יורם לס

רופא, פוליטיקאי ומנהל ישראלי

יורם לַס (נולד ב-30 בינואר 1945) הוא פרופסור אֶמֶרִיטוּס בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב בחוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה, חבר כנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה ומנכ"ל לשעבר של משרד הבריאות.

יורם לס
Yoram Lass 2020.jpg
יורם לס, 2020
לידה 30 בינואר 1945 (בן 75)
פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק מנחה טלוויזיה, מרצה באוניברסיטה, חבר הכנסת, מנהל כללי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה מפלגת העבודה
חבר הכנסת
13 ביולי 199217 ביוני 1996
(4 שנים)
כנסות 13
מנכ"ל משרד הבריאות ה־14
19881989
(כשנה)
תחת שרי הבריאות שושנה ארבלי-אלמוזלינו ויעקב צור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Yoram Lass Voice Intro

ביוגרפיהעריכה

נולד לאב רופא, ד"ר נתן לס, מומחה לאלרגיה, שעלה מווילנה ב-1935 ולאם רופאת שיניים. התגייס לצה"ל במסגרת העתודה האקדמית, למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך כרופא ב-1971.[1] את שירותו בצה"ל עשה כרופא צבאי בגדוד 50, והגיע לדרגת רב-סרן. במלחמת יום הכיפורים שירת כרופא בחטיבת הצנחנים.

בתחילת שנות השבעים הצטרף לסגל הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.[2] בהמשך, קודם לדרגת פרופסור מן המניין בחוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה ושימש גם סגן דיקן הפקולטה.

בשנות ה-80 התפרסם כשהנחה לצד יעל דן את תוכנית הטלוויזיה "תצפית" ששודרה בערוץ הראשון ועסקה בחידושים בתחום המדע.[3]

בשנים 19881989 כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות, תחת השרים שושנה ארבלי-אלמוזלינו ויעקב צור. בתחילת תקופת עבודתו במשרד הבריאות, החל מינואר 1988, שבתו הרופאים העובדים בבתי החולים הממשלתיים, במחאה על תנאי עבודתם ושכרם.[4] במהלך המשבר, אשר הלך והחריף לאורך חודשים רבים, הושבתו חליפות שירותי רפואה שונים בבתי החולים ברחבי הארץ.[5] שרי הבריאות והמנכ"ל לס ניהלו משא ומתן מתוקשר לאורך חודשים עם פקידי משרד האוצר, אשר הידרדר גם לחילופי האשמות הדדיות.[6]

בספטמבר 1988 החלה התפרצות מחודשת של נגיף הפוליו בישראל.[7] בתגובה לטענות כי האירוע הוא מגפה, הגיב לס תחילה: "אין מגפה וזוהי התפרצות של המחלה".[8] באותה עת הזמינה הסתדרות הרוקחים מאות אלפי חיסונים, אולם לס סירב לאשר את מכירתם והתבטא: "תושבי מדינה ישראל יקבלו חיסון בהתאם להחלטות משרד הבריאות ועל סמך העובדות בשטח".[9] עם זאת, לאחר זמן הוביל לס מבצע חיסון גדול ומזורז.[10] לאחר שהושמעה ביקורת על לוח זמנים צפוף מדי למבצע החיסונים, חוסנו תחילה הילדים ואחריהם המבוגרים.[11] במאי 1989 התפטר לס מתפקידו.[12]

בסוף שנות ה-70 היה פעיל במפלגת ד"ש.[13] ב-1990 עמד בראש וועדה לחקירת נסיבות תבוסת מפלגת העבודה בבחירות לכנסת השתים עשרה,[14] אולם התפטר לפני הגשת מסקנותיה.[15] ביולי 1992 נבחר לכנסת השלוש עשרה מטעם המפלגה. בכנסת הוא היה יושב-ראש ועדת משנה לאשפוז, יושב-ראש ועדת המשנה לענייני התאגידים הממשלתיים, יושב-ראש ועדת משנה למערך בריאות הנפש בצה"ל, חבר בוועדת העבודה והרווחה, חבר בוועדה לענייני ביקורת המדינה וחבר בוועדה המשותפת לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בוועדת העבודה והרווחה שימש יו"ר ועדת המשנה לבריאות. סיים את כהונתו בכנסת ביוני 1996.

