יחזקאל קדמי
יחזקאל קדמי (1951 - כב באלול ה'תשע"ו, 25 בספטמבר 2016) היה משורר ויוצר ישראלי.
 | |
| לידה |
1951 מחנה יהודה, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
25 בספטמבר 2016 (בגיל 65 בערך) ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| שפות היצירה |
עברית |
  | |
ביוגרפיה
עריכהקדמי נולד בשכונת מחנה יהודה בירושלים בשנת 1951. בן הזקונים בין תשעה ילדים לאליהו וחביבה שעלו לישראל מצפון עיראק בשנות השלושים של המאה העשרים. בגיל 4, בעידוד אחותו הבכורה שהייתה בת גרעין בקיבוץ צובה, הוחלט כי עדיף לו לגדול בקיבוץ ולא במשפחה הענייה והוא הועבר להתגורר ואומץ על ידי משפחה ממייסדי הקיבוץ. בשנת 1965, בגיל 14, לאחר תקופה מסוימת בה קדמי הנער לא התנהג כנדרש ממנו, החליט הקיבוץ להיפטר ממנו. באחד הבקרים, מזכיר הקיבוץ הסיע את קדמי לירושלים, הוריד אותו מהרכב במרכז העיר והותיר אותו לגורלו ברחובות העיר. משפחתו הביולוגית של קדמי לא יכלה לקלוט אותו וקדמי התגורר מאז ברחובות העיר למשך שנים ארוכות. קדמי תיאר תקופה זו כאחת התקופות הקשות בחייו. הוא נהג להעביר את זמנו בבתי הקברות, שם לטענתו מצא שקט ונחמה. בלילות נהג לישון במרתפים, במפעלים ובבתי קברות. על תקופה זו כתב את הפואמה 'בתי קברות ומתיו הטובים'[1]. בשנת 1968, נהרג אביו בתאונת דרכים ואימו נפטרה זמן קצר לאחר מכן[2].
בשנותיו האחרונות, התגורר קדמי בדירת חדר של חברת עמידר בשכונת נווה יעקב בירושלים[1]. הוא חזר בתשובה ובנוסף לזמן שהשקיע בשירתו, עסק בתפילה ובלימוד גמרא[3]. ביולי 2014 לקה בלבו, עבר ניתוח לב ומצבו הבריאותי הידרדר. ב-25 בספטמבר 2016 נפטר. הלווייתו התקיימה ב-28 בספטמבר בהר המנוחות בירושלים. על קברו ספדו לו המשוררים פרופ' חביבה פדיה, יוסף עוזר, אלחי סלומון ושכנו הרב אברהם סוויסה[4][5][6].
יצירתו
עריכהקדמי נחשף לשירה באחד מימי העצמאות, כאשר שהה במחסן הברזל של אחיו בשכונת תלפיות וראה גזיר עיתון ובו שירו של אורי צבי גרינברג 'בזכות אם ובנה וירושלים'. ברגע זה, הבין קדמי את כוחה של השירה והחל לעסוק בה[7]. את השירים שכתב נהג לשמור בשקיות פלסטיק שנשא עמו. שירתו מאופיינת בחזרתיות מועצמת ובהתייחסות למקורות יהודיים. אחד הסמלים הבולטים בשירתו הוא הלילה שמייצג את המזרחי, השחור, את ישראל השנייה וגם את התקווה. שיריו של קדמי פורסמו במדור הספרות של עיתון הארץ[8][9]. פרופ' עמיאל אלקלעי כינה את שירתו 'גאונית' ו'אוצר לאומי' [ראה להלן קישורים חיצוניים- "Ammiel Alcalay"] אולם למרות זאת, זכה קדמי להתעלמות מהממסד הספרותי[1].
בשנת 1991, יצא לאור ספר שיריו 'רחלה מזרחית אחות לעמוד העיר', בהוצאה פרטית, (תל אביב: הוצאת סער, תשנ"א). קדמי נמנע מלפרסם את יצירותיו בעצמו. מעט מאוד מיצירותיו פורסמו בבימות ספרותיות ביוזמת ידידים. רוב שיריו הם פואמות רחבות היקף, ובעלות פואטיקה ייחודית לו שאינה מתכתבת או משתלבת עם טעם ספרותי מקובל, ייחוד זה הוא גורם נוסף לנבדלותו הספרותית.
בספטמבר 2015 התפרסם מאמר של אלחי סלומון על שירת יחזקאל קדמי בעיתון הארץ, אשר חשף לציבור הרחב את שירתו[1]. בשנים האחרונות לחייו עמל על ספרו השני, אשר טרם ראה אור[3].ידידו המשורר יוסף עזר עמל על התקנת החומרים. הספר עתיד לראות אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בעריכת אלחי סלומון וחביבה פדיה.
ביוני 2016, קיבל אות הוקרה על תרומתו לשירה במסגרת פסטיבל לבי במזרח. באותו החודש, התקיים ערב מחווה לשירתו במסגרת פסטיבל השירה ה-19 במטולה ביוזמת בני ציפר[10].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
יחזקאל קדמי, ברשת החברתית פייסבוק- יחזקאל קדמי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
קדמי יחזקאל זהו פלא לילה - ראיון עם יחזקאל קדמי בערוץ היוטיוב של יוסף עוזר- משורר טבעי שצמח מכל דבר - לזכרו של יחזקאל קדמי, באתר "העוקץ", 30 בספטמבר 2016
יחזקאל קדמי, בית קברות ומתיו הטובים, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2016- יאיר שלג, מקור ראשון, סיפורו המופלא של המשורר ההומלס שהפך לסמל חברתי, באתר nrg, 9 בינואר 2017
ראיון עם יחזקאל קדמי - בכי לב הזוכר אמא 2003 עם פתיח, ערוץ היוטיוב של יוסף עוזר- יחזקאל קדמי הסופר בראיון מיוחד לאריאל דוידוב רדיו לב הפסגה 2016 - ערוץ היוטיוב של רדיו לב הפסגה
- Ammiel Alcalay, Keys to the Garden: New Israeli Writing, Yehezkel Kedmi, p296
- Ammiel Alcalay, Making a Home for Poetry, Yehezkel Kedmi
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 אלחי סלומון, יחזקאל קדמי - משורר, הומלס ירושלמי ומרטיר מזרחי, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2015
- ^ יחזקאל קדמי, וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם גֵּיהִנֹּם יְרוּשָׁלַיִם, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2015
- ^ 1 2 הרצל חקק, בכיו הצורב של יחזקאל קדמי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 במאי 2013
- ^ חביבה פדיה, יחזקאל, האם במותך גלום סוד הדרך לירושלים של עדן?, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2016
- ^ הודעה על מותו בדף הפייסבוק 'צדק חברתי - חדר מצב'
- ^ הודעה על מותו בדף הפייסבוק של אגודת הסופרים
- ^ ראיון בגלי צה"ל לקראת פסטיבל השירה ה-19 במטולה, מדקה 7:10, 2016
- ^ יחזקאל קדמי, מתוך ספר בכתובים מאת יחזקאל קדמי, באתר הארץ, 11 במאי 2016
- ^ יחזקאל קדמי, רוֹעֵד אֲנִי עַתָּה מִקֹּר קוֹלוֹ הַנִּשְׂרָף שֶׁל מוּאַזִּין קַנַּאי, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2015
- ^ גילי איזיקוביץ, בני ציפר מונה למנהל האמנותי של פסטיבל השירה במטולה, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2015