יחזקאל קצינאלפוגין

רבי יחזקאל קצינאלפוגין (או: קצנלנבוגן; בריסק, כסלו ה'תכ"ח, 1667, אלטונה - כ"ג בתמוז ה'תק"ט, 1749) היה רבן של קהילות אה"ו, מחבר ספרים, פוסק, מנהיג ולוחם נגד כת השבתאות. נודע על שם ספרו ה"כנסת יחזקאל". בניגוד לדעה רווחת, אינו קשור למשפחת מהר"ם מפדואה.

יחזקאל קצינאלפוגין

לידה	1668 ליטא
פטירה	8 ביולי 1749 (בגיל 81 בערך) אלטונה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי באלטונה
מדינה	האיחוד הפולני-ליטאי
תקופת הפעילות	? – 8 ביולי 1749

ביוגרפיה

נולד בשנת 1667 לדיין רבי אברהם קצינאלפוגין, בעיר בריסק ליטא. שם למד והתחנך אצל האב"ד רבי מרדכי זיסקינד. כבר בצעירותו התגלה כעילוי וחריף מוח. כשהגיע לפרקו, נישא לבתו של רבי שלמה זלמן סירקיש מבריסק. לאחר חתונתו כיהן ברבנות בערים ז'יטל, קאיידן, ובירז. בשנת 1712 נבחר לכהן כאב"ד וראש הישיבה בקהילת אה"ו. ברבנות זאת שימש כ-30 שנה ובעקבותיה בא פרסומו. מינוי זה, לפי תיאור היעב"ץ בספרו האוטוביוגרפי "מגילת ספר", בא לידיו בעקבות עסקת חליפין חשאית אותה ערך עם אחד מנגידי אלטונה, תמורתה שימש חתנו של הנגיד ברבנות קאיידן. גדולי הרבנים כגון: רבי דוד אופנהיים (אב"ד פראג), יעקב כ"ץ (פופרש) אב"ד פפד"מ ורבי יהודה מילר אב"ד קליווא, פנו אליו בשו"תים, ותשובותיו הודפסו בספרו "כנסת יחזקאל". היה מעורב בהטלת האיסור על רמח"ל לכתוב בשם מגיד. אגרותיו בנושא לרבני וונציה מצויות בקובץ האגרות 'רמח"ל ובני דורו' בכ"ג בתמוז ה'תק"ט, 9 ביולי 1749 אחר חצות היום נפטר רבי יחזקאל ונקבר באותו ערב בבית הקברות באלטונה.

צניעותו

עם כל גדלותו בתורה, נהג רבי יחזקאל בענווה. בצוואתו העיד על עצמו שמעולם לא לבש בגדי פאר, וביקש שימנעו מלרשום על מצבתו את המילה "גאון", וכן שלא ירבו בשבחים.

מסופר כי ה"כנסת יחזקאל" לא היה בעל חוש מוזיקלי, אך בכל זאת, היה נוהג להתפלל לפני התיבה וציבור המתפללים לא אהד את ניגוניו. בהמבורג היה עני שנהג לחקות את תנועותיו וניגוניו של רבי יחזקאל בפני יושבי בתי מרזח, ובמיוחד ניגונו על "מכלכל חיים", והם העניקו לו מטבע בתמורה. כשנודע הדבר לראשי הקהל, כעסו וגרשו את העני מן העיר. העני מיהר לביתו של רבי יחזקאל וסיפר לו כי עשה כן לשם פרנסתו ולא לשם לעג. רבי יחזקאל מחל על כבודו, ונתן ביד העני אישור ובו כתוב: "רשות נתונה ממני למוכ"ז, לכלכל עצמו ממכלכל החיים".

רבי חיים הכהן רפפורט בהספדו על רבי יחזקאל ציין את ענוותנותו הרבה.

יחסיו עם רבי יעקב עמדן

אף על פי שהיעב"ץ היה איש פולמוס ודמות שנויה במחלוקת, ועל אף השגות חריפות שכתב היעב"ץ על פסקים מסוימים של רבי יחזקאל, הרי שהוא כיבד וקרב את רבי יעקב. במקרים רבים שלח אליו בקשות לחוות דעתו בענייני איסור והיתר, ואף צירף אותו מפעם לפעם כדיין בבית דינו באלטונה. יחס זה לא מנע מהיעב"ץ לזלזל ברבי יחזקאל, ולכתוב עליו האשמות קשות ביותר בספריו "מגלת ספר", ו"שאילת יעבץ".

שם משפחתו

מצבת הרה"ג וכו' מוהר"ר יחזקאל קצנאלפוגן זצ"ל בספרו של יחזקאל דוקקעס "אִוָה לְמוֹשָׁב", קרקוב 1903. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 50

שם משפחתו של רבי יחזקאל בעל ה"כנסת יחזקאל" הוא "קצינאלפוגין", וכך גם חתם בהקדמה לספרו. שמו זה, גם חרוט על מצבתו אשר בבית הקברות באלטונה. רבים טועים לכתוב את שמו באות ב' ולקרוא לו "קצנלנבוגן", ואף לקשור אותו במשפחת קצנלנבוגן צאצאי מהר"ם מפדואה. מסופר כי צאצאיו של שאול וואהל (נכדו של מהר"ם) תבעו את אבותיו של בעל כנסת יחזקאל על שחותמים את שמם באות ב', ופסקו רבני ועד ארבע ארצות כי עליהם לחתום את שמם באות פ' כדי להבדיל בין המשפחות.

ספריו

• כנסת יחזקאל, שו"ת, אלטונא, 1732 סדילקוב, 1834.
• לחם יחזקאל, על הש"ס ורמב"ם. לא נמצא עותק מזה, וייתכן שלא נדפס לבסוף, ובסוף ספר שו"ת כנסת יחזקאל יש מעט מהספר לחם יחזקאל תחת השם פירורי לחם.
• מים יחזקאל, דרשות על פרשיות השבוע, פאריצק, 1786, והוהדר מחדש, לייקווד, 2005.

קישורים חיצוניים

• 'קצנלנבוגן, ר' יחזקאל ב"ר אברהם', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 86 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1284)
• דוד הלחמי, רבי יחזקאל קצנאלבוגן, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קל"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• ישראל נתן השל, דין ודברים אודות פריעת מס על נכסי חוץ, קובץ בית אהרן וישראל, 70 (ניסן–אייר ה'תשנ"ז)
• יחזקאל בן אברהם קצנלנבוגן, דף שער בספרייה הלאומית