לאחר שעזב את הכנסת חזר לאקדמיה ומאז, הוא מלמד בחוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2011 הקים את חברת "ניופילטריישן", העוסקת במיחזור סלילי דיאליזה לצורכי סינון מים בחקלאות, בתעשייה ואף לשתייה. הוא מעורב בפרויקט פילנתרופי באפריקה, המשתמש בטכנולוגיה זו.

ביולי 2020 החל לס להגיש, מדי יום חמישי, תוכנית רדיו ב-103fm, בה הוא משוחח עם מאזינים על ענייני היום.[16][17]

לס נשוי ואב לשלושה.

התבטאויות ציבוריות במהלך משבר הקורונהעריכה

בשנת 2020 טען שהיחס של ממשלת ישראל (וכן בעולם כולו) למגפת הקורונה חמור מדי והתנגד לצעדים החמורים שנקטה הממשלה. בין היתר העלה את הסכנות של צעדי הסגר על הפגיעה במשק והשלכותיו על בריאותם הנפשית של האזרחים - מה שעלול להתבטא גם במחלות פיזיות והתאבדויות. כמו כן אמר שהשבתה של המשק בישראל בעקבות הרצון לשמור על הקשישים היא הרסנית ומיותרת.[18][19] בהמשך הסביר שכוונתו לא להקריב את הקשישים והאוכלוסיות בסיכון, אלא להנחות אותם לשמור על בידוד עצמי גבוה. בעקבות עמדותיו אלה הופיע רבות בכלי התקשורת כמתנגד לטיפול משרד הבריאות במשבר.[20] בהמשך ייחס את ירידת התפשטות הקורונה ליצירת חסינות עדר טבעית ולא לצעדי המנע שננקטו על ידי הממשלה.

