פתיחת התפריט הראשי

יום טוב עסיס

היסטוריון ישראלי

יום טוב עסיס (Yom Tov Assis‏; 1942 - 16 ביוני 2013, ח' בתמוז תשע"ג) היה היסטוריון ישראלי, יהודי יליד סוריה, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל, ראש מרכז היספניה-יודאיקה לחקר יהדות ספרד ופורטוגל, יו"ר אקדמי של המרכז לחקר יהדות ארם צובא וסביבתה באוניברסיטה העברית בירושלים וראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח. הוא עמד בראש "החברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה".

יום טוב עסיס
Professor Yom Tov Assis.JPG
לידה 1942
חלב, סוריה
פטירה 16 ביוני 2013 (בגיל 71 בערך)
מדינה ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה London School of Jewish Studies עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

יום טוב עסיס נולד ב-1942 בחלב שבסוריה, אח שמיני מתוך תשעה. ב-1948, בעקבות המהומות וההתקפות על היהודים לאחר החלטת האו"ם לחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, ערבית ויהודית, עבר עם משפחתו ללבנון, בהשאירם מאחוריהם את כל רכושם. כשהיה בן 11 עברה המשפחה לטורקיה, שם היה לאביו הסוחר עסק. בשנת 1962 עבר עסיס לאנגליה, שם למד את כל לימודיו האקדמיים עד לדוקטורט. הוא למד ב-Jews' College, ביוניברסיטי קולג' ובבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה, כולם בלונדון. ב-1971 עלה לישראל ועשה דוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים, אותו קיבל ב-1981. עבודת הדוקטור נכתבה בהדרכת פרופ' חיים ביינארט בנושא "יהודי ארגוניה תחת שלטונו של יעקב השני (12911327)". עסיס היה מרצה באוניברסיטה העברית משנת 1975 והועלה לדרגת פרופסור מן המניין בשנת 1996, עמד בראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בשנים 1997–2001, קודם לכן שימש יו"ר מרכז לחקר קהילות ישראל ע"ש דינור בשנים 1995–1997, ובשנים 2001–2007 היה יו"ר המרכז להוראת תרבות ישראל באוניברסיטאות בעולם ויו"ר מרכז צ'ייס למדעי היהדות ברוסית. כפרופסור אורח לימד באוניברסיטאות יוניברסיטי קולג', אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אוניברסיטת ייל, סורבון, ישיבה יוניברסיטי, קייס ווסטרן יוניברסיטי, אוניברסיטת סידני ואוניברסיטת שנדונג.

עסיס ערך את כתב העת "היספניה יודאיקה" בולטין, היוצא לאור בשלוש שפות: עברית, אנגלית וספרדית פעם בשנה ועוסק בתולדותיהם ותרבותם של היהודים בחצי האי האיברי בימי הביניים. בסדרת היספניה יודאיקה שבעריכתו הופיעו עד כה אחד עשר כרכים.

כן ערך את סדרת הספרים "מקורות לתולדות היהודים בספרד"" (Sources for the History of the Jews in Spain). זוהי סדרת ספרי מקורות מארכיונים בספרד, עסיס כתב את המבוא בספרדית ובאנגלית. עד כה יצאו שישה כרכים בסדרה.

עסיס ערך שתי סדרות של ספרים במדעי היהדות היוצאות לאור בארגנטינה ובברזיל בספרדית ובפורטגלית. שם הסדרה Biblioteca Universitaria de la Cultura Judía. כמו כן ערך סדרת ספרים על יהודי ארם צובא.

יום-טוב עסיס היה נשוי לקלרה (נפטרה ב-2007) והוא עצמו נפטר ב-16 ביוני 2013. לזוג יש חמישה ילדים, ושלושה עשר נכדים. בנם פרופ' אליהו עסיס הוא דיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן.

מחקריועריכה

מחקריו של עסיס עוסקים ביהודי ספרד בימי הביניים, בעיקר קטלוניה וארגוניה (פדרציה בה כלולים קטלוניה, ארגוניה, ולנסיה ומיורקה). הוא מתבסס לצורך מחקריו על חומר ארכיוני, בעיקר על ארכיון הכתר של ארגוניה בברצלונה ועל ארכיונים מקומיים. מחקריו כוללים את קורות היהודים בנבארה, קסטיליה ופורטוגל ובשנים האחרונות החל לחקור את יהדות פרובנס והפזורה הספרדית.

