמנעת מלהכניס את הערותיה לגוף הספר, והחומר המובא בו מבוסס על המקורות בלבד. בסוף כל כרך מופיע חלק המילואים שבו מובאות הערות הרב כהן.

שאר ספריועריכה

  • מחשבת החסידות, שני כרכים, בהוצאת אשל כפר חב"ד
  • סוגיות בחסידות, שיעורים בסוגיות מרכזיות בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
  • המועדים בחסידות, מאמרים על חגי ישראל ומועדיו בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
  • מהותם של ישראל - לאור תורת החסידות, בהוצאת היכל מנחם מונסי
  • להבין ולהשכיל, ביאור ארבעה מאמרים של רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ו
  • מאי חנוכה - נס חנוכה על פי שיחות הרבי מחב"ד
  • גדרן של מצוות - סוגי המצוות השונים, עדות, חוקים ומשפטים, ע"פ שיחות הרבי מחב"ד
  • שער היחוד והאמונה עם ביאור, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
  • אגרת התשובה עם ביאור, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"א
  • שיעורי חסידות - גאולה , שיכתוב שיעוריו בנושאי גאולה, משיח ובית המקדש השלישי, בעריכת שמואל חיים בלומינג, תשנ"ב
  • בדרכי החסידים, מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, בספר מופיעה גם התייחסותו לפטירת הרבי מחב"ד, בהוצאת יחד, תשע"ה

עץ משפחתועריכה


 
 
 
 
 
ברוך שלום כהן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רפאל נחמן הכהן
 
 
 
מיכאל כהן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יואל כהן
 
חסיה פריז
 
סלווה חיטריק
 
אהרן חיטריק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר פריימן[7]
 
זלטה
 
ישעיהו הרצל[8]
 
 


קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ימי בראשית של ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב אתר שטורעם, "אוצר החסידים", ארץ ישראל, עמוד 59, 176
  2. ^ ראיון עם הרב כהן בשבועון כפר חב"ד גיליון 558, שבט תשנ"ג קטעים מהראיון באתר חב"ד אינפו; הכיסא הריק, באתר ynet
  3. ^ מאמר בשבועון כפר חב"ד
  4. ^ באתר שטורעם, שבועון כפר חב"ד גיליון 888
  5. ^ תחת הכותרת "היורש" פורסם ראיון עמו בעיתון "חדשות" מ-10.4.92.
  6. ^ הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן col כ"ד בכסלו תשע"ח
  7. ^ בעלה הראשון שנפטר
  8. ^ בעלה השני הנוכחי