יואל כהן
הרב יואל כַּהַן (מאוית לעיתים קאהן, מכונה: רֶבּ יואל; ט"ז בשבט ה'תר"ץ, 14 בפברואר 1930 – ו' באב ה'תשפ"א, 15 ביולי 2021) היה ה"חוזר" הראשי של הרבי מלובביץ' ועמד בראש קבוצה שתפקידה היה לזכור את מהלך התוועדויותיו של הרבי, בעיקר בשבתות ובחגי ישראל. שימש כמשפיע הראשי של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770 ונחשב לאחד מגדולי המשפיעים, המסבירנים והעמקנים בתורת חסידות חב"ד.
 | |
| הרב יואל כהן (מימין) עם יהודה קרינסקי. בעת ריאיון משותף ל-JEM | |
| לידה |
14 בפברואר 1930 ט"ז בשבט ה'תר"ץ מוסקבה, ברית המועצות  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביולי 2021 (בגיל 91) ו' באב ה'תשפ"א ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש |
| תקופת הפעילות |
? – 15 ביולי 2021 |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תפקידים נוספים |
חוזר (חב"ד), משפיע (חב"ד) |
| רבותיו | הרבי מלובביץ' - רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרב חיים שאול ברוק |
| חיבוריו | ספר הערכים ועוד |
| בת זוג | לאה כהן |
| אב |
רפאל נחמן הכהן |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בברית המועצות, לרבקה ולרפאל נחמן הכהן (בן אחר בן לרב רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג וצאצא ישיר לבנו בכורו של רבי שבתי הכהן (הש"ך)), שלמד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ'. בגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל ולמד בישיבת "אחי תמימים" בתל אביב, אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק, שכיהן גם כראש ישיבה[1], ולמד בחברותא עם הרב מרדכי שלמה ברמן.
בי"א בשבט ה'תש"י (ינואר 1950) נסע באונייה ללמוד בישיבת חב"ד בניו יורק, בחצר האדמו"ר מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ). כשהגיע לניו יורק נודע לו כי האדמו"ר הריי"ץ נפטר. חשב לחזור לארץ ישראל, אך שאל את חתנו מנחם מנדל שניאורסון שאמר לו להישאר בניו יורק, שניאורסון נתמנה בהמשך למחליפו של הריי"צ וכהן נהיה חסיד שלו.
כאשר נתגלתה יכולתו לשחזר במדויק את שיחות ומאמרי החסידות של הרבי, החל לחזור בסיום יום השבת על תוכן ההתוועדויות. בהמשך עמד בראש צוות העריכה של ליקוטי שיחות. כמו כן, ערך את מאמרי החסידות שאמר הרבי, לקראת הדפסתם.
נקרא בפי כל "החוזר" והוא היה החוזר הראשי, בהמשך השנים הצטרפו אליו חוזרים נוספים.
בט"ו באלול ה'תשי"ד (1954) התחתן עם לובה לאה, בתו של הרב שניאור זלמן בוטמן, ומסדר הקידושין היה הרבי מליובאוויטש. הוא מונה למשפיע באחד מסניפי ישיבת חב"ד בשכונת קראון הייטס, ובהמשך מונה למשפיע ראשי בישיבת חב"ד המרכזית במרכז חב"ד העולמי – 770.
קודם פטירת הרבי בג' בתמוז ה'תשנ"ד, היה הרב כהן ממובילי ההתעוררות המשיחית בחב"ד[2]. לאחר הפטירה הצהיר הרב כהן שטעה ועירב את דברי הרבי עם פרשנות אישית שהייתה נראית לו מוכרחת להתממש[3] והתייצב בחריפות נגד הזרם המשיחיסטי שנוצר בחב"ד, בטענה שזרם זה מסלף את תורתו של הרבי והופך את שם הרבי למושמץ בציבור שמחוץ לחב"ד. הוא השווה את דעתם למקרה בו "לאחד מבני משפחה נופל רעיון בראשו, רעיון מטורף - שרעל טוב לבריאות", שבו מוטל על ההורים לבדל אותו מהילדים, ולהסביר לילדים את הטעות החמורה שבדבריו[4].
רבים באו לשמוע את שיעוריו והתוועדויותיו. הוא פרסם מאות מאמרים בנושאי חסידות בשבועון כפר חב"ד. בשנותיו האחרונות התפרסמו מאמריו ברבעונים "היכל הבעש"ט" וברבעון "מעיינותיך" ועוד. הרב כהן היה נחשב לידען בניגוני חב"ד והקפיד על דיוק בנגינתם.
בי"א בניסן תשנ"ב הגיע לראשונה לביקור בישראל מאז תש"י[5]. בשנים תשס"ח–תשע"ח הגיע לישראל מדי שנה להשתתפות בהתוועדויות שמארגנת תורת חב"ד לבני הישיבות לכבוד י"ט בכסלו[6], במהלך אותם ביקורים פגש הרב כהן שורה של רבנים בהם הרבנים שלמה משה עמאר, חיים קניבסקי, ברוך דב פוברסקי, אהרן יהודה לייב שטינמן, מפגשים שמשכו תשומת לב בשל היחסים המתוחים בעבר בין חב"ד והציבור הליטאי[7] ואדמורי"ם בהם ישראל הגר מוויזני'ץ, ישכר דב רוקח מבעלז, דוד קאהן מתולדות אהרן ועוד.