ספריועריכה

תור הזהב של יהדות ארגוניה: קהילה וחברה במלכות ארגוניה, 1327-1213עריכה

הספר [1] דן בארגון הקהילה היהודית בארגוניה, על היבטיה השונים: מנהיגות, בחירות ומינויים, שיטת המשטר בקהילה, מוסדות הקהילה ומערכת המשפט. הספר גם עוסק במבנה החברתי, במעמדות השונים בחברה היהודית, במאבק בין העניים והעשירים ובחיי המשפחה. הוא סוקר את מוסדות הקהילה השונים: בית הכנסת, בית הדין, השכונה היהודית.

עסיס מראה בספרו שהקהילה היהודית הייתה אוטונומית. לדעתו האוטונומיה ניתנה ליהודים ממספר סיבות: 1. הנוחות של המלכות לתת ליהודים לנהל את חייהם. 2. הערך שהביאו היהודים למלכות והנכונות של המלכות להעניק להם חיים מלאים. 3. נכונותם של היהודים עצמם להמשיך ולהתקיים כיהודים.

הכלכלה היהודית בכתר ארגוניה בימי הביניים, 1327-1213: כסף ועוצמהעריכה

ספר זה [2] משלים את ספרו של עסיס "תור הזהב של יהדות ארגוניה" והוא דן בהיבטים הכלכליים של הקהילה היהודית בארגוניה: תשלומי המיסים, גביית המיסים; תפקידם של יהודים בבנקאות ובהלוואות בריבית. עסיס מראה בספר את התלות של המלך והכתר בכלכלת היהודים ובכסף היהודי. היהודים היו בעלי ערך כלכלי חשוב ביותר ולכן הכתר העניק להם הגנה וחסות. ספר זה מבוסס גם על מקורות ארכיונים מרכזיים וגם על מקורות נוטריונים, שבהם יש מידע על הפעילות הכלכלית היומיומית של היהודים.

עסיס הראה כיצד בנויה החברה היהודית משלושה מעמדות מרכזיים: גבוה, בינוני ותחתון. הפעילות הכלכלית המתוארת בספר משתייכת בעיקרה לשכבה הדקה של העשירים שמהווים כ-5–10 אחוזים מהיהודים. הוא מפריך בספרו את התפישה שלפיה כל היהודים בתור הזהב בספרד חיו חיי רווחה ושגשוג ומראה שחלק גדול מהיהודים היו עניים. בידי מיעוט יהודים רוכז הון אדיר והם היו בעלי קרקעות ואחוזות נרחבות. העשירים השתייכו בתחילת תור הזהב לשני ענפים: האחד הוא מסחר מקומי ובינלאומי והשני הוא הלוואות בריבית. במאה הארבע עשרה נתפש מקומם במסחר על ידי נוצרים. אבל בהלוואות בריבית היהודים המשיכו לשלוט. מצד אחד היו הנוצרים תלויים בהם ומצד שני שנאו אותם.

היהודים בני המעמד הבינוני והנמוך עסקו במלאכות יד שונות כמו סנדלרים, בורסקאים, חייטים. רבים מהם התאגדו בחבורות, דוגמת הגילדות הנוצריות. הענף היחידי שהיהודים לא עסקו בו היה החקלאות, אם כי חלקם היו בעלי שדות וכרמים.

היהודים בסנטה קולומה דה קראלט: מקרה בוחן של כלכלה ודמוגרפיה בקהילה בשלהי המאה השלוש עשרהעריכה

ספרו זה של עסיס יצא לאור בעברית [3] ובתרגום קטלני.
הוא עוסק בכפר קטן, סנטה קולומה דה קראלט שבו חיו כ-30–50 משפחות יהודיות. עסיס גילה בארכיון בטאראגונה חומר נוטריוני עשיר על המקום הזה. ממקורות אחרים כמעט ולא נודע דבר על יהודי הכפר הזה. בארכיון מצוי חומר נוטריוני ובו תיעוד יומיומי של פעולותיהם הכלכליות של היהודים. עסיס הרכיב מן המסמכים תמונת מצב של הפעילות הכלכלית של היהודים ומצבם הדמוגרפי בכפר.

