יעקב דוד וינטרוב

מרבני פולין, רב קהילת "חברת ביקור חולים" בראדומסק ומחבר ספרים תורניים

הרב יעקב דוד וינטרוביידיש נכתב גם ויינטראוב), (כ' בניסן תר"י, 2 באפריל 1850 - כ' בניסן תרפ"ד, 24 באפריל 1924) היה רב קהילת "חברת ביקור חולים" בראדומסק ומחבר ספרים תורניים.

יעקב דוד וינטרוב
רבי יעקב דוד מרדומסק.jpg
לידה 2 באפריל 1850
כ' בניסן ה'תר"י
ורשה, פולין
פטירה 24 באפריל 1924 (בגיל 74)
כ' בניסן ה'תרפ"ד
ראדומסק, פולין
מקום פעילות פלאוונו - ראדומסק, פולין
תחומי עיסוק רב, מחבר ספרים תורניים
רבותיו האדמו"ר מרדכי מנחם מנדל קאליש מוורקא, האדמו"ר דב בעריש מביאלה, האדמו"ר יחיאל דנציגר מאלכסנדר, האדמו"ר ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, האדמו"ר אהרן צבי לנדא, האדמו"ר אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב.
תלמידיו הרב צבי יחזקאל מיכלסון
חיבוריו אמרי דוד על התורה וספר תהילים, נאוה תהילה על הגדה של פסח
צאצאים בנו הרב נח גד וינטרוב

ביוגרפיהעריכה

נולד בוורשה ליצחק אייזיק יום טוב רבינרזון (וינטרוב) ולשרה נחמה למשפחת קצנלבוגן. היה היחיד מכל ארבעה עשר אחיו שלא נפטר בילדותו. הוא נצר לשושלת רבנים ולכך שם משפחת אביו היה רבינרזון שפירושו בן הרב.

בשנת ה'תרכ"ד (1864) התחתן עם פרימט למשפחת סופר. נולדו להם חמשה ילדים. אשתו נפטרה בשנת תרמ"ה (1885). בשנת ה'תרמ"ו (1886) התחתן בשנית עם פרימט למשפחת קמינסקי ונולדו להם שבעה ילדים.

רוב חייו התגורר בעיירה ראדומסק, למעט תקופה קצרה בעיירה פלאוונו שם כתב את ספרו אמרי דוד על ספר תהילים. בראדומסק בדק את העירוב בכל ערב שבת. מסופר כי רבי יחזקאל רבינוביץ מרדומסק הטיל עליו לבחור שוחט ובודק לעיירה[1].

מסופר כי לעת זקנותו הגיעו רבים לבקש את ברכתו, בעקבות המלצת רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר[2]. עודד את צאצאיו ואחרים לעלות לארץ ישראל[3].

נפטר בתאריך שבו נולד, כ' בניסן תרפ"ד (24 באפריל 1924).

רבותיועריכה

כמו אביו היה חסיד של רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש מוורקא, עד לפטירתו בתרכ"ח (1868). אחר כך למד אצל רבי דב בעריש מביאלה ואף למד עמו חברותא בעיון. לאחר פטירתו למד אצל רבי יחיאל דנציגר מאלכסנדר ובנו רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. לאחר פטירתו, חזר לביאלה לאדמו"ר אהרן צבי לנדא במשך חודשים ספורים עד לפטירתו, ואחרי כן עבר עם החסידים לאחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב[4].

 
קברו של הרב יעקב דוד וינטרוב

ילדיועריכה

כמה מילדיו נפטרו בילדותם או בשואה. בין ילדיו מאשתו השנייה: הרב נח גד - מחברם של עשרות ספרים; הרב אהרן, מחבר הספר דביר אהרן על התורה; הרב מרדכי, שהיה רב בלוקסמבורג ומרסיי ואחר כך בפילדלפיה.

ספריועריכה

הרב יעקב דוד חיבר מספר רב של ספרים אך השאיר אותם בכתבי יד, חלקם הדפיס בנו הרב נח גד וינטרוב חלקם הלכו לאיבוד בשואה וחלק הדפיס נכדו יעקב דוד וינטרוב[5].

ספרים במהדורה מעובדת:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, תשמ"ו, כרך ב', עמ' רצג
  2. ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, תשמ"ו, כרך ב', עמ' רצב
  3. ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, תשמ"ו, כרך ב', עמ' רצא
  4. ^ יעקב דוד וינטרוב, הקדמה - אמרי דוד על התורה, בני ברק: יעקב דוד ב"ר יחיאל וינטרוב, תש"ע, עמ' 11 - 17
  5. ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, תשמ"ו, כרך ב', עמ' רפד