יום טוב עסיס

יום טוב עסיס (Yom Tov Assis‏; 1942 - 16 ביוני 2013, ח' בתמוז תשע"ג) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל, ראש מרכז היספניה-יודאיקה לחקר יהדות ספרד ופורטוגל, יו"ר אקדמי של המרכז לחקר יהדות ארם צובא וסביבתה באוניברסיטה העברית בירושלים וראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח. הוא עמד בראש "החברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה".

יום טוב עסיס

לידה	1942 חלב, סוריה
פטירה	16 ביוני 2013 (בגיל 71 בערך) ירושלים, ישראל
שם לידה	Yom Tov Assis
מדינה	ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
השכלה	המכללה ללימודי יהדות בלונדון

ביוגרפיה

יום טוב עסיס נולד ב-1942 בחלב שבסוריה, אח שמיני מתוך תשעה. ב-1948, בעקבות המהומות וההתקפות על היהודים לאחר החלטת האו"ם לחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, ערבית ויהודית, עבר עם משפחתו ללבנון, בהשאירם מאחוריהם את כל רכושם. כשהיה בן 11 עברה המשפחה לטורקיה, שם היה לאביו הסוחר עסק. בשנת 1962 עבר עסיס לאנגליה, שם למד את כל לימודיו האקדמיים עד לדוקטורט. הוא למד ב-Jews' College, ביוניברסיטי קולג' ובבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה, כולם בלונדון. ב-1971 עלה לישראל ועשה דוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים, אותו קיבל ב-1981. עבודת הדוקטור נכתבה בהדרכת פרופ' חיים ביינארט בנושא "יהודי ארגוניה תחת שלטונו של יעקב השני (1291–1327)". עסיס היה מרצה באוניברסיטה העברית משנת 1975 והועלה לדרגת פרופסור מן המניין בשנת 1996, עמד בראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בשנים 1997–2001, קודם לכן שימש יו"ר מרכז לחקר קהילות ישראל ע"ש דינור בשנים 1995–1997, ובשנים 2001–2007 היה יו"ר המרכז להוראת תרבות ישראל באוניברסיטאות בעולם ויו"ר מרכז צ'ייס למדעי היהדות ברוסית. כפרופסור אורח לימד באוניברסיטאות יוניברסיטי קולג', אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אוניברסיטת ייל, סורבון, ישיבה יוניברסיטי, קייס ווסטרן יוניברסיטי, אוניברסיטת סידני ואוניברסיטת שנדונג.

עסיס ערך את כתב העת "היספניה יודאיקה" בולטין, היוצא לאור בשלוש שפות: עברית, אנגלית וספרדית פעם בשנה ועוסק בתולדותיהם ותרבותם של היהודים בחצי האי האיברי בימי הביניים. בסדרת היספניה יודאיקה שבעריכתו הופיעו עד כה אחד עשר כרכים.

כן ערך את סדרת הספרים "מקורות לתולדות היהודים בספרד"" (Sources for the History of the Jews in Spain). זוהי סדרת ספרי מקורות מארכיונים בספרד, עסיס כתב את המבוא בספרדית ובאנגלית. עד כה יצאו שישה כרכים בסדרה.

עסיס ערך שתי סדרות של ספרים במדעי היהדות היוצאות לאור בארגנטינה ובברזיל בספרדית ובפורטגלית. שם הסדרה Biblioteca Universitaria de la Cultura Judía. כמו כן ערך סדרת ספרים על יהודי ארם צובא.

יום-טוב עסיס היה נשוי לקלרה (נפטרה ב-2007) והוא עצמו נפטר ב-16 ביוני 2013. לזוג יש חמישה ילדים, ושלושה עשר נכדים. בנם פרופ' אליהו עסיס הוא מרצה למקרא ויהדות ובעבר שימש כדיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן.

על שמו רחוב בשכונת פסגת זאב בירושלים.

מחקריו

מחקריו של עסיס עוסקים ביהודי ספרד בימי הביניים, בעיקר קטלוניה וארגוניה (פדרציה בה כלולים קטלוניה, ארגוניה, ולנסיה ומיורקה). הוא מתבסס לצורך מחקריו על חומר ארכיוני, בעיקר על ארכיון הכתר של ארגוניה בברצלונה ועל ארכיונים מקומיים. מחקריו כוללים את קורות היהודים בנווארה, קסטיליה ופורטוגל ובשנים האחרונות החל לחקור את יהדות פרובאנס והפזורה הספרדית.

