פתיחת התפריט הראשי

רבי יחזקאל הלוי ברשטין (לעיתים בטעות: ברנשטיין. תרמ"ט, 1889 (בערך), טרסטינה - ח' בחשוון תש"ב, 29 באוקטובר 1941, הפורט התשיעי, קובנה), היה תלמיד חכם וראש ישיבה ליטאי. נודע בעולם הישיבות על שם ספרו ה"דברי יחזקאל".

רבי יחזקאל ברשטין
אין תמונה חופשית
לידה בסביבות 1889
תרמ"ט
טרסטינה
נרצח 29 באוקטובר 1941
ח' בחשוון תש"ב
הפורט התשיעי, קובנה
מקום פעילות קובנה
השתייכות יהדות ליטא
תפקידים נוספים ראש ישיבת "אור ישראל" בסולובודקה, קובנה
רבותיו רבי ברוך דב ליבוביץ
תלמידיו רבי אפרים זאב גרבוז, רבי אלעזר מנחם מן שך, רבי אליעזר גולדשמידט, רבי אליעזר פלצינסקי
בני דורו רבי דניאל מובשוביץ, רבי ראובן גרוזובסקי
חיבוריו "דברי יחזקאל"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנת תרמ"ט (1889)[1] בטרסטינה שבמחוז ביאליסטוק, לרב צבי הירש ברשטין. בגיל צעיר יצא ללמוד בישיבות ליטא ולא יכל לשוב לבית הוריו שהיה בשטח שבשליטה פולנית.

בתרס"ח החל ללמוד בישיבת סלובודקה, שבה כונה כמנהג הימים על שם עיר הולדתו 'יחזקאל טרסטינער'. לצידו החלו ללמוד באותה שנה בישיבה, גם 'ראובן מינסקער' ו'דניאל סידרער' שהתפרסמו לאחר מכן בעולם הישיבות. במהלך לימודיו בסלובודקה, האזין גם לשיעוריו של הרב ברוך דב ליבוביץ, ראש ישיבת "כנסת בית יצחק" שפרשה מישיבת סלבודקה, והייתה ממוקמת בקרבת מקום. קיימת סברא שבאותם ימים למד גם מפי רבי אברהם אהרן בורשטיין "הגאון מטבריג".

בי"ב בסיוון תרע"ג, נישא לשפרה בתו של ר' אבא ראובן אש מוואבאלניק, ועבר להתגורר בעיירה זו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גלו לוואבאלניק תלמידי ישיבה רבים, התארגנה בבתי המדרש ישיבה זמנית, ובה העביר רבי יחזקאל ברשטין שיעורים, לצדו של הרב המקומי רבי יהודה לייב פורר. תלמידם מאותם ימים הוא הרב אלעזר מנחם מן שך.

במהלך המלחמה גלו בני משפחתו לאזור חרקוב, והוא נפרד מהם והגיע לקרמנצ'וג שבה שהתה גם ישיבת "כנסת ישראל" מסלובודקה. לאחר המלחמה חזר לוואבאלניק והתאחד עם משפחתו, אך התברר שחמיו שהיה המפרנס העיקרי של המשפחה כולה, נעדר, וכנראה הוגלה בידי הרוסים. לא היה להם מקור פרנסה בוואבאלניק, והם נאלצו לעקור ממנה.

בין השנים תרע"ח-תרפ"ב (1918-1922), שימש כר"מ בישיבה שהוקמה אז בקרילוב שבמחוז חרסון, בראש הישיבה עמד הרב המקומי רבי אברהם לייב שור. השנים למדו בחברותא מדי ערב שבעה דפי גמרא, וסיימו יחד את התלמוד הבבלי פעמיים במשך שנתיים. מתלמידיו בקרילוב: רבי אברהם אליהו מייזס, רבי הלל פאליי, ורבי אפרים זאב גרבוז.

הישיבה בקרילוב נסגרה ב־1922, כנראה ביוזמת השלטונות הרוסיים, ורבי יחזקאל ברשטין חזר לסלובודקה. בתקופת שהותו הראשונה בה, עדיין לא הצטרפה אליו משפחתו והוא השתכן בחדר משותף עם בחורים צעירים. אחד משכניו לחדר נודע לימים כרב יצחק הוטנר. בתקופה זו הצטרף לכולל קובנה שבו למדו רבים מגדולי התורה של התקופה שבין מלחמות העולם.

בשנת תרפ"ג (1923), הקימו רבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלובודקה" ובנו רבי משה פינקל, ישיבה לשכבת גילאים צעירה יותר מזו שהייתה בישיבת "כנסת ישראל", שמה של הישיבה נקרא "אור ישראל" והיא נועדה לשמש מעין ישיבת ביניים לבוגרי הישיבות הקטנות, בטרם כניסתם לישיבה הגבוהה. רבי יחזקאל ברשטין שולב בצוות הישיבה כר"מ. בשנים שאחר כך התפזר צוות הישיבה, ורבי משה נשאר לעמוד בראשה. בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20, התפרסם שמו בעולם הישיבות הליטאי, וכשהדפיס ב־1935 את ספרו "דברי יחזקאל" הוא זכה לתפוצה רחבה, ורבים מחידושיו מצוטטים בספרי בני התקופה ומשמשים נושא לענות בו, בשיעורי ראשי ישיבות.

ספרו "דברי יחזקאל" בנוי בצורה של "מערכות" המקיפות כל נושא עד תומו, בכל הסוגיות בתלמוד העוסקות בו. בהקשר לכך סיפר אחד מתלמידיו שרבו הסתייג מאד מהמושג שרווח אז בישיבות "ווארט" (מיידיש: מילה), חידוש מבריק על שאלה מקומית שאינו מחויב לבירור מקיף ושורשי. הוא מצוטט כמי שנהג לומר: "אין דבר עקום מ"ווארט" ישר".

בח' בחשוון תש"ב (29 באוקטובר 1941), נרצח יחד עם יהודים רבים בפורט התשיעי, יום לאחר "האקציה הגדולה" בגטו הגדול של קובנה.

משפחתועריכה

בנו היחיד יעקב, נפצע אנושות בהיותו ילד כבן שמונה, ב־1928. הוריו נסעו איתו למרכז רפואי בגרמניה, אך הוא נפטר כעבור שבועיים. אשתו שפרה ובנותיהם מינה ורבקה נרצחו ב-4 באוקטובר 1941. בתו מרים ברגשטיין ובנה צבי הירש שרדו לאחר פטירתו עד חיסול גטו קובנה בקיץ 1944, אז נרצחו. בעלה רבי ישראל ברגשטיין שהיה נתין אמריקאי הצליח להגיע לארצות הברית ולארגן ויזה לבני המשפחה, אך לא הספיקו לממש את הרישיון לפני פלישת הגרמנים. בתו חיה ליבא אבין, נסעה ב־1935 לדרום אפריקה, והיא היחידה מצאצאיו ששרדה. היא ובעלה זלמן עלו לישראל, ולהם שלושה ילדים. היא נפטרה בתל אביב, בט"ו באלול תשנ"ז, 17 בספטמבר 1997.

לקריאה נוספתעריכה

  • הגאון הקדוש רבי יחזקאל ברשטיין וספרו דברי יחזקאל, בתוך: דברי יחזקאל, מהדורה חדשה, בני ברק: מישור, תשע"ג. עמ' תקפה–תרז.

קישורים חיצונייםעריכה

ספרו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לפי עדות בני משפחתו הוא נולד בתרמ"ט או בתר"נ, ישנה גרסה נוספת של הרב אפרים אשרי שמקדים את תאריך לידתו לתרמ"ד, 1884.