יהודי נבארה בשלהי ימי-הבינייםעריכה

ספר זה כתב עסיס ביחד עם פרופסור רמון מגדלינה מאוניברסיטת ברצלונה והוא ראה אור בשפה העברית. [4] הספר מתבסס בעיקר על מקורות שמצא עסיס בפמפלונה שבנבארה. המקורות כתובים בעברית ובספרדית-יהודית, השפה הספרדית (ניב של נבארה) הכתובה באותיות עבריות. ניתן לראות שיהודים רבים ובהם סוחרים זעירים ופשוטי עם, כתבו בעברית. רוב המקורות הם פנקסים כלכליים של יהודים המתארים את פעילותם הכלכלית היומיומית. בין המקורות האלה נמצאו תקנות או החלטות הקהילה שנתקבלו.
בנוסף לכרך העברי, פרסמו על הנושא הזה עסיס ומגדלינה שני ספרים בספרדית:

הרומנסה היהודית במקורות עבריים-נאבאריים מן המאה ה-14עריכה

ספר זה [5] כתב עסיס ביחד עם רמון מגדלינה והבלשנית קולומה ליאל.
הכרך מכיל את כל המקורות שמצא עסיס על יהודי נבארה בארכיון הכללי של נבארה בפמפלונה. המקורות הם לרוב תקנות הקהילות ופנקסים כלכליים. בספר הזה כתב עסיס פרק על העברית בפי יהודי נבארה. חשיבות המקורות היא במידע שמספקים על פעילותם הפיננסית של יהודי נבארה ועל הלועזית שבה השתמשו.
ספר נוסף המשלים את כרך זה ועוסק בהיבטים שונים של אותו נושא וניזונים מאותם מקורות. [6]

נושאי מחקריועריכה

החברה היהודיתעריכה

עסיס כתב על היבטים שונים של החברה היהודית, כולל מבנה החברה. החברה היהודית הייתה מורכבת משלושה מעמדות נפרדים ועסיס הראה את היחסים ביניהם. הוא כתב על המאבק בין העניים לעשירים, ועל פשע ואלימות בתוך החברה היהודית.
עסיס הראה על תופעה חברתית שבה העניים חשבו שהם מנוצלים ומדוכאים בידי העשירים, כאשר הנהגת הקהילה הייתה בידי העשירים. העניים סברו שהם משלמים מיסים מוגזמים מעבר ליכולתם ושאינם מיוצגים במוסדות הקהילה. הוא הראה כיצד העניים מתארגנים כדי לתפוש את השלטון בקהילה ובמקרים שאינם מצליחים בכך הם ניסו למצוא דרך אלטרנטיבית. כך למשל אם הקהילה אינה מספקת לימוד תורה הם מקימים מוסד חינוכי שעניים יוכלו ללמוד בו. זוהי דוגמה מתחום החינוך, דוגמאות דומות ניתן למצוא בתחומי הכלכלה, התרבות והדת.[7][8][9]

חיי המשפחהעריכה

עסיס חקר את חיי המשפחה וכתב על היחסים בין נשים לגברים, תופעת הביגמיה בספרד, התנהגות מינית בחברה היהודית בספרד. בנושאים אלה הוא נעזר בשני סוגי מקורות: האחד הוא שאלות ותשובות, טענות כנגד אדם מסוים, אדם שמאשים את אשתו שניהלה פרשיית אהבה עם מישהו והסוג השני של מקורות הוא מקורות לועזיים שבהם יש התייחסות לדברים האלה.[10][11]

מקומם של היהודים בחיי הכלכלהעריכה

בנושא זה עסק עסיס במקומם של היהודים בחיי הכלכלה, מקומם במסחר, בהלוואת בריבית למלכות והוא הציג תמונה די סולידית על תרומתם של היהודים לכלכלה.[12][13][14]

יהודים בשרות המלכותעריכה

עסיס כתב על תרומתם של היהודים למלכות, אנשים שבזכות ידיעותיהם, בעיקר בערבית, נתמנו לדיפלומטים בשרות הכתר.[15]

ארגון הקהילה ומוסדותיהעריכה

ארגון הקהילה היה אחד הנושאים הבולטים במחקרו של עסיס. הוא הגיע למסקנה שקיום היהודים בתנאי גלות בימי הביניים התאפשר לקהילה היהודית שבה באו לידי ביטוי מרכיבים רבים של הזהות היהודית[16][17][18]

חיי התרבות והדתעריכה

בשנים האחרונות לחייו חקר עסיס את חיי התרבות והדת ותרומתם של היהודים למדע. הוא ניתח את רקעה ומאפייניה של התרבות היהודית-ספרדית. הוא אף עסק בתפקיד היהודים בספרד בהעברת ידע של העולם העתיק בתרגום ערבי מהעולם המוסלמי לעולם הנוצרי. המוסלמים דאגו לתרגם את כל הספרות המדעית מהעולם ההלניסטי שנכתבה ביוונית לערבית, והיהודים עסקו בתרגומו מערבית ללטינית, ספרדית ולעברית. נטלו חלק במפעל הזה מלומדים יהודים שהיו בקיאים בערבית. הגדילו לעשות הפליטים היהודים מגזירות המואחיון שמצאו מקלט בפרובנס-לנגדוק, ובראשם בני משפחת אבן תיבון. לקראת מותו עסק עסיס בהכנת ספר יהודי פרובנס בימי הביניים. חלק חשוב בספר דן בתמורות שחלו ביהדות פרובנס עקב השפעתם של חכמים ממוצא ספרדי.[19][20][21][22]