ספריו

תור הזהב של יהדות ארגוניה: קהילה וחברה במלכות ארגוניה, 1327-1213

הספר דן בארגון הקהילה היהודית בארגוניה, על היבטיה השונים: מנהיגות, בחירות ומינויים, שיטת המשטר בקהילה, מוסדות הקהילה ומערכת המשפט. הספר גם עוסק במבנה החברתי, במעמדות השונים בחברה היהודית, במאבק בין העניים והעשירים ובחיי המשפחה. הוא סוקר את מוסדות הקהילה השונים: בית הכנסת, בית הדין, השכונה היהודית.

עסיס מראה בספרו שהקהילה היהודית הייתה אוטונומית. לדעתו האוטונומיה ניתנה ליהודים ממספר סיבות: 1. הנוחות של המלכות לתת ליהודים לנהל את חייהם. 2. הערך שהביאו היהודים למלכות והנכונות של המלכות להעניק להם חיים מלאים. 3. נכונותם של היהודים עצמם להמשיך ולהתקיים כיהודים.

הכלכלה היהודית בכתר ארגוניה בימי הביניים, 1327-1213: כסף ועוצמה

ספר זה משלים את ספרו של עסיס "תור הזהב של יהדות ארגוניה" והוא דן בהיבטים הכלכליים של הקהילה היהודית בארגוניה: תשלומי המיסים, גביית המיסים; תפקידם של יהודים בבנקאות ובהלוואות בריבית. עסיס מראה בספר את התלות של המלך והכתר בכלכלת היהודים ובכסף היהודי. היהודים היו בעלי ערך כלכלי חשוב ביותר ולכן הכתר העניק להם הגנה וחסות. ספר זה מבוסס גם על מקורות ארכיונים מרכזיים וגם על מקורות נוטריונים, שבהם יש מידע על הפעילות הכלכלית היומיומית של היהודים.

עסיס הראה כיצד בנויה החברה היהודית משלושה מעמדות מרכזיים: גבוה, בינוני ותחתון. הפעילות הכלכלית המתוארת בספר משתייכת בעיקרה לשכבה הדקה של העשירים שמהווים כ-5–10 אחוזים מהיהודים. הוא מפריך בספרו את התפישה שלפיה כל היהודים בתור הזהב בספרד חיו חיי רווחה ושגשוג ומראה שחלק גדול מהיהודים היו עניים. בידי מיעוט יהודים רוכז הון אדיר והם היו בעלי קרקעות ואחוזות נרחבות. העשירים השתייכו בתחילת תור הזהב לשני ענפים: האחד הוא מסחר מקומי ובינלאומי והשני הוא הלוואות בריבית. במאה הארבע עשרה נתפש מקומם במסחר על ידי נוצרים. אבל בהלוואות בריבית היהודים המשיכו לשלוט. מצד אחד היו הנוצרים תלויים בהם ומצד שני שנאו אותם.

היהודים בני המעמד הבינוני והנמוך עסקו במלאכות יד שונות כמו סנדלרים, בורסקאים, חייטים. רבים מהם התאגדו בחבורות, דוגמת הגילדות הנוצריות. הענף היחידי שהיהודים לא עסקו בו היה החקלאות, אם כי חלקם היו בעלי שדות וכרמים.

היהודים בסנטה קולומה דה קראלט: מקרה בוחן של כלכלה ודמוגרפיה בקהילה בשלהי המאה השלוש עשרה

ספרו זה של עסיס יצא לאור בעברית ובתרגום קטלני.
הוא עוסק בכפר קטן, סנטה קולומה דה קראלט שבו חיו כ-30–50 משפחות יהודיות. עסיס גילה בארכיון בטאראגונה חומר נוטריוני עשיר על המקום הזה. ממקורות אחרים כמעט ולא נודע דבר על יהודי הכפר הזה. בארכיון מצוי חומר נוטריוני ובו תיעוד יומיומי של פעולותיהם הכלכליות של היהודים. עסיס הרכיב מן המסמכים תמונת מצב של הפעילות הכלכלית של היהודים ומצבם הדמוגרפי בכפר.

יהודי נווארה בשלהי ימי-הביניים

ספר זה כתב עסיס ביחד עם פרופסור רמון מגדלינה מאוניברסיטת ברצלונה והוא ראה אור בשפה העברית. הספר מתבסס בעיקר על מקורות שמצא עסיס בפמפלונה שבנווארה. המקורות כתובים בעברית ובספרדית-יהודית, השפה הספרדית (ניב של נווארה) הכתובה באותיות עבריות. ניתן לראות שיהודים רבים ובהם סוחרים זעירים ופשוטי עם, כתבו בעברית. רוב המקורות הם פנקסים כלכליים של יהודים המתארים את פעילותם הכלכלית היומיומית. בין המקורות האלה נמצאו תקנות או החלטות הקהילה שנתקבלו.
בנוסף לכרך העברי, פרסמו על הנושא הזה עסיס ומגדלינה שני ספרים בספרדית:

