יונל פרליהרומנית: Ionel Perlea13 בדצמבר 1900 אוגראדה - 29 ביולי 1970 ניו יורק) היה מנצח ומלחין רומני, בעל שורשים גרמניים. בעשורים האחרונים לחייו חי ופעל בעיקר בארצות הברית. התאזרח בארצות הברית בשנת 1970. הצטיין במיוחד בניצוח אופרות מהרפרטואר האיטלקי והגרמני.

יונל פרליה
Ionel Perlea
לידה 13 בדצמבר 1900
Ograda, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביולי 1970 (בגיל 69)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג, האוניברסיטה למוזיקה ותאטרון של מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקע משפחתי. ילדותו ולימודיו ברומניה ובגרמניה עריכה

יונל פרליה נולד ביישוב בוקו - אוגראדה, במחוז יאלומיצה בחבל מונטניה בדרום רומניה, על גדות נהר יאלומיצה. אביו ויקטור פרליה היה רומני, בוגר האקדמיה למסחר באנטוורפן וחובב מוזיקה, ואמו מרגרתה הַברליין Margarethe Haberlein - גרמניה ממינכן. ליונל היו עוד שני אחים ואחות. משפחת אביו הייתה אמידה. ברשותה היו אחוזות ועדרי בקר במישור הברגאן ובית גדול בעיר-הנמל בראילה שהיה ידוע כמרכז יצוא של הדגן. [1] סבא רבא של יונל פרליה, הקים בכפר אוגראדה את הבית הספר הישן, וסבו, גאורגה פטקו, ייסד בו את הכנסייה ע"ש גאורגה הקדוש (1868-1870). אחרי ילדות מאושרת באוגראדה ובבראילה, בשנת 1910 אב המשפחה, ויקטור פרליה, נפטר, והאם האלמנה נאלצה לחזור עם ילדיה לבית הוריה במינכן, שם יונל בילה את נעוריו ואת התבגרותו. [2] למד בתיכון ע"ש גתה ובמקביל למד לנגן בפסנתר, בכינור ובצ'לו. מורו למוזיקה, מיטאנג, נגן עוגב באחת הכנסיות החשובות של מינכן עודד אותו להמשיך לשכלל את כישוריו המוזיקליים. בגיל 12 ארגן תזמורת קטנה יחד עם חברים לבית הספר והלחין ואלס ושיר לכת ראשון. [3] בין השנים 19181920 פרליה למד הלחנה ואמנות הניצוח אצל אנטון בר-ואלברון (18641929) והשתלם בנגינה בפסנתר אצל קוטאנה בקונסרבטוריון של מינכן, לאחר מכן, עד שנת 1923 למד אצל פאול גרנר (18721944) (צורות מוזיקליות והלחנה), אוטו לוזה (לוהזה) (18581925) (ניצוח) ואצל דאג מרטינזן (פסנתר) בקונסרבטוריון של לייפציג בגרמניה. [4][5] מוריו היו חסידים מובהקים של מוזיקה אופראית וייתכן שבכך השפיעו עת העדפותיו של פרליה בחייו האומנותיים.

תחילת דרכו כמנצח. פעילותו ברומניה עריכה

נשאר כמה שנים בגרמניה כמנצח מקהלה בלייפציג (1922-1923) וברוסטוק (1923-1925). אחרי הופעה ראשונה ב"סלון מוצרט" בבוקרשט ב-25 בספטמבר, ב-17 באוקטובר 1919 פרליה הופיע בקונצרט הבכורה שלו ב"אתנאול רומן" וניצח בין השאר על הסימפוניה "ארואיקה" של בטהובן וגם על יצירות מקוריות משלו, (רביעייה עם פסנתר ו"שלושה לידר לבריטון ופסנתר", עם השתתפותו של הבריטון ז'אן אתנאסיו).

האמן הצעיר השתלב באותם ימים בחוגי האליטה התרבותית של בירת רומניה - הכיר מקרוב את המלחין והמנצח אלפרד אלסנדרסקו (שהיה לאחד מידידיו הטובים ביותר), המלחין מרסל מיכלוביץ', המשורר יון מינולסקו, הצייר יוסיף איסר, הסופר והעיתונאי י. פלץ, פגש את הפסל קונסטנטין ברנקוש ואת ההיסטוריון ניקולאיה יורגה ואחרים. גדול מוזיקאי ארצו, ג'ורג'ה אנסקו עודד אותו לא לנטוש את ההלחנה.