ספרים שכתבעריכה

  • The Jews of Santa Coloma de Queralt, Jerusalem, 1988

מהדורה קטלנית: Els jueus de Santa Coloma de Queralt, Santa Coloma de Queralt, 2002

  • The Jews of Spain: From Settlement to Expulsion, Jerusalem, 1988

מהדורה צרפתית: Les Juifs d'Espagne: Des origines à l'expulsion, Jérusalem, 1988

  • Aljamía romance en los documentos hebraiconavarros (siglo XIV), (with R. Magdalena and C. LLeal), Barcelona, 1992
  • The Golden Age of Aragonese Jewry : Community and Society in the Crown of Aragon, 1213-1327, The Littman Library, London & Portland, Or., 1997
  • Jewish Economy in the Medieval Crown of Aragon, 1213-1327 : Money and Power Leiden : E.J. Brill, 1997.
  • Navarra hebraica, Barcelona, 2003, 2 vols. (with R. Magdalena & C. LLeal)

ספרים שערך וההדירעריכה

  • J. Régné. History of the Jews in Aragon, Regesta and Documents, 1213-1327, Jerusalem, 1978
  • B. Leroy, The Jews of Navarre in the Late Middle Ages, Jerusalem, 1985
  • A. Selke, The Conversos of Majorca, Jerusalem, 1986
  • L. Coronas Tejada, Conversos and Inquisition in Jaén, Jerusalem, 1988
  • The Jews of Barcelona, 1213-1291, Regesta of Documents from the Archivo Capitular, Compiled by M. Cinta Mañe, Jerusalem, 1988
  • M. A. Motis Dolader, The Expulsion of the Jews from Calatayud, 1492-1500, Jerusalem, 1990
  • The Jews of Tortosa, 1373-1492, Regesta of Documents from the Archivo Histórico de Protocolos de Tarragona, (Compiled by J. Cubells I LLorens), Jerusalem, 1991
  • J. R. Magdalena Nom de Deu & J. Doñate Sebastia, Three Jewish Communities in the Medieval Kingdom of Valencia, Jerusalem, 1990
  • J. Hinojosa Montalvo, The Jews of the Kingdom of Valencia, Jerusalem, 1993
  • The Jews in the Crown of Aragon, Regesta of the 'Cartas Reales' in the Archivo de la Corona de Aragon, (Compiled by M. Cinta Mañe), Part I: 1066-1327, Jerusalem, 1993; Part II: 1327-1492, erusalem, 1995
  • דור גירוש ספרד, (עם יוסף קפלן), ירושלים, תשנ"ט
  • ש' בארון, ממדיה העולמיים של ההיסטוריה היהודית, עם רוברט ליברלס), ירושלים, תשנ"ו
  • Hispano-Jewish Culture after 1492, (with M. Abitbol & G. Hasan-Rokem),Jerusalem, 1997
  • The Tortosa Disputation, Regesta of Documents from the Archivo de la Corona de Aragon, Fernandi I, 1412-1416, (Compiled by G. Escribà, Jerusalem, 1998
  • E. Lipiner, Two Portuguese Exiles in Castile, Jerusalem, 1997
  • J. L. Lacave, Medieval Ketubot from Sefarad, Jerusalem, 2002
  • ש' שוורץ, הנוצרים-החדשים בפורטוגל במאה העשרים, תרגום ומבבוא ד' סטוצ'ינסקי, ירושלים, תשס"ה
  • Ensayos sobre cabala y misticismo judío, (with M. Idel and L. Senkman), Buenos Aires, 2006
  • Identidad judía, modernidad y globalización, (with P. Mendes Flohr and L. Senkman), Buenos Aires, 2007
  • Cabala, cabalismo e cabalistas, (with M. Idel, L. Senkman, C. Aslanov and J. Guinsburg), São Pablo, 2008
  • Encuentros culturales: judíos, paganos, cristianos y musulmanes, El primer milenio (with C. Aslanov and L. Senkman), vol. I, Buenos Aires, 2009
  • יהדות פורטוגל במוקד: מחקרים על יהודים ויהודים-בסתר, (עם מ' אורפלי), ירושלים, תשס"ט
  • אר"ץ ומלואה, מחקרים בתולדות קהילת ארם צובה (חלב) ותרבותה, כרך א, (עם י' הראל ומ' פרנקל), ירושלים, תשס"ט