לרב כהן לא היו ילדים. נפטר בניו יורק[8] בו' באב תשפ"א (2021) ונקבר למחרת בבית הקברות מונטיפיורי, בחלקת אגודת חסידי חב"ד בסמיכות לאוהל חב"ד לובביץ'.
ספריו
עריכהספר הערכים
עריכה
ערך מורחב – ספר הערכים
רבי מנחם מנדל שניאורסון הטיל על הרב כהן לערוך אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. הרב כהן עמד בראש המערכת.
שמה של האנציקלופדיה הוא ספר הערכים - חב"ד. היא מקיפה את התורות שאמרו או כתבו שבעת אדמו"ריה, ומרכזת את החומר המצוי במאות ספרי החסידות. ערכיה כתובים בשפה המשלבת את הסגנון שבתורת הקבלה ושבתורת חסידות חב"ד. היא מיועדת לבקיאים בתורת חב"ד המבקשים להעמיק את הבנתם, ולא להיכרות ראשונית עם המושגים. הערכים כוללים גם מושגים פחות מרכזיים בתורת חב"ד.
עד תשע"ט הופיעו תשעה כרכים, מתוך כארבעים מתוכננים. המערכת נמנעת מלהכניס את הערותיה לגוף הספר, והחומר המובא בו מבוסס על המקורות בלבד. בסוף כל כרך מופיע חלק המילואים שבו מובאות הערות הרב כהן.
שאר ספריו
עריכה- מחשבת החסידות, שני כרכים, בהוצאת אשל כפר חב"ד
- שיעורים בתורת חב"ד בנושאי מועדים, גאולה ומושגים. בהוצאת מעיינותיך, תשס"ז.
- סוגיות בחסידות, שיעורים בסוגיות מרכזיות בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
- המועדים בחסידות, מאמרים על חגי ישראל ומועדיו בתורת חסידות חב"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
- מהותם של ישראל - לאור תורת החסידות, בהוצאת היכל מנחם מונסי
- להבין ולהשכיל, ביאור ארבעה מאמרים של רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ו, לאחר פטירתו יצא חלק שני ביאור לעוד ארבעה מאמרים, תשפ"א
- מאי חנוכה - נס חנוכה על פי שיחות הרבי מחב"ד
- ביאור על קונטרס ענינה של תורת החסידות קונטרס ענינה של תורת החסידות של רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תש"פ
- גדרן של מצוות - סוגי המצוות השונים, עדות, חוקים ומשפטים, ע"פ שיחות הרבי מחב"ד
- ביאור על שער היחוד והאמונה, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"ג
- ביאור על אגרת התשובה, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, תשע"א
- שיעורי חסידות - גאולה , שיכתוב שיעוריו בנושאי גאולה, משיח ובית המקדש השלישי, בעריכת שמואל חיים בלומינג, תשנ"ב
- בדרכי החסידים, מאמרים וסיפורים על דרכי החסידות ועולמה מתוך התוועדויותיו ושיעוריו, ירושלים: יחד הוצאה לאור, תשע"ה; מהדורה חדשה עם הוספות, ירושלים: יחד הוצאה לאור וספריית מעיינותיך, תשפ"ב (2021)[9]; חלק ב', ירושלים: יחד הוצאה לאור וספריית מעיינותיך, תשפ"ב (2022)
- להבין ולהשכיל, שני כרכים הכוללים שמונה מאמרים מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש עם ביאור נרחב מאת הרב יואל כהן, ירושלים, מעיינותיך, תש"ף-תשפ"א
- מחשבת החסידות, תורה ומצוות קונטרס גדרן של מצוות - חוקים ומשפטים. ירושלים: מעיינותיך, תשפ"א
- במספר במות פורסמו מכתבים שכתב הרב כהן למשפחתו מהשנים הראשונות להנהגתו של הרבי מלובביץ', בהם תיאר את חיי חצר הרבי[10]
עץ משפחתו
עריכהעץ משפחתו:
| ברוך שלום כהן | |||||||||||||||||||||||||||||
| רפאל נחמן הכהן | מיכאל כהן | ||||||||||||||||||||||||||||
| יואל כהן | חסיה פריז | סלווה חיטריק | אהרן חיטריק | ||||||||||||||||||||||||||
| מאיר פריימן[11] | זלטה | ישעיהו הרצל[12] | |||||||||||||||||||||||||||
עץ משפחת אשתו:
קישורים חיצוניים
עריכה- ערוץ של שיעורי הרב כהן באתר YouTube
- שיעוריו והתוועדויותיו של הרב יואל כהן, באתר "חסידות נט"
