יעקב דוד וינטרוב

מרבני פולין, רב קהילת "חברת ביקור חולים" בראדומסק ומחבר ספרים תורניים

הרב יעקב דוד וינטרוביידיש נכתב גם ויינטראוב), (כ' בניסן תר"י, 2 באפריל 1850 - כ' בניסן תרפ"ד, 24 באפריל 1924) היה רב קהילת "חברת ביקור חולים" בראדומסק ומחבר ספרים תורניים.

יעקב דוד וינטרוב
לידה 2 באפריל 1850
כ' בניסן ה'תר"י
ורשה, פולין
פטירה 24 באפריל 1924 (בגיל 74)
כ' בניסן ה'תרפ"ד
ראדומסק, פולין
מקום פעילות פלאוונו - ראדומסק, פולין
תחומי עיסוק רב, מחבר ספרים תורניים
רבותיו האדמו"ר מרדכי מנחם מנדל קאליש מוורקא, האדמו"ר דב בעריש מביאלה, האדמו"ר יחיאל דנציגר מאלכסנדר, האדמו"ר ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, האדמו"ר אהרן צבי לנדא, האדמו"ר אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב.
תלמידיו הרב צבי יחזקאל מיכלסון
חיבוריו אמרי דוד על התורה וספר תהילים, נאוה תהילה על הגדה של פסח
צאצאים בנו הרב נח גד וינטרוב

ביוגרפיה עריכה

נולד בוורשה ליצחק אייזיק יום טוב רבינרזון (וינטרוב) ולשרה נחמה למשפחת קצנלבוגן. היה היחיד מכל ארבעה עשר אחיו שלא נפטר בילדותו. הוא נצר לשושלת רבנים ולכך שם משפחת אביו היה רבינרזון שפירושו בן הרב.

בשנת ה'תרכ"ד (1864) התחתן עם פרימט למשפחת סופר. נולדו להם חמישה ילדים. אשתו נפטרה בשנת תרמ"ה (1885). בשנת ה'תרמ"ו (1886) התחתן בשנית עם פרימט למשפחת קמינסקי ונולדו להם שבעה ילדים.

רוב חייו התגורר בעיירה ראדומסק, למעט תקופה קצרה בעיירה פלאוונו שם כתב את ספרו אמרי דוד על ספר תהילים. בראדומסק בדק את העירוב בכל ערב שבת. מסופר כי רבי יחזקאל רבינוביץ מרדומסק הטיל עליו לבחור שוחט ובודק לעיירה[1].

מסופר כי לעת זקנותו הגיעו רבים לבקש את ברכתו, בעקבות המלצת הישמח ישראל מאלכסנדר[2]. עודד את צאצאיו ואחרים לעלות לארץ ישראל[3].

נפטר בתאריך שבו נולד, כ' בניסן תרפ"ד (24 באפריל 1924).

רבותיו עריכה

כמו אביו היה חסיד של האדמו"ר הצעיר מוורקא, עד לפטירתו בתרכ"ח (1868). אחר כך למד אצל רבי דוב בעריש מביאלה ואף למד עמו חברותא בעיון. לאחר פטירתו למד אצל רבי יחיאל דנציגר מאלכסנדר ובנו רבי הישמח ישראל. לאחר פטירתו, עמד בראש החסידים שחזרו לביאלה לאדמו"ר אהרן צבי לנדא במשך חודשים ספורים עד לפטירתו, ואחרי כן עבר עם החסידים לאחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב[4].

 
קברו של הרב יעקב דוד וינטרוב

ילדיו עריכה

כמה מילדיו נפטרו בילדותם או בשואה. בין ילדיו מאשתו השנייה: הרב נח גד - מחברם של עשרות ספרים; הרב אהרן, מחבר הספר דביר אהרן על התורה; הרב מרדכי, שהיה רב בלוקסמבורג ומרסיי ואחר כך בפילדלפיה.

ספריו עריכה

הרב יעקב דוד חיבר מספר רב של ספרים אך השאיר אותם בכתבי יד, חלקם הדפיס בנו הרב נח גד וינטרוב חלקם הלכו לאיבוד בשואה וחלק הדפיס נכדו יעקב דוד וינטרוב[5].

ספרים במהדורה מעובדת:

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אהרן סורסקי, כרך ב', מרביצי תורה מעולם החסידות, תשמ"ו, עמ' רצג
  2. ^ אהרן סורסקי, כרך ב', מרביצי תורה מעולם החסידות, תשמ"ו, עמ' רצב
  3. ^ אהרן סורסקי, כרך ב', מרביצי תורה מעולם החסידות, תשמ"ו, עמ' רצא
  4. ^ יעקב דוד וינטרוב, הקדמה - אמרי דוד על התורה, בני ברק: יעקב דוד ב"ר יחיאל וינטרוב, תש"ע, עמ' 11 - 17
  5. ^ אהרן סורסקי, כרך ב', מרביצי תורה מעולם החסידות, תשמ"ו, עמ' רפד