בשנת 1926 זכה בפרס אנסקו להלחנה עבור הרביעייה למיתרים אופוס 10. בין השנים 1927 -1928 היה מנצח של בית האופרה בעיר קלוז' ולאחר מכן בין השנים 1929-1932 ו-1936-1944 היה המנצח הראשי של בית "האופרה הרומנית" בבוקרשט ומנהל מוזיקלי שלה בין השנים 1929-1932 ו 1934-1936. במקביל כיהן גם כמנהל של התזמורת הסימפונית רדיו של בוקרשט בין השנים 1936-1944. אחרי שנת 1935 ניצח כאורח גם ב"פולקסאופר" בברלין (1940), ברסלאו, פרנקפורט, שרלוטנבורג, שטוטגרט ובאופרה בווינה (1935).

אחרי ההפיכה האנטי-נאצית שבוצעה על ידי המלך ואנשי צבא בבוקרשט ב-23 באוגוסט 1944 פרליה נלקח בשבי על ידי השלטונות הנאצים בווינה בעת ששהה שם עם אשתו ושניהם נשלחו למחנה בכפר מריהפפאר. בנם נשאר בטיפול סבתו מצד האם ברומניה.

הקריירה הבינלאומית עריכה

בתום מלחמת העולם השנייה, אחרי שהשתחרר מן השבי, בין השנים 1945-1958 [6] פרליה התחיל לנצח בבתי האופרה של איטליה. לאחר שלתדהמתו נלקחה ממנו האזרחות הרומנית בטענה ש"לא התייצב למלא את חובתו" אחרי ההפיכה באוגוסט 1944, [7] החליט לא לחזור לרומניה. החלטתו נשארה סופית במיוחד לאחר שקם ברומניה משטר דיכוי הקומוניסטי הבלתי פופולרי בחסות ברית המועצות. אחרי שבשנת 1945 ניצח בבית האופרה של רומא לפרליה הוצע חוזה קבוע כמנצח במוסד היוקרתי הזה, מה שהיווה פריצת דרך בקריירה הבינלאומית שלו כמנצח. כיהן בתפקיד זה למשך שנתיים. בשנת 1949 ניצח על האופרה "טריסטן ואיזולדה" מאת וגנר במטרופוליטן אופרה בניו יורק. כעבור שנתיים, ב-1950 הייתה לו הופעת בכורה בלה סקאלה במילאנו וב-1951 ניצח במשך עונה על תזמורת האופרה של סן פרנסיסקו San Francisco Opera Company . באותה שנה נתמנה למנהל מוזיקלי של ה"פסטיבל גראנד אופרה" של סן אנטוניו, טקסס.

בהמלצתו של טוסקניני שהעניק לו אז במתנה את שרביטו, יונל פרליה התמנה כיורשו של המנצח האיטלקי בניהול התזמורת הסימפונית קונטיקט בין השנים 1955-1965. ירש מטוסקניני גם את המשרה כפרופסור לאמנות הניצוח בבית הספר מנהטן למוזיקה בניו יורק בשנים 1952-1959 ואחר כך שוב בין 1965-1970. עשה סיורים רבים בעולם, כולל בטוקיו ובאמריקה הלטינית.

שנותיו האחרונות עריכה

אחרי התקף לב בשנת 1957 בזמן שניצח על הסימפוניה התשיעית של בטהובן (ממנו יצא בנס, למרות שהתעקש להמשיך לנצח עד סיום היצירה), בשנת 1958 פרליה לקה באירוע מוחי שגרם לשיתוק זרועו הימנית. תוך מאמצי שיקום למד לנצח רק בידו השמאלית, כפי שעשה בביצוע שנותר בלתי נשכח של האופרה "טוסקה" מאת פוצ'יני. בשנת 1969 בעידודו של המלחין תאודור גריגוריו ואחרים, פרליה ביקר לראשונה במולדת, אחרי 25 שנה, וניצח בבוקרשט ב"סאלא פאלאטולוי" ("אולם ההיכל") בבוקרשט ובאתנאום הרומני. בעת ביקורו ברומניה נסע לראות את בית הוריו בכפר הולדתו. הרשויות הצטרכו בלערוך בו שיפוץ מזורז לקראת ביקורו של המאסטרו, מפני שעד אז שימש למחסן ירקות ולסניף דואר. במהלך הקריירה האמנותית שלו יונל פרליה ניצח על מופעי אופרה רבים ברחבי העולם - בווינה, פריז, בואנוס איירס, פירנצה, שיקגו וניצח על תזמורות חשובות במיוחד בארצות הברית ובגרמניה (למשל התזמורת הסימפונית RIAS של הסקטור האמריקני בברלין - לימים התזמורת הסימפונית הגרמנית בברלין, והתזמורת הסימפונית של במברג). הקליט תקליטים מהרפרטואר האופראי והסימפוני.

