שבתי הכהן

מגדולי פוסקי ההלכה, מחבר פירוש הש"ך על שולחן ערוך
המונח "שפתי כהן" מפנה לכאן. לערך העוסק בפירוש בשם זהה שנכתב על התורה, ראו מרדכי הכהן (מקובל).

רבי שבתי הכהן (מכונה הש"ך; 1622, ה'שפ"ב8 בפברואר 1663, א' באדר א' ה'תכ"ג (לפי גרסה אחרת נפטר ב-א' באדר ה'תכ"ב[1])) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש שפתי כהן (ש"ך) על השולחן ערוך.

הרב שבתי הכהן
ציור בדיוני של הש"ך
ציור בדיוני של הש"ך
לידה 1621
וילנה, האיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בפברואר 1662 (בגיל 41 בערך)
או 8 בפברואר 1663 (בגיל 42 בערך)
א' באדר ה'תכ"ב או א' באדר א' ה'תכ"ג
הולשוב, האימפריה הרומית הקדושה האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהולשוב
מדינה האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 8 בפברואר 1663 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו שפתי כהן עריכת הנתון בוויקינתונים
אב מאיר הכהן (אבי הש"ך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ציור נפוץ המיוחס בטעות לש"ך (הדמות היא הרב חיים דייטשמן)
המצבה שעל קברו

ביוגרפיה עריכה

רבי שבתי[2] נולד בעיירה אמסטיבובה (אנ') בפולין, שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן (מכונה מהר"ם כ"ץ), תלמיד מהר"ם מלובלין, ברבנות. רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, וראשית לימודו של בנו רבי שבתי היה אצל אביו. כבר בילדותו נודע כעילוי מופלג והיה לומד בילדותו אצל המגלה עמוקות. בגיל שתים עשרה נשלח ללמוד בקז'ימייז' בישיבה של ר' יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה"[3] ידידו ושותף לימודים של אביו. בהמשך נסע ללובלין ולמד אצל רבני העיר רבי העשיל, ורבי נפתלי כץ. בלובלין נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנה שהיה נכדו של הרמ"א, וישב בווילנה כשהוא סמוך על שולחן חותנו.

כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי הפוסקים. בשנת תי"א מונה לחבר בית הדין של וילנה (אצל רבי משה לימא בעל ה"חלקת מחוקק"), על מקום רבי הלל בן נפתלי הירץ ה"בית הלל". בתקופת הגזירות שהחלה בעת המלחמה בין האיחוד הפולני-ליטאי לרוסיה, גלה מווילנה בעת כיבושה בידי הרוסים בשנת 1655 ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שבאימפריה האוסטרית (בתחומי צ'כיה של ימינו), שם נתקבל כרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.

אגדה מספרת שאיבד את בתו הילדה ביער כשברח מביתו בשנת 1655, שנה בה כבשו הרוסים את וילנה, ומלך או שר מקומי מצא אותה, וגידל אותה כנסיכה, היא שמרה על מוצאה היהודי, ומצאה את אביה שזיהה אותה כבתו, הרב מאיר להמן הציג אותה בספר שלם בשם "בת הש"ך".[4].

משפחתו עריכה

  • אביו רבי מאיר הכהן (חתן הקצין ר' נחום לוקובער) בן רבי משה הכהן אשכנזי כ"ץ, אב"ד אמסטאוטי ומוהילב. הספיק לראות את חיבורו הגדול של בנו, ואף לכתוב שיר קצר, עם ראשי תיבות של "מאיר הכהן חזק".
  • אשתו יענטא לה הוא נישא בווילנה הייתה בתו של ר' שמעון וולף טייבר[5]. ‬ (נכד בתו של הרמ"א) ונכדת ר' שמחה בונם מייזליש מקראקא בנם של שפרינצא (בת ר' שמואל מקראקא) ור' אברהם מייזליש, בן ר' יוסף, בן יצחק אייזיק.
  • את אמו מזכיר הש"ך (ביו"ד סימן שכ"ו סס"ק ד') "וכן ראיתי מהגבירה הרבנית אמי תי' ומשאר נשים צדקניות חכמניות שנזהרו בזה".
  • אחיו הרב יונה נחום כהנא, אב"ד סוכטשוב שבפולין, למד אצל אביו ואחיו, ולאחר מכן בסלוצק אצל רבי יעקב מטומשוב. חתנו של הרב אהרן שמואל קאיידנובר, וסבו של הרב גדליה משה כהנא מחבר ספר 'חמד משה'.
  • אחות נוספת הייתה סבתו של רבי מאיר אייזנשטאט מחבר שו"ת "פנים מאירות".
  • בן אחד ידוע לנו, רבי משה שכיהן כרבה של קרוטושין, והוא אבי 'יצחק' שהביא לדפוס את ספרו של סבו 'גבורת אנשים'.
  • חתנו ר' מנחם מאניש חיות (בן שמשון חיות, בן מנחם מאניש חיות, בן יצחק חיות מחבר הספר "אפי רברבא", בן אברהם חיות, בן פתחיה חיות אב"ד פראג) אשר כתב את ההקדמה בספרו של חמיו.
  • נכדתו חנה אשכנזי, בתה של יוכבד בתו שנולדה בשנת 1660 (אשת אפרים ואחות ר' גרשון קיטובר), הייתה אשתו השנייה של הבעש"ט.
  • ביתו בתיה שהיה עליה סיפור שנעלמה בתקופת הקוזקים ונמצאה אצל המלך הנוצרי שלא ידע שהיא יהודיה, וגידל אותה.

ספריו עריכה

שפתי כהן על השולחן ערוך עריכה

  ערך מורחב – שפתי כהן

הרב שבתי הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט[6]. את חיבורו על יורה דעה פרסם רבי שבתי בקרקא בשנת ת"ו 1646, בגיל 24.