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ The Golden age of Aragonese Jewry : Community and Society in the Crown of Aragon, 1213-1327
  2. ^ Jewish Economy in the Medieval Crown of Aragon, 1213-1327 : Money and Power Leiden : E.J. Brill, 1997
  3. ^ The Jews of Santa Coloma de Queralt : An Economic and Demographic Case Study of a Community at the End of the Thirteenth Century, Magnes Press, Jerusalem, 1988
  4. ^ יהודי נאבארה, (עם רמון מגדלינה), הוצאת מרכז זלמן שזר ירושלים, תש"ן
  5. ^ Aljamía romance en los documentos hebraiconavarros (siglo XIV), transcripción paleográfica e introducción por Yom Tov Assís y José Ramón Magdalena Nom de Déu ; estudio gramatical del romance e índices por Coloma Lleal. Barcelona : Universidad de Barcelona, 1992.
  6. ^ Navarra hebraica, por Yom Tov Assís, José Ramón Magdalena Nom de Déu, Coloma Lleal Galceran, Barcelona : PPU, S.A., 2003.
  7. ^ "תסיסה חברתית ומאבק בין-מעמדי בקהילות ספרד לפני הגירוש", תרבות וחברה, (עורך: יוסף דן), ירושלים: תשמ"ז, עמ' 145-121
  8. ^ "עני ועשיר בחברה היהודית בספרד הים-תיכונית", פעמים, 47-46, תשנ"א, עמ' 138-115
  9. ^ "עזרה הדדית וסעד בקהילות ישראל בספרד", מורשת ספרד, עורך ח' ביינארט, ירושלים: תשנ"ב, עמ' 279-259
  10. ^ "'חרם דרבינו גרשום' ונישואי כפל בספרד", ציון, מ"ו, תשמ"א, עמ' 277-251
  11. ^ "Sexual Behaviour in Mediaeval Hispano-Jewish Society", Jewish History, Essays in Honour of Chimen Abramsky, A. Rapoport-Albert & S. J. Zipperstein, London, 1988, pp. 25-59
  12. ^ Jewish Economy in the Medieval Crown of Aragon, 1213-1327 : Money and Power Leiden : E.J. Brill, 1997.
  13. ^ 1998 The Jews of Santa Coloma de Queralt : An Economic and Demographic Case Study of a Community at the End of the Thirteenth Century, Magnes Press, Jerusalem, 1988
  14. ^ "יהודי ברצלונה בסחר הימי עם המזרח", גלות אחר גולה, ירושלים, תשמ"ח, עמ' 283-257
  15. ^ "דיפלומאטים יהודים מאראגוניה בארצות האסלאם (1327-1213)", ספונות ג (יח) (תשמ"ה), עמ' 11-34
  16. ^ The Golden Age of Aragonese Jewry: Community and Society in the Crown of Aragon, 1213-1327, The Littman Library, London & Portland, Or., 1997
  17. ^ "יהודי ספרד בערכאות הגויים (מאות י"ג-י"ד)", תרבות וחברה בתולדות ישראל בימי הביניים, בעריכת ראובן בונפיל, מנחם בן-ששון, יוסף הקר, ירושלים, תשמ"ט, עמ' 430-399.
  18. ^ "הקהילה היהודית באראגוניה", קהל ישראל, השלטון העצמי היהודי לדורותיו, כרך ב, ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת, עורכים אברהם גרוסמן, יוסף קפלן, ירושלים, תשס"ד, עמ' 151-135.
  19. ^ "The Judeo-Arabic Tradition in Christian Spain", The Jews of Medieval Islam: Community, Society, and Identity, D. Frank (ed.), Leiden, New York & Köln, 1995, pp. 111-124
  20. ^ "'Sefarad': A Definition in the Context of a Cultural Encounter", Encuentros y Desencuentros, Spanish Jewish Cultural Interaction throughout History. Eds C. Carrete, M. Descal, A. Saenz, Tel Aviv, 2000, pp. 293-297
  21. ^ "The Jews of the Maghreb and Sepharad: A Case Study of Inter-Communal Cultural Relations through the Ages", El Presente II (2008), pp. 11-30
  22. ^ "'גלות ספרד אשר בפרובנס', על מהפכה דתית ותרבותית ביהדות פרובנס במאות הי"ב- והי"ג", היספניה יודאיקה 7 (2010), עמ' ז-נד המאמר הופיע בספרדית בכרך 4 של הסדרה Biblioteca Universitaria de la Cultura Judía