יונל פרליה נפטר אחרי סבל ממושך בבית החולים מואנט סיני בניו יורק ביולי 1970, בגיל 69. היה נשוי לליזט ,בת לבית קוטסקו מן הכפר דימיין Dimieni השכן, ולזוג נולד בן, בשם ז'אן. פרליה היה גיס של מירצ'ה אליאדה התחתן עם אחותה של אשתו, כריסטינל קוטסקו.

מורשתו ותרומתו לחיי המוזיקה ברומניה ובעולם עריכה

פרליה ניצח את ביצועי הבכורה ברומניה של הסימפוניה השנייה של מאהלר ושל הרקוויאם של ורדי, כמו כן של האופרות אמני השירה מנירנברג מאת וגנר, פלסטף מאת ורדי ואביר הוורדים מאת ריכרד שטראוס (בתרגום לשפה הרומנית). כמו כן ניצח על הבכורות של יצירות כמו:

[8] לפי נתוני חברת התקליטים רמינגטון פרליה שלט ללא קושי על כשמונים אופרות ושש מאות וחמישים סימפוניות. תחת שרביטו ניגנו מבצעים כמו הפסנתרנים רודולף סרקין, פאול ויטגנשטיין, וילהלם קמפף, אדווין פישר, בן עמו דינו ליפאטי, הכנרים גרהרט טאשנר, ז'ינט נבה.

הנצחה עריכה

  • 1983 בית המשפחה באוגראדה הפך לבית-מוזיאון לזכרו. שופץ בשנים 1996-1997.
  • 1990 בעיר סלובוזיה, בירת מחוז הולדתו, יאלומיצה, הוקם מרכז תרבות הנושא את שמו. משנת 1999 קיבל מעמד של מרכז אונסקו. בחזית הבניין הועמד פסל של פרליה, יצירתו של האמן אלכסנדרו דיאקו-יאלומיצה

במקום מתקיים פסטיבל-תחרות לאומי של מוזיקת לידר ע"ש יונל פרליה.

  • בית הספר התיכון לאמנויות בעיר סולוביזה נקרא על שמו.
  • רחובות בבוקרשט, בטימישוארה ובערי רומניה אחרות נושאים את שמו

יצירות עריכה

רביעייה אופוס 10 לכלי מיתר Ein Heiteres Quartett
חמישייה עם פסנתר
הסימפוניה קונצרטנטית לויולה
  • מוזיקה סימפונית:
וריאציות סימפוניות על נושא עצמי 1952
הפואמה הסימפונית "דון קיחוטה" 1946
  • מוזיקה קולית

כמה מהקלטותיו עריכה

{מאנון לסקו מאת פוצ'יני - עם ליצ'ה אלבנזה, יוסי ביירלינג, רוברט מריל - עם תזמורת ומקהלת בית האופרה ברומא RCA Victor

(אאידה מאת ורדי - עם זינקה מילאנוב, יוסי ביירלינג, פדורה ברביירי, לאונרד וורן בוריס כריסטוף - תזמורת ומקהלת בית האופרה ברומא RCA Victor

פרליה הקליט בחברות התקליטים RCA, Vox Remington וכו'.

לקריאה נוספת עריכה

  • The New Grove Dictionary Music and Musicians, London, MacMillan Pubishers 1980

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יונל פרליה בוויקישיתוף
אדריאן בוקורסקו - יונל פרליה - המנצח והמורה - מאמר בעיתון "רומניה ליברה" ב-10 ביולי 2009.
(אלן פארי - לקסיקון של מבצעים ושל הביצוע המוזיקלי במאה ה 20, הסדרה "בוקן", רובר לאפון פריז, 1995)
  • Iosif Sava, Luminiţa Vartolomei Dicţionar de muzică Editura ştiinţifică şi enciclopedică, Bucureşti, 1979
(יוסיף סאבה ולומיניצה ברטולומויי "לקסיקון למוזיקה", ההוצאה המדעית והאנציקלופדית, בוקרשט, 1979 (רומנית))
  • John Warrack, Ewan West - The Oxford Dictionary of Opera , 1997,Oxford University Press,
(ג'ון וורא', יואן ווסט - הלקיסקון אוקספורד לאופרה, 1997)
(יונל פרליה - קוסם של השרביט הוצאת "פוד פסטה סופלטה" (גשר מעל הנשמות) סלובוזיה, 1999)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ A.Bucurescu
  2. ^ שם
  3. ^ Ionel Perlea - un magician al baghetei
  4. ^ שם.
  5. ^ אתר הבית - מוזיאון
  6. ^ Oxford Dictionary of Opera 1997
  7. ^ Ionel Perlea - magician al baghetei 1999
  8. ^ Alain Paris 1995