באותה שנה יצא לאור בלובלין גם הספר 'טורי זהב' על חלק "יורה דעה" מאת ר' דוד הלוי סגל (הט"ז), שהיה פוסק זקן ומפורסם, וחתנו של הב"ח, הש"ך השיג על ספרו השגות בשם "נקודות הכסף", שעל חלקן השיב הט"ז ב"דף אחרון", ועל תשובות אלו ענה הש"ך בחריפות ב"קונטרס אחרון" (ה"דף" וה"קונטרס" נדפסו בסוף הכרך הראשון של חלק יו"ד, במהדורות הגדולות של השו"ע). לתוך "נקודות הכסף" הוכנסו לעיתים הגהות על הספר 'שפתי כהן', מבן המחבר[7].

מעניינת התבטאותו של הש"ך אודות השגותיו על הט"ז, בה מתאר את ביקורו של הט"ז אצלו:

אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו "את והב בסופה", והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. ואל אלהים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים.

הקדמתו לספרו נקודות הכסף

בדפוסים המקובלים של השולחן ערוך, נוהגים להדפיס את דברי הש"ך והט"ז משני צידי דברי השולחן ערוך, ונקראים "אשלי רברבי".

ביטוי למרכזיותו של החיבור בפסיקת ההלכה בהווה ניתן למצוא בכך שחלקים מהחיבור מהווים מרכיב מרכזי בחומר הלימוד הנדרש עבור בחינות ההסמכה לרבנות של הרבנות הראשית לישראל, בנושאים הכלולים בחלק יורה דעה של השולחן ערוך.

חיבורים נוספים עריכה

הרב שבתי חיבר מספר חיבורים נוספים:

  • "ספר הארוך" - על טור יורה דעה
  • "תקפו כהן" - ספר למדני - על "דיני תפיסה". ספר זה נלמד הרבה בישיבות, רבי יונתן אייבשיץ אף חיבר לו קיצור, והספר קונטרס הספקות נכתב עליו.
  • "פועל צדק" - מנין המצוות לפי סדר ימות השבוע.
  • "גבורת אנשים" - על אבן העזר סימן קנד.
  • "מגילת עיפה" (אמסטרדם 1651), שבו הוא מבכה את חורבן קהילות אירופה שהיה עד לו בפרעות ת"ח ות"ט. בחיבור יש מידע היסטורי רב על התקופה.
  • קיימים הגהותיו על ספר ים של שלמה של המהרש"ל לחולין בכתב יד.

הש"ך היה לאחד מ"נושאי הכלים" (כינוי לפרשני השו"ע) העיקריים של שו"ע יורה דעה וחושן משפט, ופירושיו מודפסים בכל המהדורות.

למרות קביעת רבני ועד ארבע הארצות בשנת ה'תמ"ג (1683) שיש לפסוק כט"ז כשהוא חולק על הש"ך, מקובל לפסוק ברוב המקרים כש"ך נגד הט"ז. כך, רוב רבני פולין נטו בהלכה אחר הש"ך, בעוד שבגרמניה התקבלו פסיקות הט"ז[8].

שיטתו עריכה

הש"ך עצמאי למדי בבואו לפסוק הלכה. קיימים בכתביו מקרים בהם הוא חולק על דברי השולחן ערוך[9] ואף מכריע כנגד התוספות מכח סברא[10] במקום נוסף[11] הוא תמה על דברי השו"ע, הרמ"א ועוד: "וכל זה ברור כשמש בצהרים ולא הוצרכתי להאריך רק שהב"י ומהר"ם איסרליש, ובעל ספר לחם משנה ושארית יוסף וב"ח לא מצאו כל אנשי חיל את ידיהם ומקום הניחו לי מן השמים".

קישורים חיצוניים עריכה

ספריו לקריאה מקוונת עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יחזקאל פייגלין, הש"ך – ביו-ביבליוגרפיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מרץ 2015, עמ' 14–15.
  2. ^ השם נכתב שבתי ולא שבתאי (הסבר ראו בערך על השם).
  3. ^ שבתי הכהן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  4. ^ הרב מאיר להמן, בת הש"ך (תרגום מגרמנית)
  5. ^ לפי א"ל לאנדסהוטה, סדר בקור חולים, בערלין תרכ"ז, ציוני מצבות, עמ’ 13 היה נקרא רבי וואלף ווילנר, על שם מוצאו מווילנא, ושם משפחתו היה פירשט.
  6. ^ ראו בספר נפש חיה (הוצאת בית מוריה, באר שבע, לרב ראובן מרגליות) שהביא בסימן מ"ד שהמגן אברהם היה לו כתב יד של הש"ך גם לאו"ח. ראו גם ש"ך יורה דעה (סימן קג סק"א) שהפנה לדברים שכתב באורח חיים, ובפרי מגדים שם ציין שאין בידו חיבורו לאורח חיים.
  7. ^ כפי שעולה מדברי נקודות הכסף (יורה דעה סט,ט): "דברי הגאון אמו"ר ז"ל צריכים עיון..." וכפי שכתב הרב יעקב ניסן רוזנטל ב'משנת יעקב' על הרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות פרק ו, הלכה א
  8. ^ מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, בערכו, להלן "קישורים חיצוניים", עמ' 1245
  9. ^ ש"ך חו"מ סימן מו ס"ק מ"ה
  10. ^ ש"ך חו"מ סימן ל"ז ס"ק כ"ט: "ואין דבריהם נראין [...] והכי משמע מדברי כל הפוסקים"
  11. ^ ש"ך חו"מ סימן ל"ח סק"א.


תקופת חייו של הרב שבתי הכהן על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן