יחיא והב
מארי יחיא בן אברהם והב (ה'תר"ע – י"ד בשבט ה'תשל"ג, 1910 – 17 בינואר 1973) היה רב ממוצא תימני, רבה של קהילת בית עד'אקה שבמרכז תימן, וסופר סת"ם.
 | |
| לידה |
1910 ה'תר"ע בית עד'אקה, תימן |
|---|---|
| פטירה |
17 בינואר 1973 (בגיל 63 בערך) י"ד בשבט ה'תשל"ג תל אביב, ישראל |
| מקום קבורה | בית העלמין קריית שאול, תל אביב |
| תקופת הפעילות |
? – 17 בינואר 1973  |
| תחומי עיסוק | רב קהילה, מגיד שיעור |
| רבותיו | מארי דוד מזעקי, מארי ישראל עוזרי |
| בני דורו | הרב אברהם חייבי, הרב יוסף צוברי |
  | |
ביוגרפיה
עריכהמארי יחיא והב נולד לאברהם וסעדה לבית עוזרי, בעיירה בית עד'אקה שבמחוז חג'ה, בשנת ה'תר"ע (1910) בערך. אביו אברהם היה שייח' קהילת בית עד'אקה (גובה המיסים והמוציא לפועל את הוראות הרב). דודו אחי אמו היה מארי ישראל עוזרי, רב העיירה.[1]
היה הבכור מבין שישה אחים. לפרנסתו פתח חנות קטנה ובה מכר תבלינים ופיצוחים.[2] למד תורה בתחילה אצל רבני העיר, מארי דוד מזעקי, ולאחר מכן אצל דודו, נכדו של מארי דוד, מארי ישראל עוזרי, רב העיירה.[1] היה נוסע לעיר צנעא ללמוד בבית מדרשו של מארי חיים כסאר. נשא לאישה את אורה (נצ'רה) בת מארי שוכר שרעבי.[3] לאחר פטירת מארי ישראל עוזרי, הוא התמנה לרב העיירה.[1]
זכה ועלה לארץ ישראל בעלייה הגדולה בשנת ה'תש"ט (1949),[4] והתיישב בתחילה במושב צוריאל שבצפון הארץ. לפרנסתו עבד כסופר סת"ם, והיה נוסע מדי שבוע לירושלים למסור את מה שכתב לסוכן. בגלל המרחק הרב מביתו לירושלים, הצליח בעזרת חברים לרכוש דירה בשכונת התקווה בתל אביב[2] ולמד יחד עם חבריו הרב אברהם חייבי והרב יוסף צוברי. הרב צוברי העריכו מאוד, והיה מפנה אליו שאלות בהלכה שהיה נשאל.
מארי יחיא היה מוסר שיעורים בקביעות בבית הכנסת "נתן", בית הכנסת של ה"שרעבים" בשכונת התקווה. בשיעוריו למדו תלמוד, משנה תורה להרמב"ם ושולחן ערוך עם פירוש שתילי זתים.[דרושה הבהרה] משתתפי השיעור היו זקנים תלמידי חכמים.[1]
הרב צוברי אמר עליו שהוא היה ”חריף ובקי בתלמוד יותר מכל בני הישיבה”.[2][5]
בנו ממשיך דרכו הרה"ג הרב טוב והב הוכתר בשנת התשכ"ד לכהונת רבה של שכונת רמת החייל בתל אביב. ולאחר מכן כראש כולל על שמו "אמרי יחיאל" בשכונת הר נוף בירושלים.[דרוש מקור]
לפרנסתו שימש כסופר סת"ם ברבנות בתל אביב.[5] במסגרת עבודתו היה מטפל בספרי תורה שהגיעו מאירופה אחרי השואה, והיה מתקנם.[2]
בשנותיו האחרונות, אף על פי שחלה, היה מתמסר למסירת השיעורים, ואף שהיה מתעלף כמה פעמים בדרכו לבית הכנסת, לא היה מבטל שיעורים.[5]
נפטר בט"ו בשבט ה'תשל"ג (17 בינואר 1973) בתל אביב ונטמן בבית העלמין קריית שאול בעיר.[3]
ראו גם
עריכה- מארי ישראל עוזרי
- בית עד'אקה
לקריאה נוספת
עריכה- ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, ה'תשס"א (2001), עמ' 110
| תקופת חייו של הרב יחיא והב על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 הרב עמרם עוזירי, מלאך ה' - מתולדות חיו של רבינו ישראל עוזירי זתע"א, ה'תש"ף (2020), עמ' צד
- ^ 1 2 3 4 רבקה להב (והב), סיפור עליה וקליטה של משפחת והב, באתר הקשר הרב דורי, 8 במרץ 2015
- ^ 1 2 מצבת מארי יחיא ואשתו, מתוך האתר billiongraves
- ^ מסמכי עלייה (מספר 10 ברשימה), באתר הג'וינט (באנגלית)
- ^ 1 2 3 ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, ה'תשס"א (2001), עמ' 70