- שיעוריו והתוועדויותיו של הרב יואל כהן, באתר "היכל מנחם"
- שיעורים בחסידות של הרב כהן, באתר ישיבה
- אמנון לוי, הרב כהן בראיון למוסף החדשות, י"ד ניסן תשנ"ב, עמ' 2–3
- הרב כהן מספר על הרבי מחב"ד 1
- הרב כהן מספר על הרבי מחב"ד 2
- התוועדות של הרב כהן באתר שטורעם
- הרב כהן מספר על התוועדות אצל הרבי מחב"ד בפורים תשי"ג
- אברהם לביא, הידעתם? ר' יואל כהן זכה לראות את הרבי הריי"צ • הסיפור המלא אתר col, 11.2.2020
- דוד נחמן רוטנר, ריאיון עם הרב כהן, בעיתון המבשר, הופיע באתר שטורעם.נט, כ"ב בטבת ה'תשע"ג
- אברהם גולדשמיד, פירורים משולחנו של ר' יואל. רישומים מסעודות שבת אצל ר' יואל כהן. נדפס ב-ה' אלול ה'תש"פ, ירושלים
- יוסי אליטוב ואריה ארליך, חכמה, בינה, דעת, באתר עיתון משפחה, יוני 2021
יואל בן רפאל נחמן כהן (1930-2021), דף שער בספרייה הלאומית
לאחר פטירתו;
- הגאון האדיר רבי יואל כהן בעיתון המבשר
- הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון, "החוזר" בעיתון בקהילה, אב תשפ"ב
- הרב יואל כהן, סופר בעל פה לרב הגדול, נפטר בגיל 91, בניו יורק טיימס, 26 ביולי 2021 (באנגלית)
- מעיינותיך 69, גיליון מיוחד לקראת יום השנה הראשון של הרב כהן הכולל סקירות קצרות וקטעים מתוך ספריו, ספריית מעיינותיך, חודש אב ה'תשפ"ב
- קווים לדמותו של הרה"ח ר' יואל כהן ע"ה, מאת הרב יהושע שלמה גרויז, שנת תשפ"ג (ביידיש)
- התוועדויות של הרב יואל כהן ביוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ ימי בראשית של ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב אתר שטורעם, "אוצר החסידים", ארץ ישראל, עמוד 59, 176
- ^ נטע סלע, הכיסא הריק, באתר ynet, 9 בפברואר 2007
- ^ במאמר בשבועון כפר חב"ד, בתוך אתר col
- ^ באתר שטורעם, שבועון כפר חב"ד גיליון 888
- ^ לאחר 42 שנה שלא עזב את 770: משאו המאלף של 'החוזר' אתר col, י' אב תשפ"א; מענת הרבי על נסיעת ר' יואל לנאום באה"ק י"א ניסן תשנ"ב שנת הצדי"ק - עס איז זייער א גלייכער זאך
- ^ ההתוועדות הגדולה בעולם: ה'חוזר' סחף המונים באתר col כ"ב כסלו תשע"ב
- ^ הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן col כ"ד בכסלו תשע"ח
- ^ שלמה מן, חב"ד באבל: 'החוזר' של הרבי, הגה"ח רבי יואל כהן זצ"ל, באתר כיכר השבת 16.7.2021
- ^ בדרכי החסידים, מהדורה שישית עם הוספות, בקטלוג הספרייה הלאומית. ב"פתח דבר" לחלק ב', נטען שהמהדורה החדשה יצאה בשנת תשפ"א.
- ^ ממכתבים אלו, בין השאר, נערך הספר התיעודי "ימי בראשית" (ימי בראשית (ספר) (Q113579784) קה"ת, תשנ"ג); חלק מהמכתבים פורסמו כהוספה למהדורה השנייה של הספר "בדרכי החסידים" כרך א', תשפ"א-ב; וכן שלושה חוברות בשם "יומן החוזר": גיליון א', תשפ"א (סקירה באתר "אנ"ש" (באנגלית)); גיליון ב', תשפ"א (סקירה באתר "אנ"ש" (באנגלית)); גיליון ג', תשפ"ב.
- ^ בעלה הראשון שנפטר
- ^ בעלה השני הנוכחי
- ^ דבורה לאה אלטשולר (Q29348543)
- ^ יהודה לייב מנוחין (Q88731308) - יש דעות שהוא היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד | בנו יצחק אייזיק מנוחין התחתן גם עם משפחת שניאורסון מופיע ב-עץ משפחת שניאורסון ענף זלמנסון
- ^ קיצור תולדות חב"ד עמוד 97 ועמוד 142
- ^ מכונה 'לייב רבש"ס'
- ^ לוי יצחק שניאורסון (פודוברנקה) (Q83736572) - בנו הראשון של ברוך שלום.
- ^ מרדכי שניאורסון (Q108597132)
- ^ בעלה משולם רייך
- ^ בעלה דן לנדא
- ^ נפטרה בכסלו תרי"ב (קיצור תולדות חב"ד עמודים 142–143 | צילום קבר זלטא)
- ^ מנחם מנדל שניאורסון מרעפקא (Q93431272)
- ^ ברוך שניאור שניאורסון (Q83736519)
- ^ לעץ משפחת אשתו