עיריית תל אביב-יפו גייסה אותו להובלה בהתנדבות את הקמפיין "זה הזמן לקנות מקומי" שנועד לסייע לעסקים קטנים שנפגעו מהמשבר. במהלך הסרטון לס הגיב בהומור עצמי על הביקורת והחיקויים שנערכו על דבריו וסגנונו לאורך התקופה.[21]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רשימת מקבלי התארים באוניברסיטת ירושלים, דבר, 30 ביוני 1971; עמ' 3
  2. ^ מינויים והעלאות בדרגה באוניברסיטת תל-אביב, דבר, 24 באפריל 1973; עמ' 3
  3. ^ מבחר משדרים, מעריב, 10 במאי 1984, עמ' 20
  4. ^ דליה מזורי, אורי גינוסר ואלי דנון, רופאי המדינה והמרדימים ימשיכו בהשבתות בשבוע הבא, מעריב, 22 בינואר 1988, עמ' 6.
  5. ^ לדוגמה: דליה מזורי וטל שחף, רופאי המדינה ממשיכים בעיצומים, מעריב, 25 בפברואר 1988, עמ' 1; דליה מזורי ושרגא מקל, מאות ניתוחים מבוטלים בכל יום בגלל שביתות הרופאים, שם, 17 במרץ 1988, עמ' 1 ועמ' 2; הנ"ל, רבבות חולים בכל בתי-החולים בארץ לא ינותחו עד יום ראשון, שם, 12 במאי 1988, עמ' 1 ועמ' 2; אורי גינוסר, שרגא מקל ודליה מזורי, 30 אלף עובדי מדינה פתחו בשביתה "בלי הגבלת זמן", שם, 14 ביוני 1988, עמ' 1 ועמ' 2; דליה מזורי, הרופאים משביתים מחר את כל בתי החולים מהבוקר למשך יממה, שם, 11 באוגוסט 1988, עמ' 1 ועמ' 2; דליה מזורי, רופאי המדינה משביתים בתיה"ח הממשלתיים ליממה, שם, 6 בנובמבר 1988, עמ' 1 ועמ' 2;
  6. ^ שרגא מקל, בכיר באוצר: פרופ' לס סילף סיכומים; מנכ"ל מש' הבריאות: זוהי טענה מסולפת, מעריב, 11 ביולי 1988, עמ' 12.
  7. ^ אודי רבינוביץ, אמיר גילת וראובן בן-צבי, חשד לעוד שני מקרי פוליו, מעריב, 6 בספטמבר 1988, עמ' 7.
  8. ^ דליה מזורי, אהוד רבינוביץ ועמנואל הרוזן, חשש הפוליו גובר: מתרחב המבצע לחיסון מאות אלפים נגד שיתוק ילדים, מעריב, 23 בספטמבר 1988, עמ' 1 ועמ' 2; יהודה גורן, "זוהי מגפה", שם, עמ' 3.
  9. ^ דליה מזורי, משרד הבריאות יבא 4 מיליון מנות חיסון נגד פוליו, מעריב, 6 באוקטובר 1988, עמ' 1 ועמ' 2.
  10. ^ פרופ' לס: בתוך שבועות תיושם מדיניות חיסון חדשה נגד פוליו, מעריב, 9 בנובמבר 1988, עמ' 15.
  11. ^ דליה מזורי, המונים הסתערו על תחנות חיסון וגרמו למחסור זמני בתרכיב, מעריב, 10 באוקטובר 1988, עמ' 1 ועמ' 2.
  12. ^ דליה מזורי, התפטר מנכ"ל משרד הבריאות, מעריב, 30 במאי 1989, עמ' 9.
  13. ^ מזכירות ד"ש בתל אביב הרכיבה רשימת מועמדים למועצת העירייה, דבר, 8 באוגוסט 1978, עמ' 4.
  14. ^ מנחם רהט, פרופ' לס דן בבית-שמש עד הבוקר ולא פישר בין תומכי פרס לרבין, מעריב, 16 במאי 1990, עמ' 3.
  15. ^ מנחם רהט, ועדת לס - ללא היו"ר שהתפטר - תגיש מסקנותיה בשתי גרסאות, מעריב, 27 במאי 1990, עמ' 6.
  16. ^ איתי פת-יה, אל תגידו קורונה: פרופ' יורם לס יגיש תכנית רדיו שבועית, באתר אייס, 14 ביולי 2020
  17. ^ שגיא בן-נון‏, "קורונה? סגר? למאזין הבא!": יורם לס יגיש תכנית חדשה ברדיו 103FM, באתר וואלה! NEWS‏, 13 ביולי 2020
  18. ^ פרופסור יורם לס: "אני לא חוזר בי מכלום", ערוץ 7, ‏13 בפברואר 2020
  19. ^ הדס מגן, ‏הפרופסור האופטימי: "הקורונה היא סתם מגפה עם יחסי ציבור, יותר אנשים ימותו מדיכאון", באתר גלובס, 20 במרץ 2020
  20. ^ ישי שנרביורם לס כמרואיין הוא חלומו הרטוב של כל עורך...אבל..., @IshayShnerb, ‏2020T2:46
    כאן חדשותפרופסור יורם לס טוען שאף אחד לא יכול לסתור את המספרים שלו. ובכן, מצאנו מישהו שיכול. קוראים לו יורם לס, טוויטר
    גיא זהרכשפנו אמש..., טוויטר
    אורן פרסיקו, כך בנו קשת ורשת את דמותו של פרובוקטור הקורונה, באתר העין השביעית, 7 באוקטובר 2020
  21. ^ פרופ' יורם לס על הנשיא טראמפ: "הוא מטורלל", באתר ‏מאקו‏‏, ‏25 במאי 2020‏