פתיחת התפריט הראשי
יוסוף הייכל בשורה הראשונה של נכבדי הוועד הערבי העליון

יוסוף הייכלערבית: يوسف هيكل; 19071989) היה ראש העירייה הערבי האחרון של יפו ובכיר בוועד הערבי העליון ולאחר מכן דיפלומט ירדני, שכיהן כשגריר ארצו בוושינגטון, פריז, לונדון, טייפה ומוסדות האו"ם.

תוכן עניינים

תולדות חייועריכה

הייכל נולד וגדל ביפו. את לימודי הבוגר במשפטים עשה באוניברסיטת מונפלייה בצרפת והמשיך ללימודי קרימינולוגיה, כלכלה ומדעי המדינה בסורבון, אותם סיים בהצטיינות. לאחר מכן השלים דוקטורט ב-1935. עד שנת 1937 השתלם בלונדון סקול אוף אקונומיקס (בית הספר לכלכלה של לונדון), ובאותה שנה חזר ליפו והדפיס בה את ספרו "הבעיה הפלסטינית" (القضية الفلسطينية).

בשנת 1938 מונה למנהל הוקף במחוז לוד, לאחר מכן קודם לתפקיד מנהל הווקף ובתי הספר האסלאמיים בכל רחבי ארץ ישראל ומונה לחבר הוועדה המפקחת על החינוך הערבי. בתפקידיו אלה נדד ונאם ברחבי הארץ על הצורך באחדות ערבית. בשנת 1942 יצא לאור ספרו, שהתבסס על נאומיו, "לקראת אחדות ערבית" (نحو الوحدة العربية). בין 1943 ל-1945 כיהן כרשם בית משפט השלום בשכם.

בשנת 1945 נבחר לראש עיריית יפו. בתפקיד זה כיהן עד ה-5 במאי 1948, אז נמלט לירדן. במהלך היותו ראש העיר בא במגע עם ראש עיריית תל אביב, ישראל רוקח במטרה ליצור שיתוף פעולה בין שתי הערים השכנות. עם ההסלמה במעשי האלימות לאחר אירועי כ"ט בנובמבר 1947 (מקרי רצח יהודים ברחובות תל אביב וירי צלפים מראש צריח מסגד חסן בק לכיוון רחוב אלנבי), פרסם הייכל כרוז להרגעת הרוחות. כמו כן ניסה לפעול בוועד הערבי העליון, שהיה מראשיו באותה עת, ואצל עבדאללה, מלך ירדן על מנת לקבל את תמיכתם לכינון הסכם שלום, אך ללא הועיל[1].

למחרת מבצע חמץ לכיבוש יפו, נמלט הייכל מן העיר לירדן.

בירדן הצטרף הייכל לשירות החוץ. הוא כיהן בועדת שביתת הנשק הירדנית וייסד את "המשרד הפלסטיני" לטיפול בענייני בעיית הפליטים הפלסטינים. במשך 16 שנה כיהן כשגריר ארצו בוושינגטון (1959-1962), פריז, לונדון, טייפה ומוסדות האו"ם.

בשנת 1969 פרסם את ספרו "תבוסת יוני" (هزيمة حزيران) על תבוסת הערבים במלחמת ששת הימים. בשנת 1971 יצא לאור ספרו "פלסטין: לפני ואחרי" (فلسطين: قبل وبعد), המרכז מבחר ממאמריו לאורך השנים.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה