צוריאל

מושב בישראל

צוּרִיאֵל הוא מושב בגליל מערבי, ליד מעלות תרשיחא. הוא משתייך למועצה אזורית מעלה יוסף.

צוריאל
הכניסה למושב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מעלה יוסף
גובה ממוצע[1] ‎639 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 405 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.3% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10

היסטוריה עריכה

המושב הוקם ככפר עבודה בי"ח אייר תש"י, 1950[3][4], על אדמות הכפר סוחמאתא[5] שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. ראשוני יושביו היו עולים מהעיר בית עד'אקה שבתימן.

טקס עליה על הקרקע וחנוכת בית כנסת התקיים בתחילת יוני 1950[6]. בינואר 1951 נחנכו 133 בתים בכפר, שמנה קרוב ל-500 נפש[7]. בשנת הראשונה עסקו התושבים בסיקול וייעור במימון הקרן הקיימת[8]. צוריאל שרד את הגל הראשון של נטישת כפרי עבודה[9], והוחל בהסבתו מכפר עבודה ליישוב קבע. אולם רבים מתושבי המקום בקשו לעזוב, וגל של סכסוכים שטף את המקום שבשיאם, ביוני 1952, הוכה קשות המדריך מטעם פועלי אגודת ישראל[10][11][12]. נשות הכפר הועסקו על ידי ויצו בייצור בגדים תימניים אותנטיים שנמכרו כמזכרות לתיירים[13][14].

בתחילת 1953 עזבו העולים מתימן את המושב והוא אוכלס על ידי עולים ממרוקו[15]. במאי 1954 הצטרפו למושב תשע משפחות ממעברת צמח[16]. באוקטובר 1954 הועברו למושב 18 משפחות עולים[17]. עולים נוספים הצטרפו בפברואר 1955[18]. בשנת 1958 נמסר למושב שטח אדמה נוסף לעיבוד[19]. תושבים נוספים הצטרפו למושב בשנת 1959[20]. החל מינואר 1960 שונתה שיטת התשלום של הסוכנות היהודית לתושבי צוריאל, ובעקבות זאת התקיימה הפגנה של התושבים במשרדי הסוכנות בצפת[21] ובאוקטובר 1960 פתחו תושבי המושב בשביתה[22]. התושבים דרשו את הגדלת המטעים, הגדלת הלולים, נטיעת מטע זיתים ובניית מחסני טבק[23].

המושב מזוהה עם תנועת פועלי אגודת ישראל. המושב נקרא על שם הדמות המקראית צוריאל בן אביחיל, נשיא בית אב למררי[24]. בסמוך למושב מצפון, מעבר לכביש 89, נמצא האתר הארכאולוגי חרבת ברזית (ח'רבת ברזה), המזוהה עם ברזית המקראית.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא צוריאל בוויקישיתוף
 
מפת המושב המוצבת בכניסה אליו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 1057
  4. ^ ענבר שחר, ישובי מעלה יוסף פינה לתפארת על גבול הלבנון, מעריב, 3 בינואר 1988
  5. ^ חמישה יישובים חדשים בצפון, על המשמר, 12 במאי 1950
  6. ^ פועלי אגודת ישראל עלו לכפר סוכמתא, הצופה, 11 ביוני 1950
  7. ^ כפר צוריאל בגליל המערבי חנך בתיו, הצופה, 23 בינואר 1951
  8. ^ דוד זכאי, במעברות צפון, הצופה, 2 באפריל 1951
  9. ^ התימנים הללו או מכת הנדידה, דבר, 20 בינואר 1952
  10. ^ מה אירע בצוריאל?, דבר, 11 ביוני 1952
  11. ^ למה הוכה המדריך בצוריאל?, מעריב, 16 ביוני 1952
  12. ^ הצצה לתוך הגליל העליון, דבר, 12 בספטמבר 1952
  13. ^ הכפר התימני שתוצרתו מגיעה לרחבי העולם, מעריב, 31 בדצמבר 1952
  14. ^ אחות למופת בין סלעי הגליל, דבר, 13 בינואר 1953
  15. ^ דרישה להגברת העליה מצפון אפריקה ולסיוע בקליטתה בארץ, דבר, 6 במאי 1953
  16. ^ מפה ומשם, ממעברת צמח, דבר, 18 במאי 1954
  17. ^ 78 משפחות עולים נשלחו להתישבות, דבר, 6 באוקטובר 1954
  18. ^ 800 עולים מצפון אפריקה הגיעו ב"ירושלים", על המשמר, 21 בפברואר 1955
  19. ^ תוספת אדמה לישובים בגליל המערבי, חרות, 8 באוקטובר 1958
  20. ^ מתישבים נוספים למושב צוריאל, דבר, 24 ביוני 1959
  21. ^ המתפרעים ממושב צוריאל - לביה"ד, מעריב, 15 בינואר 1960
  22. ^ תושבי מושב צוריאל שובתים, מעריב, 26 באוקטובר 1960
  23. ^ ש. רפפורט, תושבי צוריאל שבגליל שובתים, מעריב, 4 בדצמבר 1962
  24. ^ ספר במדבר, פרק ג', פסוק ל"ה