הרומנסה היהודית במקורות עבריים-נאבאריים מן המאה ה-14

ספר זה כתב עסיס ביחד עם רמון מגדלינה והבלשנית קולומה ליאל.
הכרך מכיל את כל המקורות שמצא עסיס על יהודי נווארה בארכיון הכללי של נווארה בפמפלונה. המקורות הם לרוב תקנות הקהילות ופנקסים כלכליים. בספר הזה כתב עסיס פרק על העברית בפי יהודי נווארה. חשיבות המקורות היא במידע שמספקים על פעילותם הפיננסית של יהודי נווארה ועל הלועזית שבה השתמשו.
ספר נוסף המשלים את כרך זה ועוסק בהיבטים שונים של אותו נושא וניזונים מאותם מקורות.

נושאי מחקריו

החברה היהודית

עסיס כתב על היבטים שונים של החברה היהודית, כולל מבנה החברה. החברה היהודית הייתה מורכבת משלושה מעמדות נפרדים ועסיס הראה את היחסים ביניהם. הוא כתב על המאבק בין העניים לעשירים, ועל פשע ואלימות בתוך החברה היהודית.
עסיס הראה על תופעה חברתית שבה העניים חשבו שהם מנוצלים ומדוכאים בידי העשירים, כאשר הנהגת הקהילה הייתה בידי העשירים. העניים סברו שהם משלמים מיסים מוגזמים מעבר ליכולתם ושאינם מיוצגים במוסדות הקהילה. הוא הראה כיצד העניים מתארגנים כדי לתפוש את השלטון בקהילה ובמקרים שאינם מצליחים בכך הם ניסו למצוא דרך אלטרנטיבית. כך למשל אם הקהילה אינה מספקת לימוד תורה הם מקימים מוסד חינוכי שעניים יוכלו ללמוד בו. זוהי דוגמה מתחום החינוך, דוגמאות דומות ניתן למצוא בתחומי הכלכלה, התרבות והדת.

חיי המשפחה

עסיס חקר את חיי המשפחה וכתב על היחסים בין נשים לגברים, תופעת הביגמיה בספרד, התנהגות מינית בחברה היהודית בספרד. בנושאים אלה הוא נעזר בשני סוגי מקורות: האחד הוא שאלות ותשובות, טענות כנגד אדם מסוים, אדם שמאשים את אשתו שניהלה פרשיית אהבה עם מישהו והסוג השני של מקורות הוא מקורות לועזיים שבהם יש התייחסות לדברים האלה.

מקומם של היהודים בחיי הכלכלה

בנושא זה עסק עסיס במקומם של היהודים בחיי הכלכלה, מקומם במסחר, בהלוואת בריבית למלכות והוא הציג תמונה די סולידית על תרומתם של היהודים לכלכלה.

יהודים בשרות המלכות

עסיס כתב על תרומתם של היהודים למלכות, אנשים שבזכות ידיעותיהם, בעיקר בערבית, נתמנו לדיפלומטים בשרות הכתר.

ארגון הקהילה ומוסדותיה

ארגון הקהילה היה אחד הנושאים הבולטים במחקרו של עסיס. הוא הגיע למסקנה שקיום היהודים בתנאי גלות בימי הביניים התאפשר לקהילה היהודית שבה באו לידי ביטוי מרכיבים רבים של הזהות היהודית

חיי התרבות והדת

בשנים האחרונות לחייו חקר עסיס את חיי התרבות והדת ותרומתם של היהודים למדע. הוא ניתח את רקעה ומאפייניה של התרבות היהודית-ספרדית. הוא אף עסק בתפקיד היהודים בספרד בהעברת ידע של העולם העתיק בתרגום ערבי מהעולם המוסלמי לעולם הנוצרי. המוסלמים דאגו לתרגם את כל הספרות המדעית מהעולם ההלניסטי שנכתבה ביוונית לערבית, והיהודים עסקו בתרגומו מערבית ללטינית, ספרדית ולעברית. נטלו חלק במפעל הזה מלומדים יהודים שהיו בקיאים בערבית. הגדילו לעשות הפליטים היהודים מגזירות המואחיון שמצאו מקלט בפרובאנס-לנגדוק, ובראשם בני משפחת אבן תיבון. לקראת מותו עסק עסיס בהכנת ספר יהודי פרובאנס בימי הביניים. חלק חשוב בספר דן בתמורות שחלו ביהדות פרובאנס עקב השפעתם של חכמים ממוצא ספרדי.

