יוסי בן יועזר
יוסי בן יועזר איש צרדה (או יוסף בן יועזר) היה כהן מהעיר צרדה שבשומרון, ונשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות. בן זוגו היה יוסי בן יוחנן איש ירושלים.
| תקופת הפעילות | זוג ראשון לתקופת הזוגות הוא הוצא להורג ערב מרד החשמונאים ביוונים |
|---|---|
| פטירה |
161 לפנה״ס?  |
| רבותיו | אנטיגנוס איש סוכו |
| תלמידיו | יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי |
| בני דורו | יוסי בן יוחנן |
  | |
במקורותעריכה
במחלוקת הגדולה בתקופת הזוגות אודות הסמיכה ביום טוב מוזכר שמו כמצדד בדעה שלא לסמוך[1]. בצירוף העובדה כי הוא הראשון לחלוק במחלוקת זו והמסורת כי זו המחלוקת הראשונה המתועדת בהלכה היהודית[2], נמצא שיוסי בן יועזר הוא הראשון לחלוק בתולדות ההלכה.
המימרא הידועה ביותר שלו היא המוזכרת במסכת אבות[3]: ”יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם”.
בנו היה נוהג שלא כשורה, ולכן הקדיש יוסי בן יועזר את נכסיו לבית המקדש. מסופר, שבנו מצא לאחר מכן מרגלית יקרה בתוך דג שקנה[4].
יחד עם יוסי בן יוחנן איש ירושלים גזר טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית[5].
הקפדתו בדיני טומאה וטהרה זיכתה אותו בכינוי "חסיד שבכהונה"[6]. בעניינים אחרים מצא דרכים להקל, ונקרא "יוסי שריא" (יוסי המתיר)[7].
אחיינו של יוסי (בן אחותו) היה יקום איש צרורות - אלקימוס, הכהן הגדול המתייוון מתקופת מרד החשמונאים. אחיינו זה לבסוף חזר בתשובה[8].
יוסי בן יועזר הוצא לצליבה על ידי היוונים[8].
לאחר מותם של יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן נאמר עליהם: "משמת יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים בטלו האשכולות - איש שהכל בו"[9].
במחקרעריכה
המשנה במסכת אבות מונה את יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, אחרי אנטיגנוס איש סוכו, ואומרת עליהם: "קבלו מהם" ובחלק מהגרסאות "קבלו ממנו"[10]. בהסתמך על הגרסה "מהם", כותב נחמן קרוכמל, שיוסי בן יועזר למד גם אצל שמעון הצדיק, אותו הוא מזהה כשמעון השני, וגם אצל אנטיגנוס איש סוכו[11].
יצחק אייזיק הלוי כותב שמשרת הנשיא אויישה רק כשני עשורים לאחר מותו של אנטיגנוס איש סוכו, כאשר חוניו השני העביר את התפקידים השלטוניים לידי יוסף בן טוביה החוכר, ועלה צורך בדמות בסנהדרין שתטפל בתפקידים שבעבר היו באחריות הכהן הגדול ולא טופלו על ידי חוניו השני. לדבריו, זאת הייתה הסיבה שהעדיפו את יוסי בן יועזר שהיה כהן לתפקיד נשיא הסנהדרין, אף על פי שיוסי בן יוחנן היה הרבה יותר מבוגר. הלוי מייחס את אמרתו של יוסי בן יועזר "יהי ביתך בית ועד לחכמים" לצרות התקופה בה התגברו המתייונים בהנהגת יוסף החוכר והיה צורך להגביר את לימוד התורה בכל מקום אפשרי[12].
זכריה פרנקל כותב על יוסי בן יועזר "נראה שהי׳ מן הנהרגים בעצת אלקימס" באירוע המתואר בספר חשמונאים א', פרק ז', בשנת קנ"א או קנ״ב לשטרות (160 לפני הספירה)[13].
לקריאה נוספתעריכה
- בנימין לאו, "יוסי בן יועזר", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 107-95.
קישורים חיצונייםעריכה
- משה יהודה בלוי (עורך), "יוסי בן יועזר", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים ת"י - תט"ו, באתר HebrewBooks
- הרב אהרן הימן, "יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 731-729, באתר HebrewBooks
- יוסי בן יועזר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יוסי בן יועזר, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
- יוסי בן יועזר, מתוך מיזם רגע של חכמה עם הרב אליהו שוויכה.
הערות שולייםעריכה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז, עמוד א'.
- ^ רש"י מסכת חגיגה ט"ז "וזו היא מחלוקת ראשונה שהייתה בחכמי ישראל"
- ^ פרק ראשון במשנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ד'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ג, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ד, עמוד ב'.
- ^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ז'
- ^ משנה, מסכת עדיות, פרק ח', משנה ד'
- ^ 1 2 בראשית רבה, פרשה ס"ה, פסקה כ"ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ט"ו, עמוד ב'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ד'
- ^ נחמן קרוכמל, מורה נבוכי הזמן, עמוד 103
- ^ יצחק אייזיק הלוי, דורות ראשונים, חלק ראשון, פרק י"ב, עמ' 199-201
- ^ זכריה פרנקל, דרכי המשנה, ליפסיא, תרי"ט, עמוד 30, באתר HebrewBooks