ספרים שכתב

• The Jews of Santa Coloma de Queralt, Jerusalem, 1988

מהדורה קטלנית: Els jueus de Santa Coloma de Queralt, Santa Coloma de Queralt, 2002

• The Jews of Spain: From Settlement to Expulsion, Jerusalem, 1988

מהדורה צרפתית: Les Juifs d'Espagne: Des origines à l'expulsion, Jérusalem, 1988

• יהודי נאבארה, (עם רמון מגדלינה), הוצאת מרכז זלמן שזר ירושלים, תש"ן

• Aljamía romance en los documentos hebraiconavarros (siglo XIV), (with R. Magdalena and C. LLeal), Barcelona, 1992
• The Golden Age of Aragonese Jewry : Community and Society in the Crown of Aragon, 1213-1327, The Littman Library, London & Portland, Or., 1997
• Jewish Economy in the Medieval Crown of Aragon, 1213-1327 : Money and Power Leiden : E.J. Brill, 1997.
• Navarra hebraica, Barcelona, 2003, 2 vols. (with R. Magdalena & C. LLeal)

ספרים שערך וההדיר

• J. Régné. History of the Jews in Aragon, Regesta and Documents, 1213-1327, Jerusalem, 1978
• B. Leroy, The Jews of Navarre in the Late Middle Ages, Jerusalem, 1985
• A. Selke, The Conversos of Majorca, Jerusalem, 1986
• L. Coronas Tejada, Conversos and Inquisition in Jaén, Jerusalem, 1988
• The Jews of Barcelona, 1213-1291, Regesta of Documents from the Archivo Capitular, Compiled by M. Cinta Mañe, Jerusalem, 1988
• M. A. Motis Dolader, The Expulsion of the Jews from Calatayud, 1492-1500, Jerusalem, 1990
• The Jews of Tortosa, 1373-1492, Regesta of Documents from the Archivo Histórico de Protocolos de Tarragona, (Compiled by J. Cubells I LLorens), Jerusalem, 1991
• J. R. Magdalena Nom de Deu & J. Doñate Sebastia, Three Jewish Communities in the Medieval Kingdom of Valencia, Jerusalem, 1990
• J. Hinojosa Montalvo, The Jews of the Kingdom of Valencia, Jerusalem, 1993
• The Jews in the Crown of Aragon, Regesta of the 'Cartas Reales' in the Archivo de la Corona de Aragon, (Compiled by M. Cinta Mañe), Part I: 1066-1327, Jerusalem, 1993; Part II: 1327-1492, erusalem, 1995

• דור גירוש ספרד, (עם יוסף קפלן), ירושלים, תשנ"ט
• ש' בארון, ממדיה העולמיים של ההיסטוריה היהודית, עם רוברט ליברלס), ירושלים, תשנ"ו

• Hispano-Jewish Culture after 1492, (with M. Abitbol & G. Hasan-Rokem),Jerusalem, 1997
• The Tortosa Disputation, Regesta of Documents from the Archivo de la Corona de Aragon, Fernandi I, 1412-1416, (Compiled by G. Escribà, Jerusalem, 1998
• E. Lipiner, Two Portuguese Exiles in Castile, Jerusalem, 1997
• J. L. Lacave, Medieval Ketubot from Sefarad, Jerusalem, 2002

• ש' שוורץ, הנוצרים-החדשים בפורטוגל במאה העשרים, תרגום ומבוא ד' סטוצ'ינסקי, ירושלים, תשס"ה

• Ensayos sobre cabala y misticismo judío, (with M. Idel and L. Senkman), Buenos Aires, 2006
• Identidad judía, modernidad y globalización, (with P. Mendes Flohr and L. Senkman), Buenos Aires, 2007
• Cabala, cabalismo e cabalistas, (with M. Idel, L. Senkman, C. Aslanov and J. Guinsburg), São Pablo, 2008
• Encuentros culturales: judíos, paganos, cristianos y musulmanes, El primer milenio (with C. Aslanov and L. Senkman), vol. I, Buenos Aires, 2009

• יהדות פורטוגל במוקד: מחקרים על יהודים ויהודים-בסתר, (עם מ' אורפלי), ירושלים, תשס"ט
• אר"ץ ומלואה, מחקרים בתולדות קהילת ארם צובה (חלב) ותרבותה, כרך א, (עם י' הראל ומ' פרנקל), ירושלים, תשס"ט

קישורים חיצוניים

• הדף של פרופ' יום טוב עסיס באתר מרכז דינור של האוניברסיטה העברית
• דלית מורג, בין דמשק לחלב - זהותה ו מורשתה(הקישור אינו פעיל), הסתדרות המורים בישראל, גיליון 40 תמוז תשס"ח, יולי 2008
• רות אלמוג, המדינה הכי יהודית באירופה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2010
• מידע על יום טוב עסיס בקטלוג הספרייה הלאומית
• עופר אדרת, פיסת הקלף הזעירה שחזרה לארץ, באתר הארץ, 29 ביוני 2013
• יום טוב עסיס (1942-2013), דף שער בספרייה הלאומית